כדי להכריע בשאלה אם לפתוח בפני הציבור הרחב את חקירותיה של מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, בתיק טאו תשואות, יצטרך השופט אילן שילה לערוך איזון לא פשוט בין שתי זכויות יסוד במשטרנו הדמוקרטי - זכות הציבור שהדיון בבית המשפט יהיה פומבי, למול הזכות לפרטיות של מאור.
ככלל, מרגע שאיפשר השופט למפרק טאו, עו"ד יוסי שגב, לנהל את חקירתה של מאור בפניו ובאולמו בבית המשפט (ולא במשרדו של עו"ד שגב, כפי שמקובל בחקירות מסוג זה), חלה עליו חובה לפתוח את הדיון לציבור.
עיקרון פומביות הדיון קבוע בסעיף 3 לחוק יסוד וכן בחוק בתי המשפט: השפיטה, ולפיו בית המשפט ידון בפומבי, "זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".
כשפירשה את החוק באחד מפסקי דינה, הסבירה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, כי "העיקרון נועד להבטיח כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית". בנוסף נועדה פומביות הדיון לסייע לציבור לגבש את סדר יומו, השקפותיו ודעותיו.
לכאורה, אין לך הליך ראוי יותר להתנהל בפומבי מזה של חקירת מפרק את נסיבות קריסתה של חברה ציבורית, דוגמת טאו תשואות; שהרי לחברה יש נושים רבים מקרב הציבור הרחב, שרק פומביות ההליך תאפשר להם לפקח באופן הראוי על הליכי הפירוק ולגבש דעה על האופן שבו ביהמ"ש והמפרק מטעמו, מנהלים אותם.
מנגד ניצבת, כאמור, הזכות לפרטיות של מאור, שחקירתה נועדה בשלב זה לבירור עובדתי בלבד, והיא לא נעשית במסגרת תביעה כלשהי שהוגשה נגד הבנק או נגדה.
סעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט, שמהווה חריג לכלל הפומביות, מאפשר לבית המשפט לאסור כל פרסום בקשר לדיונים שמתנהלים בו, בין היתר לשם מניעת פגיעה "חמורה" בפרטיות.
מניעת הפגיעה בפרטיות משרתת הן את ההגנה על הזכות החוקתית לפרטיות והן את האינטרס הציבורי בקיום הליך משפטי (ובמקרה זה גם חקירתי) נקי ונטול לחצים חיצוניים, שיביא לבירור האמת.
פגיעה חמורה בפרטיות?
מהי פגיעה "חמורה" בפרטיות? לפי הפסיקה, בגדר עניינים שיכולים להביא לפגיעה חמורה קיימים עניינים רפואיים, פרטים על יחסים בין בני זוג, פרטים הנוגעים לצנעת הפרט או ליחסים בין בני משפחה, דברים שאדם חולק עם מקורבו בלבד, עניינים בתחום האישות ועוד - כל אלה אינם רלוונטיים לענייננו.
העניין היחידי שהוזכר בפסיקה ושלאורו יכולה מאור לטעון לפגיעה בפרטיותה, כדי להביא להסתרת חקירתה בבית המשפט מפני הציבור, הוא שהחקירה עלולה לשוות לה פגם מוסרי משמעותי, בזמן שלה אין הזדמנות להתגונן מפני פגם לכאורי זה שיפורסם ברבים.
ואולם, גם עילה זו אינה חזקה דיה, שהרי אוזני התקשורת כרויות למוצא פיה של מאור, המקושרת ובעלת המוניטין, וסוללה של דוברים, יועצים ועורכי דין ימהרו לפרוש בפני הציבור את תשובותיה המקיפות של מאור לכל טענה שתועלה נגדה בחקירה.
לאור האמור, באיזון בין זכות הציבור לדעת לבין זכותה של מאור לפרטיות במקרה זה, צריכה זכות הציבור לגבור וההליך צריך להיות פומבי. זאת, גם אם עד עתה חקירות מעין אלה לא נערכו בבתי המשפט ולא היו גלויות בפני הציבור.
ועוד הערה לסיום: בנק לאומי טוען כי עו"ד שגב מפזר האשמות חמורות וחסרות בסיס נגד הבנק ונגד בכיריו. אם אכן כך הוא, ראוי היה שהבנק והמנכ"לית שלו לשעבר יבקשו בעצמם לפתוח את החקירה בפני הציבור ולחשוף את ערוותו הנטענת של שגב, ולא יעמדו על הרגליים האחוריות כדי שהדיון יערך בדלתיים סגורות.
■ מאור ורף נחקרו ע"י מפרק טאו בדלתיים סגורות