האמירה האלמותית "האחרון שיוצא, שיכבה את האור" הולמת את הסיטואציה שבה נמצא בחודשים האחרונים יורם נוה, מנכ"ל כלל פיננסים. בית ההשקעות המפסיד, מקבוצת כלל ביטוח, התפרק בחודשים האחרונים מפעילויותיו: בינואר נמכרו פעילות קרנות הנאמנות וניהול התיקים לחברת הביטוח הראל; כן נמכרו טיטניום - זרוע ניהול ההשקעות של בית ההשקעות בחו"ל - והחלקים שבהם החזיק בחברת כלל פיננסים נגזרים ובחברת כלל טהורי.
בבית ההשקעות נותרה פעילות דלה, אך ונראה שבכלל ביטוח נחושים לחסל אותה. זהו חלק ממהלך שמקדם מנכ"ל כלל ביטוח, איזי כהן, במטרה להציף ערך לקבוצה לצורך מכירתה על-ידי בעלת השליטה, אי.די.בי. מהלך "ניקוי האורוות" הזה כולל מכירה של פעילויות מפסידות, דוגמת בית ההשקעות, והתוצאה היא עשרות עובדים שאותם נאלץ נוה לפטר.
נכון, לא צריך לרחם על נוה, שרק בדצמבר האחרון, כשברקע מהדהדים ההפסדים של בית ההשקעות שבניהולו, זכה לבונוס של 300 אלף שקל על עסקת טיטניום, ובכך קפצה עלות שכרו ב-2012 ל-2.6 מיליון שקל. ועדיין, בראיון ל-G הוא מספר על תחושה קשה: "פיטורי עובדים הם אירוע מאוד לא פשוט. הארגון נמצא בקיצוצים ובמכירת הפעילויות שלו, אבל בסופו של דבר מדובר באנשים ובמשפחות שלהם. יש אנשים שחווים משברים אישיים סביב התהליך וחשוב לנו לסייע להם. לא תמיד זה אפשרי. בין היתר, זה תלוי אם העובד הצליח למצוא עבודה אחרת ואם הוא חי איתה בשלום".
בשלהי 2011, כשנוה נכנס לתפקידו, הוא ניהל כ-250 עובדים. נכון להיום הוא כבר פיטר כ-70; 60 אחרים נקלטו בהראל ו-20 נוספים בכלל ביטוח. התהליך, אגב, לווה בהתאגדות של עובדי כלל פיננסים בהסתדרות ותוך חתימה על הסכם קיבוצי. כמאה עובדים עדיין מועסקים כיום בכלל פיננסים, בעיקר בפעילות הברוקרז' שנמצאת על המדף, ובית ההשקעות מנהל מגעים למכירתה. סביר להניח שהעובדים הללו - שעד לא מזמן חשבו שהם מועסקים באחת הקבוצות החזקות והיציבות במשק הישראלי - כבר מרגישים את החרב מונחת על צווארם.
"ההכרח לפטר עובדים הנחה אותנו בשאלה איך אנחנו מוכרים את הפעילות של הקרנות והתיקים, במטרה שכמה שיותר אנשים ייקלטו בחברות אחרות", אומר נוה. "מתוך העובדים שמהם נאלצנו להיפרד, אני מעריך שכ-40 כבר מצאו עבודה וכ-30 עדיין מחפשים. אנחנו עוקבים אחריהם ומנסים לסייע להם במציאת עבודה. אני מקדיש מעל 50% מהזמן שלי למשאבי אנוש, ולשמחתי אחוז גבוה נקלט בשוק".
- מי מצליח למצוא עבודה בבתי השקעות אחרים?
"לעובדים הטובים יש הצלחה בכל הדרגים. השוק מכיר באיכויות הגבוהות של אנשים מכלל פיננסים בטוחה. אני שומע, למשל, שאמיר כהנוביץ', שהיה הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, מונה השבוע לכלכלן בהפניקס. יש לנו אנשים שנקלטו ביו.בי.אס. בכלל, אם הייתי צריך לארגן ערב ליוצאי בטוחה, היו שם אנשים מדרגי הניהול הבכירים ביותר בשוק".
- ומי לא מצליח למצוא עבודה?
