פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ד, בשבוע הבא, היא הזדמנות טובה לחזור לנושא תוכנית התיקשוב הלאומי, אליו התייחסנו כאן בהרחבה בעבר.
אם הידיעות שנפוצו אתמול ברשת יתבררו כנכונות, הרי שהתוכנית הזו, שהיתה אמורה להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל המאה ה-21, הוקפאה לפי שעה על-ידי משרד החינוך, לאחר השקעה של כחצי מיליארד שקל ואין סוף משאבי תיכנון וביצוע שהושקעו בה בתקופת שר החינוך הקודם, גדעון סער.
מה שכנראה לא ייעצר בינתיים, אולי כי את הרכבת הזו כבר אי-אפשר לעצור, הוא המעבר לספרי לימוד דיגיטליים ואינטראקטיביים. אלה קיבלו תנופה בשנתיים האחרונות, גם היא בעידוד משרד החינוך, שאף הקצה תקציבים מיוחדים להוצאות ספרים שפיתחו ספרים דיגיטליים ולבתי-ספר שהחליטו לצרוך אותם.
ההערכות הן כי ספר לימוד דיגיטלי הוא זול משמעותית לצרכן הסופי, אך לא פחות חשוב מכך, הוא מעודכן יותר, נוח יותר ללימוד ומאפשר שיטות חינוכיות חדשניות ומותאמות לעולם החדש.
מספר חברות מסחריות ועמותות ללא מטרות רווח מייצרות כיום סביבות לימוד אינטראקטיביות, שדרכן יכולים התלמידים לצרוך את ספרי הלימוד הדיגיטליים. בין אלה שכבר החלו ליישם את פתרונותיהן בשטח ניתן למנות את מט"ח הוותיקה, "לרני" (של דב מורן ורני כהן) ו"ספרשת", מיזם עסקי-אקדמי חדש, מיוזמתם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשקיעים פרטיים.
עמותת סנונית ומכון וייצמן מספקים ידע טכנו-פדגוגי מתקדם ל"ספרשת", ואתר החברה מונה הוצאות לאור כגון מודן, רכס, כינרת, יבנה ואחרות כשותפות שלו.
התפיסה הטכנו-פדגוגית החדשה מניחה שלא התכנים הם שהשתנו בהכרח, אלא הלומד השתנה. התלמיד של היום נולד לסביבה דיגיטלית ומוכן בקלות רבה יחסית לאמץ אותה. הנגשת הידע נדרשת פחות ופחות מאחר והידע נמצא בכל מקום. אבל מה שכן נדרש יותר מבעבר הוא התיווך של הידע ללומד ושימוש בערכים המוספים שמביאה איתה הטכנולוגיה ללמידה אפקטיבית ויעילה, המותאמת לאיכויות וליכולות של כל לומד.
לכתוב בתוך הספר
הספר החדש הוא ספר אינטראקטיבי. התלמידים יכולים לכתוב בתוך הספר, התשובות שלהם נשמרות ונשלחות למורה, שמצידו שולח להם משוב בחזרה. הספר כולל גם משחקים, פעילויות לימודיות שונות, קטעי וידיאו וקישורים למידע נוסף.
הכוונה היא לאפשר לכל תלמיד להשתמש במחשב הנוח לו, כמו גם לאפשר לו להשתמש בכמה מכשירים במקביל, למשל טאבלט קל וזול בכיתה ומחשב אישי עם מסך גדול בבית ואפילו סמארטפון במצבים מסוימים.
רויטל רובין, מנכ"לית עמותת סנונית, מסרה לי הערכה, כי בשנת הלימודים הקרובה ילמדו כ-20,000 תלמידים בספרים הדיגיטליים במודל האינטגרטיבי (מכשיר קצה הכולל ספרים של מו"לים שונים). לדבריה, עד סוף שנת 2013 צפויים להיות בשוק כ-500 ספרים דיגיטליים, שאושרו על-ידי משרד החינוך.
ברשת אורט ישראל החליטו לבדוק בזהירות את הנושא. שרון גרינברג, ראש היחידה לטכנולוגיות אינטרנט באורט, מוביל פיילוט של סביבת לימוד אינטראקטיבית ב-10 בתי-ספר של הרשת. הוא בחר בפתרונות של החברות "לרני" ו"ספרשת" ומעריך כי כמה אלפי תלמידים (מתוך כ-100 אלף הלומדים ברשת) ילמדו השנה בעזרת כ-30 כותרים דיגיטליים שנבחרו לניסוי.
"אנו מתייחסים בזהירות לנושא הספרים הדיגיטליים", כתב לי גרינברג, "אין משמעות בעינינו רק להחלפת הנייר במסך מחשב. חשוב להבין מהי הפדגוגיה הנלווית למהלך הזה".
רויטל רובין מסנונית אומרת בהקשר הזה: "בעידן הדיגיטלי צריך להכיר את הערך המוסף של הטכנולוגיה ולאמץ אותה. הדגש צריך להיות מומר מהנגשת ידע ושינונו למינוף הטכנולוגיה ושימוש בה לחשיבה מסדר גבוה, יצירתיות, למידת חקר, שיתופיות ויצירת לומד אקטיבי שמייצר תוכן ולא רק צורך אותו. תכני הספרים הדיגיטליים (שהומרו מספרים מודפסים) ותכני המולטימדיה הם נדבך חשוב וחיוני אך הינם רק חלק מסביבת הלימוד הטכנו-פדגוגית החדשה.
"מרחב הלמידה הטכנולוגי כולל עזרים לניהול כיתה ולמידה; מערכת משוב ובקרה, למידה דיפרנציאלית ומותאמת ליכולות התלמיד, מיפוי יכולות וצרכים, מערכת הודעות, מבחנים, שעות אינטראקטיבית ורשת חברתית ממוקדת למידה".
האם אין חשש שאנחנו מאבדים את הגורם האנושי בחינוך לטובת הטכנולוגיה והמסכים? שאלתי אותה, והיא השיבה: "המגע האנושי יהיה תמיד מצרך מבוקש וחשוב. מילת המפתח כאן היא מינון. צריך להמשיך להוציא את הילדים בשיעורי מדעים לשדה, אך הפעם עם טאבלטים או סמארטפונים בהם יעשו שימוש לצילום, חקר ושיתופיות. הלמידה החווייתית והאישית תמשיך להתקיים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת והמותאמת ללומד ולמיומנויות הנדרשות ממנו במאה ה-21".
* יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל וכן חבר הוועד המנהל של סנונית ושל רשת אורט ישראל.