"פגוש את העיתונות", שבת, 19:00, ערוץ 2
צפיתי אמש בשרת הבריאות, יעל גרמן, מתארחת ב"פגוש את העיתונות" ומסבירה את חשיבות ההחלטה לחסן את כלל ילדי ישראל מפני נגיף הפוליו.
קצת נדהמתי. לא חלילה מפני שאין צורך בחיסון, אלא מפני שבמהלך השבוע האחרון התארחה אותה שרה עצמה במהדורת חדשות ערוץ 2, וכאשר נשאלה על-ידי יונית לוי מדוע לא לחסן בכל הארץ - שהרי הארץ קטנה ובתקופת החופש ילדים-נשאים מהדרום מתרועעים עם חבריהם מהצפון - השיבה גרמן במעין משל מגושם על טבליות מציצה נגד כאב-גרון, שהשורה התחתונה שלו הייתה: "לא צריך".
כמובן שמותר לשנות עמדות לפי ממצאים חדשים שהתגלו בשטח, אך המעבר המהיר הזה מ"לא צריך" ל"רוצו להתחסן", לא הוסיף לביטחון של שרת הבריאות באולפן אמש.
האמת? קשה להאשים אותה: גם התקשורת נשאבה השבוע לדיון בנושא, שמצד אחד פותח את מהדורות החדשות, ומצד שני מסגיר את העובדה שלמרבית המגישים אין מושג ירוק בנושא שעליו הם מדברים (מספיק היה רק למנות את מספר הפעמים שבהם כונה הנגיף בשם "חיידק").
כך הפכו כולם, משרת הבריאות ועד לאחרון השדרנים, לשבויים בידי המתדרכים מטעם משרד הבריאות מחד, ולסהרורי רשת רדופי קונספירציות מאידך.
הראשונים הגיבו לאט ופיזרו מסרים סותרים לציבור, האחרונים, נו מילא, דווקא בנקודה הזאת ציפיתי מרינה מצליח ללחוץ קצת יותר על גרמן, שהודיעה שהיא מתנגדת, בשם הדמוקרטיה, לחוק חיסון-חובה, מול אלה שבשם האנטי-ממסדיות כביכול עוד יחזירו לחיינו מחלות איומות שנדמה שכבר חלפו מן העולם.
משהו לא טוב עובר על רינה מצליח בהקשר של "פגוש את העיתונות". בראיון ל"ליידי גלובס" היא הסבירה כמה חשוב לה להעניק במה לפוליטיקאים שיגיעו לאולפנה "לדבר לא רק ב'סאונד בייטס'". בפועל קורה ההיפך. אבל אולי, ממש כמו הפוליו, מדובר במחלת ילדות.