גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שיעור מעבר הלקוחות בין הבנקים עלה כמעט פי שניים"

גורם בנקאי: "בנקים אינם אהובים. הבנק נתפס כמי שנכנס לך לכיס, יודע מה מצבך הכספי, ודווקא כשקשה לך הוא יגבה ממך תשלומי ריבית" ■ חיים פרייליכמן מאגוד ודינה נבות ממזרחי-טפחות מודים שהבנקים צריכים לעשות חשבון ללקוח

עד לפני לא הרבה שנים ענף הבנקאות היה מנומנם למדי. לכל בנק היה נתח השוק שלו, אף אחד לא פזל לכיוונים אחרים, ועולם כמנהגו נהג. אלא שבשנים האחרונות - ומדי שנה הקצב מתגבר - התחרות בין הבנקים גדלה, המודעות של הלקוח לזכויותיו גברה, וכך גם יכולת המיקוח שלו. הבנקים אינם אדישים לכך.

מנכ"ל בנק אגוד, חיים פרייליכמן, הנמצא בתחום זה 30 שנה, מסביר את תהליך השינוי. "בעבר הרחוק הלקוח הפרטי לא זכה לחיזור הראוי מצד הבנקים", הוא אומר. "הוא היה רגיל לגדול עם הפקיד שליווה אותו, ולאחר מכן עם מנהל הסניף. בשנים האחרונות, המערכת הבנקאית שמה לה יעד של הגדלת נתחי שוק בתחום הקמעונאות. הדבר נבע מההבנה של חשיבות פיזור הסיכונים בתחום האשראי והפיקדונות. הבנקים ניסו להגדיל את חלקם בתחום, בין אם על-ידי שיפור השירות או על-ידי רכישת בנקים".

לצד רצונם של הבנקים לצמוח בתחום הקמעונאות, התפתח גם הלקוח בשנים האחרונות, וכיום הידע שלו בנושאים כלכליים רחב יותר מבעבר. יש לו יותר מודעות באשר לזכויותיו בבנקים וליכולתו להתמקח על עמלות ועל ריביות. הדבר בולט בתחום המשכנתאות במיוחד - שם לקוחות מכתתים את רגליהם בין הבנקים ומשווים בין ההצעות והשירות, עד אשר הם בוחרים.

"מתחילה להישבר התפיסה השמרנית שבנקים לא מחליפים", אומרת דינה נבות, סמנכ"לית השיווק במזרחי טפחות. "המערכת הבנקאית היא שמרנית מזווית הלקוח. אם בחברות הסלולר שיעור הלקוחות שעברו חברה הגיע בתקופות מסוימות ל-25%, בבנקים שיעור המעבר נמוך ומוערך כיום בכ-7%. ועדיין, מדובר בנתון גבוה יחסית למה שהיה בעבר".

"שיעור המעבר של הלקוחות עלה כמעט פי 2 בתוך כמה שנים", מוסיף פרייליכמן, ומסביר כי "הסיבה לכך היא שיש יותר התעוררות צרכנית ופחות חששות. לקוחות מחפשים את מי שייתן תנאים טובים יותר, ומוכנים לעבור בנק בשביל זה".

בין מחאה להטבה

לצד התהליכים האלה חשוב לזכור גם אירוע מהותי שאירע לפני כשנתיים - המחאה החברתית. היא התחילה אמנם מהקוטג', והמשיכה עם יוקר המחיה, אך היא השפיעה על הבנקים, שממילא תמיד סבלו מתדמית לא חיובית במיוחד.

"אין מה לעשות, באופן טבעי בנקים אינם אהובים. הבנק נתפס כמי שנכנס לך לכיס, יודע מה מצבך הכספי, ודווקא כשאתה במינוס וקשה לך הוא יגבה ממך תשלומי ריבית", אומר גורם בענף.

בבנקים עקבו בדריכות אחרי המחאה החברתית, ופרט לתקרית שהתרחשה לפני כשנה כאשר פעילים חברתיים ניפצו זגוגיות של סניפי בנקים בתל-אביב, עיקר המחאה נגד הבנקים פרץ דווקא לפני כמה חודשים.

היה זה כאשר פורסם כי בנק לאומי עומד למחוק כ-150 מיליון שקל במסגרת הסדר חוב עם חברת גנדן, שבשליטת נוחי דנקנר. להסדר היה מתווה סטנדרטי בסך הכל: הזרמת כספים חדשה לחברה, בתמורה למחיקת חלק מהחוב ופריסת יתרתו. אולם העובדה שמדובר בדנקנר הציתה מחאה ברשתות החברתיות, שהגיעה לאיום בחרם, הוצאת כספים מהבנק ותכנון של הפגנה המונית. בסופו של דבר, יצאה הודעה על ביטול ההסדר שהרגיעה את המחאה, אך אין ספק שהאווירה המתוחה כלפי הבנקים, והתחושה שהאזרח הקטן מופלה ביחס שהוא מקבל לעומת הטייקונים, טרם התפוגגו לחלוטין.

