נילסן יוצאת לשופינג: 6 סטארט-אפים נבחרו לחממה

ברוס היימס מנילסן מדבר על היחסים עם המדען הראשי, המיקום הלא שגרתי והצורך להתחדש: "הבנו שכדי שנמשיך להיות רלבנטיים אנחנו צריכים להסתכל על רעיונות מבחוץ"

החלל שמקיף את החממה הטכנולוגית באזור התעשייה בקיסריה, עלול להטעות. הדפסי הגרפיטי, הכבישים שפרוסים על הרצפה וגופי התאורה מקנים לחממה אופי היי-טקי, כשה-Look & Feel לא טריוויאלי לחברה בת 90 שנה שעומדת מאחוריו. "זה מקום מיוחד בעיצוב שלו. כשאתה רואה את המשרדים זה נראה כמו סטארט-אפ בסיליקון ואלי", אומר ברוס היימס, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי גלובלי בחברת נילסן העולמית בהתייחס לחממת Nielsen Innovate שהושקה באחרונה.

שנה וחצי חלפה מאז שהמדען הראשי נתן את האישור לחממת Nielsen Innovate לצאת לדרך, אך רק לאחרונה היא גייסה לשורותיה שש חברות סטארט-אפ. אמנם שמה של נילסן מתנוסס על החממה, אך מדובר בשיתוף פעולה בין ענקית המחקר והמדידה האמריקאית נילסן, שעוסקת במדידת רייטינג בטלוויזיה ובאינטרנט בארה"ב ובכלל ומחזיקה ב-51% מהחממה, לבין פרתם-תק, חברת ההשקעות של יזם הנדל"ן יגאל אהובי, שמחזיקה ב-49% הנותרים.

נילסן כבר פעילה כמה שנים בישראל, אך מתמקדת דווקא בצד העסקי ומספקת נתוני מכירות של רשתות שיווק וקמעונאות, לצד מיזוג שהתרחש לפני כשנה עם חברת הסקרים "הגל החדש". בעבר רכשה את חברת ניתוח תוכן הגולשים הישראלית Buzzmetrics לפי שווי של כ-100 מיליון דולר, אך ב-2009 סגרה את מרכז הפיתוח שלה שהתבסס על הרכישה. ניסיון נוסף של נילסן להיכנס לישראל, שנכשל, היה דרך השתתפות במכרז למדידת הרגלי הגלישה באינטרנט הישראלי.

איזו טכנולוגיה יכולה נילסן לאמץ על מנת לשפר את היכולת לנתח כמויות של מידע? אחת התשובות האפשרויות קשורה ל-Zollo, חברה שפיתחה אפליקציה שמאפשרת לבצע השוואת מחירים מבוססת מיקום ברשתות שיווק, באמצעות חוכמת המונים.

"אנחנו כבר שנים בעסקי המידע, מה שהיום אנשים קוראים לו Big Data. האופן שבו המידע מאורגן ומנותח השתנה לאורך השנים. אז הבנו שכדי שנמשיך להיות רלבנטיים, אנחנו צריכים להסתכל על רעיונות מבחוץ ולא רק במו"פ פנימי".

"לקח לנו שנתיים"

הניצנים הראשונים להחלטת נילסן לפתוח חממה בישראל ניטעו כבר ב-2010. איציק פישר, הישראלי הבכיר בנילסן ומי שמשמש כבוס של היימס, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובחן אפשרות לפתיחת חממה בישראל. הרעיון צץ בעקבות היכרותו הקרובה של פישר עם ניר טרלובסקי, שותפו לשעבר בחברת ההשקעות RSL קומיוניקיישן ואחד מבעלי חממת thetime. פישר ביקר בזמנו בישראל כדי לאתר סטארט-אפים מקומיים ורלבנטיים, שטרלובסקי ניסה להכיר ולשדך לו. בהמשך נפגש פישר עם אסתר ברק-לנדס, שמנהלת את פרתם היי-טק, שהציגה את רצונה של פרתם היי-טק להיכנס לתחום החממות גם כן וכך נוצרה השותפות בין הצדדים.

הליך קבלת הרישיון להקמת החממה מהמדען הראשי לא עבר חלק. "לקח לנו שנתיים. אנחנו עסק שפועל מחוץ לישראל וכשהגשנו מועמדות, המדען הראשי רצה לוודא שאנחנו מבינים את התוכנית, את השוק ושנהיה אחראים על כסף שאנחנו מקבלים מהמדינה", מסביר היימס.

הרישיון להקמת החממה ניתן לאזור חיפה וקיסריה נבחרה כמיקום המועדף - מעין נקודת אמצע במטרה למשוך סטודנטים מצפון (הטכניון) ומדרום (הבינתחומי בהרצליה). היימס מודה שהמיקום הקשה בתחילה לייצר אטרקטיביות בעיני הסטארט-אפים. "היזמים חשבו שזה לא נוח להגיע לקיסריה. אחת ההפתעות הנעימות זה שעכשיו הקולות התחלפו באהבה למקום", הוא מספר.

