"אני מאמין שבשל העובדה שבג"ץ התיר לראשי הערים שהוגשו נגדם כתבי אישום להתמודד בבחירות, הוא לא יוכל להתעלם מרצון הציבור שבחר בהם ברוב גדול, ולא יביא להדחתם. אני משוכנע שהפעם בג"ץ לא יתערב" - כך אמר היום (ד') ל"גלובס" עו"ד אילן בומבך, המייצג את עיריית רמת-השרון שבראשה עומד יצחק רוכברגר, שנבחר אתמול לכהונה נוספת, אף שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
רוכברגר אינו היחיד. גם ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, וראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, המואשמים בנפרד בקבלת שוחד ובעבירות נוספות, נבחרו אמש לכהונה נוספת, למרות האישומים החמורים התלויים ועומדים נגדם.
ערב הבחירות הדיח בג"ץ את לחיאני, ולפני כן את רוכברגר וגפסו, אך לא אסר עליהם להתמודד שוב. הציבור לא התרשם כנראה, ושאלת מיליון הדולר היא מה יפסוק בג"ץ כעת.
התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ מיהרו הבוקר להגיש עתירות מחודשות להדחתם של השלושה.
עו"ד אילן בומבך, המייצג גם את ראש עיריית רמת-גן הקודם, צבי בר, שנאלץ אף הוא לפרוש עקב הגשת כתב האישום נגדו אך לא התמודד שוב, משוכנע שהפעם העתירות ידחו.
"ברגע שבג"ץ הכיר בכך שהשלושה רשאים היו להתמודד, גם אם יש נגדם כתב אישום, אז ניתן לומר שהוא גם מאפשר להם לכהן אם ייבחרו", טוען בומבך.
לדבריו, "כל פרשנות אחרת משמעותה שההחלטה הקודמת היא חסרת כל היגיון, ולא סביר שבג"ץ ייתן להחלטות שלו פירוש בלתי סביר".
לדבריו, חזקת החפות של ראשי הערים, זכות היסוד לבחור ולהיבחר וגם האינטרס הציבורי מחייבים את המשך כהונתם.
"התושבים בחרו ברוב גדול בראשי הערים, כאשר הם יודעים שהוגשו נגדם כתבי אישום. אם ינחיתו עליהם כעת מועמד שלא נבחר, תהיה זו פגיעה קשה באמון. אני חושב שהמבחן צריך להיות כפי שהכנסת חוקקה. לפי החוק, ראש עיר יודח אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא אם הוגש נגדו כתב אישום. הכנסת רשאית גם לשנות את נקודת האיזון הזאת, ויש הצעת חוק שתלויה ועומדת שנים רבות ועדיין לא עברה. למה שבג"ץ יעקוף את הכנסת ויתעלם מנקודת האיזון שקבעו המחוקקים?".
לא רק זאת, בומבך שואל מדוע חברי כנסת המואשמים בפלילים יכולים להמשיך לכהן בלי שיוגשו עתירות נגדם, בעוד ראשי רשויות לא. הוא נותן כדוגמה את חבר הכנסת אביגדור ליברמן, העומד לדין בימים אלה באשמת מירמה והפרת אמונים.
"ליברמן הוא חבר כנסת ויו"ר ועדת חוץ וביטחון, אבל אף אחד לא הגיש עתירה להדחתו, וזה תמוה בעיניי. אם רוצים לשנות את החוק, צריך היה להתחיל דווקא בחברי הכנסת. הם נבחרים באמצעות רשימות - בעוד שראשי הערים נבחרים באופן ישיר. אין בחירה ישירה מזו, ואין הגשמה מובהקת מזו של הזכות לבחור ולהיבחר, ולכן הדחתם מהווה פגיעה קשה באמון בציבור ובזכויות היסוד הללו".
- האם לא ראוי להבחין בין ראש עירייה המואשם במעשים פליליים שביצע במסגרת תפקידו - לבין ראש עירייה המואשם במעשים שביצע ללא קשר לתפקידו הציבורי?
"חזקת החפות צריכה לגבור, וההדחה של ראשי ערים צריכה להיות רק אם הורשעו בעבירות שיש עמן קלון, כפי שקבע המחוקק. אבל אם עמדתי זו לא תתקבל, אז לכל הפחות צריך לעשות הבחנה כפי שציינת. הרי לא סביר שראש עיר יודח מכהונתו בגלל שעבר באור אדום או בגלל שהוא מואשם בעבירה קלה אחרת שבוצעה לכאורה ללא קשר לעבודתו".
