זו, ללא כל ספק, הייתה נסיעת המבחן הקצרה בחיי. היא השתרעה על-פני 500 מטרים (מטרים! לא קילומטרים) פלוס-מינוס. עד לקצה הרחוב, סיבוב פרסה, וחזרה לחניה. איכות פיסת האספלט הרצוצה הזאת אמנם העמידה את מערך שיכוך המהמורות של המכונית במבחן לא פשוט, אך בכך תמו הלקחים שניתן היה להפיק מן הנסיעה המסעירה הזאת.
להלן מסקנותיי: גם 20 המזרנים ו-20 כרי הנוצות המיתולוגיים מאגדת "הנסיכה על העדשה" לא היו מצליחים לשכך את אסופת החריצים והבורות שהיוותה את הרחוב ההוא. ובכל זאת עמדו מתלי המכונית במבחנצ'יק הזה בגבורה מרשימה. עצמותי נותרו שלמות ואבני המרה שלי לא רוסקו. אולי משום שנהיגת המבחן גם לא חצתה את גבול 52 הקמ"ש.
האירוע הזה, בשנחאי, הפגיש מערב ומזרח. סין מן המזרח, וקבוצת עיתונאים ישראלים מן המערב (נניח...). חיש קל התגלעו בין הצדדים פערי תרבות והתנהלות לא פשוטים. אך הפעם, לשם שינוי, דווקא הצד הישראלי נתגלה כצד הדייקן, הקפדן, המסודר, האחראי. ומטעמי נימוס לא נפרט כיצד נחשף הצד הסיני.
המכונית הנזכרת לעיל הייתה ROEWE 350. כלומר MG350. אבל בעצם היא הייתה SAIC - Shanghai Automotive Industry, דהיינו - ROVER. כלומר, זו שנמכרה לב.מ.וו יחד עם MG, אשר שבה ומכרה את כל החבילה בשנת 2000 תמורת 10 (!) ליש"ט לקונסורציום "פניקס", שהתפרק חיש-קל ומכר את המותג ל...
די! עייפתי! יבחר לו כל קורא את צירוף השמות החביב עליו וישחררני ממשחק כיסאות-הנהג-המוזיקליים הזה. חשוב רק לזכור כי מי שהיו פעם מיהלומי הכתר המוטורי הבריטי - מיפעלות MG-ROVER, הם עתה SAIC-ROEWE-MG באותיות סיניות.
גילויי עריות מוטוריים
עם תום המסע ב-350, שבנו וביצענו את אותו מסלול מרשים עם ROEWE 950, שמבוססת על פלטפורמה של GM (לא MG אלא ממש GM), ומשמשת גם את הביואיק לה-קרוס... אפשר להשתגע מכל גילויי העריות המוטוריים הללו. בכל אופן, מדובר בספינת הדגל של היצרן הסיני, והמכונית אכן מאוד מנסה, ואפילו קצת מצליחה, להקרין יותר יוקרה והידור. בממדים, בחומרים, בנוחיות. ועל אף ההצלחה המסוימת הזאת, קשה להתאפק מלומר כי גם המושג "ספינת דגל" זוכה כאן לפרשנות מעניינת. אבל מה כבר אפשר ללמוד מנהיגה בת 8 ורבע דקות.
מן הסוכנות של ROEWE המשכנו לאולם תצוגה ומכירה של MG. כאן פגשנו את ה-3MG וה-5MG החדשות. הפעם היה מסלול הנהיגה ארוך הרבה יותר. אולי עד כדי חמישה קילומטרים... רובם בפקק, בקרב נחילי מכוניות כעוסות המפלסות את דרכן כמעט בכל מחיר. לא תנאים אידיאליים.
ה-3MG החדשה, סופר מיני סבירה בעיצובה ומרווחת להפליא לנוסעיה, סובלת משתי רעות מעיקות: גיר "רובוטי" מתוצרת פיאט (פיאט?!), שכדרך התיבה הרובוטית הזאת, מעצבן עד בלי די בפלגמטיותו ובארבעת הילוכיו הזעומים; ומנוע המצליח להפיק מעצמו את מיטבו רק בסל"ד גבה-גלים (4,500 סל"ד ומעלה!), שבו הוא מעיק לא מעט על האוזניים. יחד עם מתלי המכונית שהפגינו קשיות עורף, נעשתה הנסיעה הקצרצרה הזאת בכבישי סין הבלתי אפשריים לחוויה לא מרנינה במיוחד. מסקנה: רק מחיר מאוד מפתה יסייע ל-3 להתקבל אצלנו באהדה.
