בימים אלה התפרסם ב"הארץ" מאמר שכותרתו "מתי ואנונו יהיה גיבור?", העורך השוואה בין המדליף האמריקאי אדוארד סנודן - שכעובד סוכנות ההאזנות האמריקאית הדליף מסמכים המגלים את שיטות איסוף המידע של ארה"ב - לבין מרדכי ואנונו, שהעביר לעיתונות הבריטית תמונות שצילם בכור בדימונה במהלך עבודתו שם.
בן מזהה "הערצה הכמעט דתית"
עורך "הארץ", אלוף בן, אינו עוסק בתגובת השלטונות בארצותיהם של המדליפים, אלא בהתייחסות אליהם מצד הציבור. הוא מוביל לתובנה ש"כאן נהנית מערכת הביטחון מהערצה כמעט דתית, והפגיעה בכור האטומי נתפסה כחילול בית המקדש". ומשום כך, כותב העורך, מעשיו של ואנונו נתקבלו כבגידה. בעוד ש"שם (בארה"ב) לא מתייחסים בחרדת קודש למערכת הביטחון, ופעולות השלטון נתקלות תמיד בחשדנות בריאה".
ה"כאן" וה"שם"
קשה להאמין שהדברים פורסמו בכלל, ועוד בעיתון לאנשים חושבים. ממתי "כאן" מתייחסים למערכת הביטחון, או לכל דבר אחר, בהערצה? אבל נניח. האם אפשר לעשות גזירה שווה? בעיות הביטחון שלנו דומות לאלה של ארה"ב?
בן כלל לא מתייחס לדבר הזה, שהוא המרכזי והחשוב ביותר. מה גם שיש ציבור גדול מאוד בארה"ב, אולי הרוב, שבהחלט מתייחס ברצינות לביטחונו. ברצינות, אבל בדרך-כלל לא בצביעות.
חרדת חול?
ולגבי הכור, איך צריך להתייחס לפגיעה בו? בחרדת חול? עדיין אין הוכחה שבית המקדש יכול להציל חיים, אבל הכור מסוגל להציל לא רק חיים, אלא את קיומה של המדינה, ולכן כל פגיעה בו יכולה להיות גורלית.
במאמר מן הסוג שכתב בן אין התייחסות לעובדה זו, או ניסיון להתמודד אתה - מה שמוכיח שהעורך-הכותב משתייך לקבוצה שהוא מגדיר כ"קומץ קטן של שמאלנים אדוקים". מאליו ברור שאין הבדל, מבחינת האמינות והיושרה, בינו לבין ימנים אדוקים או דתיים אדוקים או אדוקים בכלל.
ומה עם ענת קם?
אבל מעבר לכך, למה להשוות את סנודן לואנונו? הרי היה לנו לאחרונה פה, אצלנו, עוד מקרה של הדלפה על-ידי עובד הצבא. קוראים לה ענת קם. היא הדליפה את החומרים הסודיים לעיתון "הארץ", שעשה שימוש בחלקם.
כאשר זהותה של קם נחשפה, כיצד נהג בה "העיתון המודלף"? אותו עיתון שדאג טוב מאוד לחלץ את עצמו, את עורכיו ואת בעליו מחקירה ואישום? שכיסה את כל הוצאותיו של כתבו אורי בלאו כאשר ברח ללונדון, ולאחר מכן במשפטו? את ענת קם עזב העיתון לנפשה.
"המדליף נשאר בסוף היום לבדו עם בחירתו הגורלית והמחיר ששילם עליה", מצטט בן משיר שכתב ואנונו על "מר גורלו". אבל בעצם זה מתאים הרבה יותר לענת קם (שבינתיים הגישה תביעת פיצויים נגד "הארץ" בטענה כי לא הגן עליה. "הארץ" מכחיש).