הניתוח של נתניהו: מי צריך רפואה פרטית כשיש מסלול VIP

בלשכת רה"מ מבהירים כי הניתוח שעבר הלילה נתניהו בוצע "במסלול ציבורי" ■ האומנם?

"אם בן אדם צריך צנתור בשתיים בלילה והוא רוצה רופא מסוים, אז הוא יקבל אותו בשתיים בלילה", אמר ל"גלובס" לפני כשנתיים פרופ' שלמה מור יוסף, ששימש אז מנהל המרכז הרפואי הדסה. מור יוסף אמר את הדברים בשבחו של מודל השר"פ, שירותי רפואה פרטיים שניתנים כיום רק בבתי חולים כמו הדסה ושערי צדק שנמצאים בבעלות עמותות, ואסורים בבתי חולים ממשלתיים.

גם ראש הממשלה נתניהו עבר לפנות בוקר ניתוח בהדסה, אלא שבבית החולים ובלשכתו של נתניהו הבהירו ל"גלובס" כי הוא נותח ב"מסלול ציבורי" ולא במסלול שר"פ, שהחזרתו לכותלי בתי החולים הציבוריים נידונה בימים אלה במסגרת הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית, בראשות שרת הבריאות יעל גרמן. אבל האומנם נתניהו פגש הלילה את המסלול הציבורי? האם הוא באמת ביקש לקבל את הטיפול שמקבל כל אזרח אחר?

במסלול הציבורי, אומר לנו היום גורם בכיר שמעורה היטב במודלים הרפואיים של הדסה, אדם עם "בקע טבורי כלוא" כמו במקרה של נתניהו אכן היה עובר ניתוח דחוף, אבל ללא סוללת הרופאים שהגיעה במיוחד. "ניתוח כזה מבוצע על-ידי רופא תורן שהוא רופא מתמחה, יחד עם רופא כונן שהוא מומחה. מובן שמנהל המחלקה לא מוזעק לניתוח פשוט כזה", הוא מוסיף.

הניתוח הפשוט שעבר נתניהו, רק כדי לסבר את האוזן, נוצח על-ידי מנהל המחלקה הכירורגית בהדסה, פרופ' אבירם ניסן, הכירורג הבכיר פרופ' אריה דורסט, כירורגים נוספים וצוות מרדימים. "נדמה לי", מסייג אותו גורם בכיר, "שבכל מקום בעולם מנהל המחלקה ומנהל בית החולים היו מתייצבים אם ראש ממשלה היה מגיע".

ואכן, ספק אם מישהו סבור שעיקרון השוויוניות צריך לעבוד גם במקרה של ראש ממשלה שעסוק רגע אחרי הניתוח בשחרור אסירים ובאיומי הטרור מסיני, אבל בדבר אחד אין ספק: ראש ממשלה ושורה של אישים מיוחסים אחרים נחשפים למערכת ציבורית פנטסטית, הן באיכות הרופאים והן בזמינות אליהם. להם פחות משנה אם מאפשרים בחירת רופא או לא, הם ממילא יזכו למיטב המוחות גם בלי לבקש.

"קשה מאוד לשרים ובטח לראש ממשלה להתרשם על בשרם מחוליי המערכת, כי הם מורמים מעם", טוען בשיחה עם "גלובס" פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר). "הטיפול בהם אינו רגיל וכך זה כנראה צריך להיות, זו לא הנקודה", הוא מבהיר. "מה שחשוב זה שהשרים וחברי הכנסת ילמדו מה קורה במערכת הציבורית ויעשו כל מה שהם יכולים כדי לשפר אותה לטובת כל העם. שיהיה להם אכפת.

"כולנו נחנקים"

רוטשטיין, בשפתו הציורית, מדמה את מערכת הבריאות לנידון למוות בסין העתיקה. "אנחנו יושבים בכלוב כשהצוואר מונח על ערימת קרשים, וכל פעם מוציאים קרש אחד. משרד האוצר עושה את זה לקופות החולים, קופות החולים עושות את זה לנו, ובסוף כולנו נחנקים", הוא אומר. לדבריו, השאלה החשובה ביותר היא לא בהכרח אם ועדת גרמן תאפשר שר"פ במערכת הציבורית, אלא אם המדינה תתקצב כראוי את המערכת ותקצה משאבים מתאימים.

"יש 6 מיליארד שקל בביטוחים המשלימים ובביטוחים הפרטיים שמנותבים בכל שנה לבתי חולים מיוחסים בלבד, שהם לא באמת בתי חולים פרטיים כי הם ממומנים למעשה מכסף ציבורי", הוא טוען. רוטשטיין מתכוון לבית החולים אסותא שבבעלות קופ"ח מכבי, ולהרצליה מדיקל סנטר שמוחזק בעיקר על-ידי קופת חולים כללית (כ-43%). "הכסף הגדול הזה הוא כמו זהב שמסנוור את הרופאים והם נוהרים אליו. כדי להרגיע את המצב הזה לא יעזרו מקלות", הוא מוסיף, ומכוון לכך שאם ניתן יהיה לתגמל את הרופאים במערכת הציבורית באמצעות הביטוחים המשלימים, אפשר יהיה גם להגביל את האפשרות שלהם לעסוק בפרקטיקה פרטית.

לדברי רוטשטיין, האפשרות לבחור רופא היא "זכות אלמנטרית שאינה שמורה רק למיוחסים", וכי ניתן ליישם מודל שיאפשר בחירה גם עבור מי שידו אינה משגת. בין היתר הוא מציע כי בצד בחירת רופא מנתח בתשלום, ניתן יהיה לבחור רופא ללא תשלום בכפוף לזמני המתנה ארוכים יותר. באשר לנתניהו, רוטשטיין מטיל ספק ביכולת שלו ללמוד על מצוקת המערכת דווקא מהביקור שלו בהדסה, אולם לדבריו הוא ודאי שמע על הגירעון הגדול בהדסה שגם הוא נובע בחלקו מאותה מצוקה ממש. בינתיים, הוא אומר בציניות, נתניהו הכיר מקרוב את "ניתוח הבקע הטבורי היקר בעולם".