בסיטואציה הנוכחית מנסים הבנקים, מצד אחד, לא להרגיז את הציבור, ובמקביל להגדיל נתחי שוק. "יש הבדל גדול בין מוצרי שירות, לעומת מוצרי צריכה, שבהם בכל פעם מחזרים מחדש אחרי הלקוח", אומרת נבות. "בבנקים וחברות שירותים הקשר מתמשך, צריך להציע ערך שונה ומבודל מהמתחרים בקטגוריה, אבל גם צריך לדאוג כל הזמן שהחוויה של הלקוח תהיה חיובית ושביעות הרצון גבוהה, ושמערכת היחסים תהיה מושתתת על אמון".

בקרב גורמים שונים שעמם דיברנו הייתה הסכמה: אם בעבר בנק שכנע לקוחות לעבור אליו באמצעות כרטיסים להופעה, היום זה כבר לא רלוונטי. "התקופה של סתם גימיקים נגמרה", אומר גורם באחד הבנקים הגדולים. "בנק חייב להביא ללקוח ערך מוסף, בין אם זה במוצר טוב ושונה, או לייצר ערך אמתי כגון סיוע לעסקים קטנים ומתן תמיכה, או תוכנית וטיפים לשיפור הניהול הכלכלי של משקי הבית".

פרייליכמן גם מאמין שמועדוני הלקוחות עם ההטבות למיניהן לא מביאים לגיוס של לקוחות: "מועדון לקוחות זה נחמד, אבל לא יעברו אלינו בגללם. בדקנו ומצאנו כי רוב הלקוחות מעדיפים הטבה בנקאית ולא צרכנית".

אז איך בכל זאת מושכים לקוחות? נבות מספרת כי "כשעבדתי בפלאפון, יעקב גלברד (מנכ"ל בזק לשעבר, ע.א.) אמר לי: 'כשנותנים ללקוח, מקבלים ממנו חזרה'. מרבית הלקוחות רוצים שירות, ואכן בסקר שעשינו מצאנו של-67% מהנשאלים הכי חשוב השירות. לקוחות מוכנים אפילו לשלם יותר, בתנאי שיקבלו שירות טוב".

פרייליכמן מספר על הרקע למהלך שבו יצא בנק אגוד לפני כ-4 שנים, "חשבון הפוך". "עשינו מחקר ב-2008, בדקנו מה מעניין את הלקוח ומה מפריע לו. מצאנו שקודם כל מטרידים אותו התנאים ואחר כך השירות. כאשר מדברים על תנאים, רואים שהחשוב ביותר ללקוח הוא נושא עמלת העו"ש - אנשים לא אוהבים לשלם משהו שלתפיסתם מגיע להם בחינם. בשביל פעולה אקסטרה כמו הלוואה - בסדר, אבל עצם זה שיש חשבון עו"ש וצריך לשלם עליו, זה מפריע".

- האם התוכנית הזו אכן אפקטיבית?

"גייסנו עשרות אלפי לקוחות, ולמעשה הכפלנו את כמות לקוחות הבנק".

עם כל הכבוד לדיגיטל

תחום נוסף שעמו מתמודדים היום הבנקים הוא המעבר לעולם הדיגיטל. לכל בנק יש אתר אינטרנט ואפליקציות, שדרכן אפשר לבצע את מרבית הפעולות הבנקאיות. המעבר לעולם הדיגיטל הקטין את כמות הביקורים והטלפונים של הלקוחות בסניפים, ומבחינת הבנקים המעבר הוא מבורך, שכן הוא חוסך להם עלויות. ישנם בנקים שאף לקחו את הנושא צעד קדימה, והקימו פלטפורמות ייעודיות לדיגיטל.

אבל לא בכל הבנקים חושבים שבסופו של דבר יהיו הבנקים וירטואליים ודיגיטליים בלבד. "זה לא מה שהלקוח רוצה", סבורה נבות.

פרייליכמן מוסיף כי "ערוץ דיגיטלי לבד לא יכול לתת פתרון. החוכמה היא לשלב בין הדיגיטל למוקד אנושי. אנשים עדיין מעדיפים שיהיה להם סניף ליד הבית. הדבר בולט בעיקר בגילאי 40 פלוס. זה למעשה אחד מהגורמים שמרתיעים לקוח מלעבור בנק".

העולם הדיגיטלי כולל כמובן גם את הרשתות החברתיות. בבנקים הדעות חלוקות לגבי השתתפות בתחום הזה. "בנקים בעולם לא אוהבים כל כך את המדיה החברתית, בעיקר כי בניגוד לגופים מסחריים אחרים לבנקים יש בעיה לתקשר עם לקוחות ברשת החברתית בגלל הסודיות הבנקאית", אומר גורם בנקאי בכיר.

עם זאת, עוקבים בבנקים באדיקות אחרי השיח ברשתות החברתיות. "אנחנו מנטרים את מה שאומרים, בודקים ומנתחים באופן קבוע את מה שמעלים ברשת, מה שאומרים הלקוחות, מה צורכיהם, ומתאימים את עצמנו לכך", מספרת נבות. "אנחנו מוצאים שהלקוחות הרבה פעמים מבולבלים, מחפשים את הידע המקצועי ומעריכים אותו, וזה מסייע לנו בשמירה על הקשר ובנגישות שלנו ללקוח".

הכתבה המלאה - במגזין פירמה

עוד כתבות

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות