"לפטר את עו"ד זרביב, לשעבר יועמ"ש רשות החברות הממשלתיות"

עו"ד אביגיל זרביב הורשעה בעבירות משמעת חמורות לאחר שהנהיגה משטר אימה בקרב מזכירותיה ■ בית הדין למשמעת הורה להעבירה לתפקיד אחר, אולם כעת מערערת על כך הפרקליטות וטוענת כי יש לפטרה משירות המדינה

בית המשפט צריך להורות על פיטוריה משירות המדינה של עו"ד אביגיל זרביב, לשעבר היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, נוכח הרשעתה בשורת עבירות משמעת חמורות - כך טוענת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים על העונש שהוטל על זרביב בבית הדין למשמעת של שירות המדינה.

על זרביב נגזרו נזיפה חמורה, העברה לאלתר מתפקידה כיועצת המשפטית של רשות החברות והורדה בדרגה אחת למשך שנתיים. עוד הורה בית הדין המשמעתי כי זרביב תועבר מתפקידה לכל תפקיד אחר בשירות המשפטי, "ההולם את כישוריה וניסיונה". הפרשה נחשפה בשעתו על-ידי עיתונאית "גלובס" לילך ויסמן.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע את זרביב ב-3 אישומים. באישום הראשון היא הורשעה בכך שבמספר רב של הזדמנויות, בין השנים 1997 עד 2012, נהגה זרביב לפנות אל מזכירותיה באופן שאינו הולם עובד מדינה, תוך שהיא מכנה אותן בכינויי גנאי, צועקת עליהן, מדברת אליהן בבוטות, בגסות ובזלזול, גם בנוכחות עובדים אחרים, ומשרה אווירה של פחד במשרד. בין היתר כינתה זרביב את העובדות "טיפשה", "מפגרת", "מטומטמת", "סתומה", "את עד כדי כך טיפשה ומפגרת", "תגידי, מה את מטומטמת?".

באישום השני הורשעה זרביב בכך שבמספר רב של הזדמנויות היא נהגה להטיל על מזכירותיה מטלות שונות לצרכיה הפרטיים, במהלך שעות עבודתן במשרד ותוך שימוש במשאבי המשרד. בין היתר הן התבקשו להקליד מסמכים שונים במחשב, לרבות עבודות עבור בתי-הספר של ילדיה של זרביב; מכתבים לעיריית ירושלים, למוסד לביטוח לאומי, לבתי-הספר של ילדיה ולגורמים נוספים; מכתבים אישיים של הנאשמת לבתה; דואר אלקטרוני לקראת נסיעת בתה לפולין; הסכמי שכירות; מערכת שעות של בית-הספר; לוחות זמנים של טיולים; מכתבים לגופים שונים - ראש אכ"א, המוסד לביטוח לאומי ועוד; מכתבים לבתי-הספר; סיכום פגישותיה של הנאשמת עם סוכן הביטוח; יומן טיול של בתה ועוד.

כמו כן, זרביב דרשה מהעובדות כי ישלמו עבורה חשבונות שוטפים בדואר עבור מים, חשמל, ארנונה וטלפון, וכן להסדיר תשלום עבור דוחות חניה באמצעות האינטרנט והטלפון, תוך שימוש בכרטיס האשראי שלה.

באישום השלישי זרביב הורשעה בכך שביקשה לקבל אישור חניה מיוחד מהחברה לפיתוח הרובע היהודי, שהיא חברה ממשלתית הנתונה לפיקוח של רשות החברות. בעקבות פנייתה, היא קיבלה מהחברה למשך שנתיים אישורי חניה לצרכיה הפרטיים, למרות שלא הייתה זכאית לכך, תוך ניצול מעמדה כיועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, ותוך שהיא מעמידה את עצמה בחשש לניגוד עניינים.

בערעור, שהוגש באמצעות ד"ר מאור אבן-חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, נאמר כי למרות הקביעות החמורות של בית הדין ביחס להתנהלותה של זרביב, הוא הסתפק בענישה קלה יחסית, הפוגעת באמון הציבור בשירות המדינה ובעובדיו.

"לא ייתכן שעובדת בכירה, יועצת משפטית, שלא הפנימה כלל את הפסול במעשיה, שעה שמדובר במעשים כה חמורים - תחזור לעבוד במקום כלשהו בשירות המדינה", נאמר בערעור.

כן נטען כי אין מדובר במעידה חד-פעמית אלא במעשים שבוצעו לאורך שנים באופן שיטתי וכדפוס קבוע, כאשר "שומרת הסף" נטשה את משמרתה על הסף. "הימנעות מפיטורי מהווה חריגה קיצונית מרף הענישה המקובל בעבירות דומות", סבורה המדינה.

לכן מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי לגזור על זרביב ענישה ההולמת את חומרת מעשיה, לאור תפקידה הבכיר ולאור הפגיעה החמורה שנגרמה לעובדות הכפופות לה במשך שנים רבות: נזיפה חמורה; פיטורים לאלתר תוך תשלום פיצויי פיטורים; הפקעת משכורת קובעת; פסילה לצמיתות למילוי כל תפקיד במשרד האוצר; פסילה למילוי כל תפקיד ניהולי למשך 10 שנים; ופסילה משירות המדינה למשך 5 שנים.