מדוע קל כל-כך לפטר מזכירה משפטית?

בתוך התרבות הארגונית השמרנית של משרדי עו"ד, יש עמדה אחת במשרד שסובלת מאי-יציבות כרונית - זו של המזכירה המשפטית ■ מעסיקים רבים מדי מתייחסים אליה כאל מכשיר שצריך לעבוד בשיא כוחו מהרגע שלוחצים על המתג

העוסקים בעריכת דין מכירים את ההבדל החד בין התוכן שממלא את העולם הזה לבין המסגרת הנוקשה שלו. בעוד העיסוק היומיומי דינמי ומלא עניין, ההתנהלות עצמה שמרנית.

הדבר נכון במיוחד בתחום התעסוקה: המשרדים נמנעים מתהפוכות גדולות. עורכי דין שומרים על מקום עבודתם גם כאשר הצלחתם המשפטית והעסקית דועכת. מאידך, גם בעת שגשוג, המשרדים נזהרים מהתרחבות לא מרוסנת. אך גם בתוך התרבות הארגונית השמרנית הזו, ישנה עמדה אחת במשרד שסובלת מאי-יציבות כרונית - זו של המזכירה המשפטית.

זוהי תופעה המוכרת לחברות ההשמה בתחום זה. ישנם משרדי עורכי דין המבקשים לאתר בעבורם מזכירה חדשה, אחת לכמה שבועות. כיצד קורה שדווקא העמדה הזו אינה יציבה?

על אף שאני מכירה היטב את הנימוקים המקצועיים שמעלים המשרדים, איני יכולה להימנע מהתובנה שהמזכירה מוחלפת בתדירות גבוהה משום שהיא אישה, ומשום שמעמדה במשרד חלש. זוהי נחיתות כפולה שקשורה גם לפרמטר של מגדר וגם לפרמטר של מעמד מקצועי.

למזכירה המשפטית יש תפקיד חשוב בהצלחתו של המשרד. כדי לבצע את עבודתה היטב עליה להבין דבר או שניים בסדרי המשפט, בנוהלי העבודה במשרד, ולהיות ערנית לצרכים של עורכי הדין והלקוחות. מזכירה הבטוחה בעצמה גם מייצגת היטב את המשרד מול הלקוחות, ומהווה עוגן אנושי וחברתי במשרד.

אולם, משרדים רבים כלל לא מעניקים למזכירה את ההזדמנות לצבור ביטחון וניסיון. בעוד עורכי הדין השכירים - ובוודאי השותפים - מקבלים חבל ארוך לטעות ולהתנסות, המזכירה נבחנת לחומרה, וטעויות שגרתיות של תחילת הדרך עלולות להביא לפיטוריה המיידיים.

אם להתנסח בחריפות, לעתים נראה כי המעסיקים אינם מתחשבים ביכולת הלמידה וההתפתחות של המזכירה, אלא מתייחסים אליה כאל מכשיר שצריך לעבוד בשיא כוחו מהרגע שלוחצים על המתג. זה לא יהיה מופרך להניח שאם התפקיד לא היה נתפס באופן כל-כך מובהק כמקצוע נשי, המציאות הייתה אחרת.

התוצאה היא שבין המזכירות למעסיקיהן יש פער עצום, לא רק ברמה המקצועית אלא גם באמצעים הכלכליים. גם אם המזכירה מסורה ואכפתית, היא לעולם לא תהיה קרייריסטית כמותם. לא פעם, החיים קוראים לה למשימות אחרות, ואין לה האמצעים להפעיל מישהו אחר שיעשה זאת בשבילה. אולם המעסיקים אינם מתחשבים בפערים אלה, ודורשים ממנה מסירות ומקצועיות מבלי להחזיר בגיבוי, מעמד ותשלום. הרי תמיד אפשר להחליף אותה, ואולי אף באישה צעירה ללא ילדים.

חשוב לומר - שזה לא נכון לגבי כל המעסיקים, ובוודאי לא מאפיין רק את ענף עריכת הדין, אבל זה מאפיין מספיק מהם כדי שנוכל לדבר על מגמה.

וכך, גם בתחום המשפט תופסות הנשים את תחתית הסולם. היחס אליהן אינסטרומנטלי, ולא פעם שרירותי, בניגוד גמור ליחס שלו זוכים שאר המועסקים במשרד. גישה זו פוגעת גם במשרד עצמו, אולם בינתיים גם המשרה הזו הופכת למנגנון נוסף הפוגע בנשים, מנצל את חולשתן ומניע אותה הלאה.

מעט ערנות חברתית יכולה לשנות את המציאות העגומה הזאת.

הכותבת היא מנכ"ל חברת קודקס, להשמה בתחומי השיווק והמשפט.