"קבוצת העובדים היא הטרוגנית; יש אנשים חזקים מאוד ויש פחות. אנחנו שמים דגש על החזקים פחות. התחום של שיווק קרנות נאמנות, למשל, הפך צפוף. לא מעטים מנסים לעשות הסבה ממנו לתחום הפנסיוני, שבו יש יציבות, ויש גם התאמה של רמות השכר".
- מה אתה צופה לעשרות שעדיין לא מצאו?
"לדעתי, כולם ימצאו עבודה, אבל זה יכול לקחת זמן ועשוי לקרות תוך כדי שינוי פוזיציה או הליכה הצידה. אני רואה בזה לא רק דיון כספי קצר מועד; זאת גם הזדמנות לשנות קריירה ולהתפתח. יש אנשים שהשינוי הזה עשה להם טוב; בסופו של דבר, אנשים רוצים לעבוד בארגון צומח שבו הם מרגישים חיוניים".
פיטורים בכל התפקידים
הסיפור של כלל פיננסים אינו פועל בוואקום. בשנה האחרונה מתרחשים פיטורים שקטים בבתי ההשקעות בישראל - ענף שרק לפני שנים ספורות, לאחר השינוי הדרמטי שחוללה בו ועדת בכר, היה ה-מקום לעבוד בו. משכורות שמנות, תנאים מפנקים, בונוסים על ימין ועל שמאל ושורה של מיליונרים חדשים שצצו כאן. אלה היו מנת חלקו של הענף בעבר, אבל מאז משבר 2008 נגמרה החגיגה, ובתי ההשקעות נאלצו לאמץ מודל של קיצוצים והתייעלות.
במהלך 2013, על-פי הערכות, פוטרו מבתי ההשקעות כמה מאות בודדות של עובדים. גם נתונים רשמיים שיש מצביעים על המגמה בענף: על-פי דירוג גלובסDUN'S 100 , שבוצע על-ידי גלובס וחברת דן אנד ברדסטריט, ב-2011 הועסקו ב-16 בתי ההשקעות הגדולים בישראל 4,358 עובדים ואילו ב-2012 ירד מספרם בכ-10% ל-3,956 עובדים. הפיטורים חוצים תפקידים ומקצועות: מנהלי קרנות, מנהלי השקעות, אנליסטים, סוחרים, אנשי שיווק ועובדי מטה - חלקם מרגישים יותר את הקיצוצים וחלקם פחות, אך כשגופים מתמזגים ונוצר כפל תפקידים, כולם מוצאים את עצמם באותה סירה. בשנה החולפת אף חלה ירידה קלה בשכר בשוק ההון, שמהווה המשך לירידות שנרשמו בשנים האחרונות.
שמות הקוד המרכזיים שעומדים מאחורי התכווצות ענף ההשקעות הם רגולציה וקונסולידציה. כבר שנים טוענים קברניטי הענף כי הרגולציה המושתתת עליהם היא קיצונית ומוגזמת, מעמיסה עלויות גבוהות מאוד, מעודדת מיזוגים בין שחקנים בענף ומביאה לצמצום ניכר במספרם. "אחת הסיבות לירידה במחזורי המסחר היא הקונסולידציה בענף ההשקעות, שהפכה להיות מפלצתית", אומר אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן ובעל השליטה בקבוצה. "אין מספיק שחקנים בענף, החברות הגדולות עסוקות בלהיות מפלצות ובשימור הלקוחות שלהן והלקוחות החדשים שעברו אליהן בעקבות מיזוגים, והן משקיעות מעט בצמיחה. המצב הזה לא טוב לשוק וגם לא ללקוחות".
לצד השיטפון הרגולטורי, התחרות הגדולה ששוררת בענף והירידה החדה בדמי הניהול, הסביבה העסקית של בתי ההשקעות מושפעת מאוד גם מהתייבשות הבורסה. מחזורי המסחר המדוללים, מספרן הגדל והולך של חברות שנמחקות מהמסחר והקיפאון בשוק ההנפקות, הביאו אף הם לירידה בפעילות של בתי ההשקעות וברווחיותם. כשחלק מהפרנסה נובע מעמלות מסחר, ירידת המחזורים בבורסה היא בשורה רעה עבור בתי ההשקעות, שחלקם אף סגרו או מכרו את פעילות הברוקראז'.
ההשפעה של התייבשות הבורסה על המשק גרמה בימים האחרונים לטלטלה חסרת תקדים, שבאה לידי ביטוי בשרשרת התפטרויות, שכללה את מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון, היו"ר סם ברונפלד וחברי הנהלה נוספים. ואם בבורסה מפנים אצבע מאשימה לנזקים שרשמה הרגולציה מבית היוצר של רשות ניירות ערך, הרי שיו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, חושב אחרת. לדידו, ראשי הבורסה לא הצליחו לבצע התאמות לשינויים המתחוללים בעולם ולא קידמו מספיק מהלכים כגון הכנסת שיטות מסחר מתקדמות וקיום שיתופי פעולה עם בורסות בעולם. "אני משוכנע כי תחת הנהגה של הנהלה חדשה, הבורסה תעלה למסלול של צמיחה ופיתוח ותצעד לעידן חדש של בורסה מודרנית, משוכללת ואטרקטיבית למשקיעים מקומיים וזרים כאחד", אמר האוזר בתגובה להתפטרויות.
"ההסתכלות על הבורסה, במקרים רבים, נעשית בראייה שפסה מן העולם", מסכים נוה, בעצמו איש רשות ניירות ערך לשעבר (שימש כמשנה למנהל מחלקת תאגידים), וכיום דירקטור חליף בבורסה. נוה אף מוזכר בימים אלה ברולטת השמות של המועמדים האפשריים לתפקיד מנכ"ל הבורסה. "אי אפשר להמשיך ולנהוג כפי שנהגנו, כי התעשייה משתנה לנגד עינינו".
נוה לא מעוניין להתייחס לחילופי ההנהגה בבורסה, אך אומר כי "בבורסה יש איכויות וצריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. עם זאת, תמיד אפשר וצריך לעשות עוד".
על השאלה מה לדעתו צריך לעשות, מזכיר נוה את המשקיעים הזרים שהדירו את השקעותיהם מישראל ואת יציאתם לחו"ל של משקיעים מוסדיים מקומיים ואומר: "צריך להכין תוכנית שתגדיל דרמטית את האטרקטיביות והנגישות של הבורסה המקומית והמשק הישראלי. אם לא נדע להיות אחוז או שניים מפורטפוליו ההשקעות העולמי, אז נועדנו להתייבשות".
שוק של בני 30 וקצת
מגמת המיזוגים בענף ההשקעות המשיכה להיות דומיננטית גם ב-2013. היא מתרחשת גם בקרב גופים קטנים - שם ההערכה היא כי מ-2008 ועד היום נסגרו או מוזגו לפחות 80 בתי השקעות ומנהלי תיקים קטנים - וכן בקרב גופים בינוניים וגדולים. במאי האחרון, למשל, הושלם מיזוגם של בתי ההשקעות הלמן-אלדובי והדס ארזים ובחברה הממוזגת מדווחים על שבעה עובדים שפוטרו או פרשו, לצד ארבעה שגויסו במסגרת המיזוג.
מיזוג אחר, בין מיטב לדש-איפקס, שהושלם גם הוא בחודש מאי, הוא כבר סיפור בקנה מידה אחר לגמרי. כתוצאה מהמיזוג נולד מיטב-דש, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל, ועשרות עובדים מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה. "במסגרת המיזוג נאלצנו לפטר כ-70 עובדים", מעדכן אילן רביב, לשעבר מנכ"ל מיטב וכיום מנכ"ל מיטב-דש, שהוביל את המיזוג. "נוסף לכך, התפטרו ופרשו עוד כ-110 עובדים. נכון שהייתה פגיעה בעובדים כתוצאה מהמהלך, אבל אם לא היה מיזוג, כל אחד משני בתי ההשקעות היה צריך לקצץ בנפרד ובתרחיש כזה, מספר המפוטרים היה אף גדול יותר". (בית ההשקעות הממוזג כולל כיום כ-680 עובדים).
- איך עברו העובדים את תהליך המיזוג?
"הייתה תקופה לחוצה ולא קלה עבור העובדים. היו בעלי מקצועות שחששו יותר והיו שפחות. למשל, אנשי מכירות כמעט ולא פוטרו ובחודשים האחרונים אנחנו אפילו מגייסים נוספים. רוב הפגיעה הייתה בדרגים הניהוליים: נאלצנו לפטר 15 מנהלי השקעות והרבה בעלי תפקידים במטה כמו כספים, תפעול ומחלקה משפטית".