גם ה-5MG החדשה, קומפקטית בתצורת חמש דלתות, סובלת מבעיות דומות. מנוע (אותו מנוע) שאינו מבריק, וממש משווע למנוע הטורבו האמור להצטרף בקרוב להיצע המנועים, ותיבת הילוכים מרובעת ודי מיושנת. לעומת זאת, עיצובה הפנימי והחיצוני מלמדים כי עיני MG מכוונות לעולם שמחוץ לסין. היא בפירוש נאה, נוחה, מרווחת ומקרינה מידה מרשימה של עדכניות ומודרניות. אך גם ה-5 הוכנעה על ידי הכביש האכזר והמטולא. הנוחות לא שפעה ממנה בעודה מתנהלת על אותה פומפיית אספלט המכונה בסין בשם "דרך מהירה". וגם ההגה גילה מידה יתרה של נחנחיות.
בדרך אל העולם הגדול, תיאלץ ה-5 לעמוד בדרישות התקינה האירופית, משימה לא קלה. ורק אם יצליח היצרן הסיני לתקן את המשווע לתיקון - בעיקר שיכוך מהמורות, היגוי ויכולות המנוע האטמוספרי - יהיה לו מה להציע לקהל מערבי.
רחוקה מיפן. או קוריאה
באותו ערב, בשנחאי, צעדנו למסעדה. קטע הכביש שלמרגלות המלון, כמה מאות מטרים אורכו, נסגר לצורכי שיפוץ. ענני פועלים אפפו אותו. שני מפעילים לכל דלי, קבוצת פרולטרים לכל מטאטא, מושב עובדים לכל תלולית של אספלט מהביל. מלאכת סלילה שכזאת בישראל הייתה מביאה עמה סגירת תנועה לשבועיים, גם בכביש וגם בסביבתו.
כאשר שבנו מן המסעדה - עניין של שלוש שעות מקסימום - היה הכביש מוכן כולו. סלול, מהודק, בוהק בשחור האספלט החדש, פתוח לתנועה. גם המוני העמלים, על כל ציודם, הספיקו להיעלם.
אך לבל אמצא שוב משמיץ את מכורתי, אמהר ואצהיר כי אין בלבי ספק שתוחלת חייה של סלילה מחודשת ישראלית תעלה על זו הסינית. הכביש הסיני יזדקק הרבה יותר מהר לשיפוץ חוזר.
וכל כך למה? כי זמינות אינסופית של פועלים זולים להחריד בידיו של בעל בית ערל לב, בהכרח משפיעים על איכותה של התוצרת. כי פועלים לחוצים ומרודים אינם חשים מחויבות יתרה לנוגש הנוגש בהם, וגם לא לאיכות המלאכה שהוא דורש מהם.
ובעברית "בסיסית" יותר, מותר גם לומר כך: עובד שמקבל קדחת - לא ייתן את התחת. זו אמת ותיקה ומוכחת.
באותם ימי שהייה ספורים בשנחאי, ניתן היה להבחין על כל צעד ושעל באמת יסודית אחת: סין - עד להודעה חדשה - היא ניצחון הכמות. רק הכמות. כל כוחה במספריה האסטרונומיים. וניצחון הכמות בא לעתים על חשבון האיכות. בעיקר נכון הדבר במדינה שאוכלוסייתה ומידותיה נרמסו עשרות שנים תחת עולה של דיקטטורה קומוניסטית, ועתה הם ממשיכים ונרמסים תחת עולה של דיקטטורה קפיטליסטית.
ולמרבה הצער, המרת אידיאולוגיה חסרת מעצורים בהילולת צרכנות חסרת מעצורים, אינה מסייעת להחלמה מהירה מנזקי שנות הרמיסה. חוששני, על-כן, כי עוד זמן רב יחלוף בטרם תיעשה סין ליפן. או לקוריאה.
הכתב היה אורח של חברת SAIC בסין
SAIC M3
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
