מי אחראי להתאבדות כלכלית

ייפוי-כוח לקרובי משפחה לפעול בחשבון הבנק - מהלך מסוכן

מתן ייפוי-כוח לקרובי משפחה לפעול בחשבון הבנק הוא מהלך נפוץ, במיוחד כשבעל החשבון הגיע לגיל מתקדם או מצוי במצב רפואי המקשה עליו לנהל את חשבונותיו באופן רציף וזמין.

למרבה הצער, לא פעם מתברר כי מיופה-הכוח לא היה ראוי לאמון שניתן בו, וכי הביא את בעל החשבון לחסרון כיס משמעותי, ובמקרים קיצוניים אף לסיבוכו בחובות.

כשהנזק מתגלה באיחור, לא תמיד ניתן לפעול לגביית החובות ממיופה-הכוח, בפרט אם הכספים אינם נמצאים עוד ברשותו, ואז עולה השאלה האם ניתן לתבוע את הבנק כאחראי להתנהלות הכושלת או חסרת תום-הלב של מיופה-הכוח, ומה היקף אחריותו כלפי בעל החשבון.

כעיקרון, בתי המשפט נמנעים מחיוב הבנק באחריות כלפי התנהלות של לקוחותיו, גם אם מדובר בייפוי-כוח, למעט מקרים חריגים. מקרה אופייני לדוגמה נידון בשנת 2000 בעניינה של גב' רות לוי, אשר נתנה לבן זוגה ייפוי-כוח כללי לפעול בחשבונה. לאחר שנפטר בן הזוג התברר כי הותיר אחריו יתרת חובה בסך 150,000 שקל. הבנק תבע מגב' לוי, כבעלת החשבון, לכסות את החוב. בית המשפט דחה את טענתה של גב' לוי בדבר אחריותו של הבנק להיווצרות החוב, וקבע שלבנק לא הייתה כל סיבה שלא לפעול לפי ייפוי-הכוח, בפרט לאור היכרותו עם הצדדים וידיעתו כי מדובר בבני זוג להם ילדים משותפים.

הבנק אמנם אפשר למיופה-הכוח למשוך כספים אשר הביאו את החשבון ליתרת חובה למרות שלחשבון לא היתה מסגרת אשראי, אך יצא ידי חובתו כאשר דאג לידע את בעלת החשבון על מצב החשבון והיא בחרה שלא לפעול לביטול ייפוי-הכוח או לחסימת החשבון מפני משיכות נוספות.

מאידך, בעת האחרונה ניתנו שני פסקי דין אשר דווקא מצאו לנכון להרחיב את חובת הזהירות של הבנק כלפי בעלי חשבון אשר מיופי-כוח פועלים בחשבונם, ולחייב את הבנק להשתתף בתשלום הנזק שגרם מיופה-הכוח.

המקרה ראשונה עסק בקשישה ערירית, אשר נתנה למטפלת שלה ייפוי-כוח לפעול בחשבונה. לאחר פטירתה של הקשישה התברר כי מכל הרכוש שציוותה להוריש לקרובי משפחתה לא נותר דבר, שכן במהלך השנה וכמה חודשים שבהם ניתן למטפלת ייפוי-הכוח, היא רוקנה מהחשבון כשני מיליון שקל, והשתמשה בכסף לרכוש לעצמה דירה ולחלק למקורביה.

היורשים טענו לרשלנות של הבנק, אשר אפשר למטפלת לרוקן את חשבון הקשישה, אך בית המשפט השלום דחה את התביעה בטענה שהייתה זאת רשלנות מצד היורשים שלא דאגו לפקח על הנעשה בחשבון הבנק לאור מצבה המנטלי הרעוע של הקשישה.

עם זאת, בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התהפכה ההחלטה, ובית המשפט חייב את הבנק לשלם ליורשים את מלוא הסכום שמשכה המטפלת מחשבון הקשישה ובנוסף הוצאות משפט בגובה 100,000 שקל.

בית המשפט המחוזי פסק כי הנתונים שהיו מצויים בידיעת הבנק, לפיהם מדובר באשה בת 82 וערירית, אשר נתנה ייפוי-כוח למטפלת ולא לבן משפחה. כמו כן, היה הבנק חשוף להבדל הדרמטי שבין ההתנהלות המתונה בחשבון לאורך שנים רבות, ללא משיכות חריגות וללא פדיון חסכונות, לבין משיכות התכופות בסכומים של מאות אלפי שקלים בתוך זמן קצר ממתן ייפוי-הכוח. שינוי זה היווה פנס אזהרה מהבהב, שהבנק עצם את עיניו מראות.

בשבוע שעבר ניתן פסק דין נוסף, שחייב את הבנק לפצות את בעל החשבון בגין השתוללותו של מיופה-הכוח. במקרה זה, אם חולת סרטן נתנה ייפוי-כוח לבנה הצעיר לסחור בחשבון ניירות ערך בבעלותה שהופקדו בו 50,000 שקל. האם ראתה בכך התנסות לילד בתחום ההשקעות, ואילו הילד ראה בהשקעה בניירות ערך סוג של משחק שבו אפשר להפסיד ולהרוויח, אלא שלאחר שלש שנים התברר כי השקעותיו הכושלות של הילד בניירות ערך בעלי סיכון גבוה במיוחד יצרו בחשבון הבנק יתרת חובה בסך 20 מיליון שקל.

במקרה זה, בית המשפט אמנם קבע שמידה רבה של אשמה מוטלת על הבן שזילזל בהשלכות של סיכון השקעותיו, ובאם שלא פקחה כהלכה על מעשיו של הבן, אך גם הפעם הבנק לא יצא פטור בלא כלום.

בית המשפט קבע שמאחר שהבנק ידע על מצבה הרפואי הקשה של האם, והיה מודע לרמות הסיכון הגבוהות שבהם משחק הבן מבלי שיהיה בידיו הידע או הניסיון לעשות כן, הרי שהיתה עליו חובה להתריע בפני האם או אף לעצור את חשבון הבנק - ולמנוע את "התאבדותו הכלכלית". משכשל הבנק לעשות כן, חויב לשאת במחצית מיתרת החובה שנוצרה בחשבון.

אמנם, ניכרת בפסיקה מגמה של הרחבת חובותיו של הבנק ואחריותו כלפי לקוחותיו, אך יש לזכור כי עדיין מדובר במקרים יוצאי דופן שבהם הבנק יודע על מצב מנטלי בעייתי של בעל החשבון ואינו פועל בנושא. ברמה העקרונית, כאשר ניתן ייפוי-כוח בחשבון בנק, חשוב שיהיה פיקוח רציף ועדכני של בעל החשבון או מקורביו על הנעשה בחשבון, כדי למנוע התנהלות חסרת תום-לב של מיופה-הכוח.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".