- העובדים שנשארו נאלצו לספוג קיצוצי שכר.
"במהלך המיזוג, ראינו לנכון לצמצם את פערי השכר בארגון. כ-300 עובדים, ששכרם ברוטו עמד על פחות מ-8,000 שקלים, קיבלו העלאה של 10%-5%. במקביל, קבוצה של 45-40 מנהלים ספגו ירידת שכר של כ-20%. כך שהשכר הנמוך עלה והשכר הגבוה ירד, והמיזוג היה העיתוי הנכון לעשות זאת".
- למי הכי קשה כיום למצוא עבודה בענף?
"לחפש עבודה היום בשוק זאת משימה לא קלה, וככל שהאדם מבוגר יותר, כלומר מעל 40, ובכיר יותר, זאת משימה עוד יותר קשה. שוק ההון מאופיין בעובדים צעירים, שהגיל הממוצע שלהם נע סביב 30 וקצת. אני רואה את הבכירים שעזבו אותנו ומתקשים למצוא עבודה. חלקם שוקלים לעשות הסבה מקצועית; חלקם חושבים להפוך לעצמאיים בתחום. זה עצוב, אבל קשה למצוא אנשים שיוצאים לפנסיה משוק ההון. זה היה ככה גם בתקופות הטובות; שוק ההון מאוד שוחק ואנשים לא עושים בו קריירה של 40 שנה, להבדיל מתחומי הבנקאות והביטוח".
אמיר אייל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, מתייחס למגמת הפיטורים ואומר כי "כמות עצומה של אנשים נפלטת החוצה. מי יקלוט את כולם?". עם זאת, הוא מודה שיש גם מי שמרוויח מהעניין. הוא, למשל. "אנחנו די נהנים מהטלטלה בשוק כי זה זמן מצוין לגיוסים", כך אייל. "עלויות השכר נמוכות בהרבה לעומת שנים קודמות והיצע העובדים כולל אנשים איכותיים מאוד. אנשים הלכו הביתה בעקבות מיזוגים, או שפיטרו אנשים באופן קטגורי, ולא כי הם לא היו טובים".
אייל מדווח כי אינפיניטי גייס בתקופה האחרונה עשרים עובדים, וכיום מונה הקבוצה כ-120 איש. "אם בעבר זה היה שוק של עובדים, שבו כל עובד היה מלך, היום זה כבר שוק של מעסיקים", הוא מציין. "אנשים משקיעים את האקסטרה מייל ומתאמצים יותר לחשוב על עוד רעיון, להביא עוד לקוח, לעשות עוד עבודת אנליזה. זה דבר טוב, כי זה מחייב אנשים לעבודה עם רצינות והספקים. אין יותר טאלנטים בהגדרה; הסיפור על אלה שיש להם טייס אוטומטי כבר לא קיים יותר".
- מה זה אומר מבחינת ירידה בשכר?
"זה מגיע אפילו ל-50%-40% פחות בשכר. יש התפכחות ואנשים מתפשרים בגלל הצע העובדים הגדול. לא מעט אנשים עם ניסיון של שבע-שמונה שנים בשוק ההון מרוויחים בסביבות 15-12 אלף שקלים בחודש; הם לא בדיוק הופכים לעשירים מהנטו שלהם. ההילה שהייתה פעם למנהלי ההשקעות נעלמה. היום רבים מהם מרוויחים שכר ממוצע במשק פלוס. זה מעמד בינוני קלאסי, אבל זה לא מה שחלמו שיהיה".
- ימשיך להיות קשה למצוא משרות גם בעתיד?
"קשה מאוד למצוא עבודה, ויהיה יותר ויותר קשה. אנחנו מקבלים פניות נוגעות ללב מצד אנשים בגילאי 45-40 שלא מצליחים למצוא לעצמם משרה. עם זאת, אני חושב שאין הרבה אנשים טובים באמת, ואלה תמיד יהוו מצרך מבוקש. יש מקום בענף לאנשים מקצוענים, מצוינים ואמינים - גם אם הם מעל גיל 40. אבל אם אחד כזה צריך לספוג ירידה של 30%-40% בשכר, הוא בשוק. יש משהו טראומתי בכך שאתה מבוגר יותר וצריך להסתגל לרמות שכר אחרות".
*** הכתבה המלאה במגזין G
כתבות
ני"ע