ברק-לנדס, שמנהלת את החממה בפועל, אומרת שרשימת הקבלה לחממה הייתה די ארוכה. "ראינו עשרות חברות בשנה האחרונה. חיפשנו רעיונות שמביאים חדשנות, שמפוקסים על מידע והתנהגות צרכנים, וגם יזמים בולטים באופיים. בינתיים בחרנו שש חברות", היא אומרת.

היימס וברק-לנדס מסבירים כי הכוונה היא להשקיע ולטפח שש חברות חדשות בשנה, כשכל חברה תגיע לחממה למשך שנתיים.

מה הערף המוסף של החממה? "הערך שאנחנו נותנים לחברות זה הקשר הישיר איתי וממני ללקוחות של נילסן", מסביר היימס, "זה מראה ללקוחות שלנו שאכפת לנו מהם ואנחנו רוצים לחבר אותם לחדשנות. מנגד, הסטארט-אפים נהנים מחיבור ישיר לתעשייה ". בנילסן בונים על ההצלחה המקומית. "אנחנו נבדוק איך החממה פה עובדת לאורך זמן ונחשוב אולי להקים מיזמים דומים במקומות נוספים בעולם", אומר היימס.

איך בוחרים סטארט-אפים מתאימים לחממה? היימס: "אנחנו אוהבים רעיונות שפותרים בעיות שקיימות בשוק היום", הוא מסביר, "כשאני שומע רעיון לסטארט-אפ ואני יודע למי מהלקוחות להתאים אותו, זו בחירה ודאית".

5-10 מיזוגים בשנה

נילסן משחקת במגרש הסטארט-אפים בשלוש חזיתות: דרך החממה היא מבצעת השקעות סיד במיזמים. במקביל, היא בעלת מניות קטנה בקרן Pereg Ventures, שאחד השותפים בה הוא יצחק פישר, הבוס של היימס. פישר הגיע לנילסן דרך רכישת Buzzmetrics, שבה היה אחד המשקיעים והבכירים. הקרן של פישר גייסה עשרות מיליוני דולרים ובכוונתה להשקיע בחברות בסבבי A ו-B. "כשהחברות בחממה יחפשו לגייס סיבוב נוסף, נוכל להציע להם את פרג", מסביר היימס.

החזית השלישית היא נילסן עצמה, שלדברי היימס מבצעת כיום 5-10 מיזוגים בשנה. "זה חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלנו".

יגאל אהובי, היי-טקיסט

יגאל אהובי, שעומד מאחורי פרתם היי-טק, השותפה של נילסן בחממה החדשה, מוכר בעיקר כיזם נדל"ן אך הוא משקיע במקביל גם בעולם ההיי-טק המקומי. את פרתם היי-טק הוא הקים ב-2006 ומאז מנהלת אותה אסתר ברק-לנדס, שכיום מנהלת את חממת Nielsen Innovate.

רוב ההשקעות של אהובי, ועל כך גם יעידו נתוני חברת IVC, הם בסבבים מוקדמים - סיד, סבב A ו-B, כשסכומי ההשקעה נעים בין מאות אלפי דולרים ועד לכ-2 מיליון דולר. התחומים מגוונים ונעים מאינטרנט ומדיה ועד למכשור רפואי.

בין החברות שנמצאות בפורטפוליו של אהובי ופרתם היי-טק נמצאות Payoneer, שעוסקת בתחום התשלומים המקוונים; Under.me, מיזם ההלבשה התחתונה המקוון של בר רפאלי ודודי בלסר; Flyver, אפליקציה לסידור אוטומטי של תמונות לאלבומים; WhiteSmoke, שמפתחת תוכנות כתיבה ותרגום באנגלית וחברות נוספות.

אהובי השקיע עד היום עשרות מיליוני דולרים במעל ל-30 חברות טכנולוגיה, כששבע מהן כבר רשמו אקזיט. בין החברות שאהובי נהנה מהצלחתן אפשר למצוא את storwize, שעוסקת בתחום האחסון, ונמכרה ב-2010 ל-IBM ב-140 מיליון דולר; פלייטיקה שעוסקת בפיתוח משחקי מזל ונמכרה בכ-90 מיליון דולר ב-2011; Prolor Biotech, שמפתחת ציוד לאיתור וטיפול במחלות שונות ונמכרה אשתקד לחברת אופקו ב-480 מיליון דולר; וחברת אבוג'ן, שהונפקה בבורסת תל אביב ב-2007 לפי שווי של 100 מיליון שקל.

החברות בחממה של נילסן

eDealya - מאפשרת לשפר את תוצאות הפרסום בקמפיינים במובייל תוך שימוש מושכל בתקציב.

Zollo - פיתחה אפליקציה שמאפשרת לבצע השוואת מחירים מבוססת מיקום ברשתות שיווק ובאמצעות חוכמת המונים על-ידי צילום חשבוניות קנייה.

Revuze - מערכת לאתרי מסחר מקוון שמנתחת באופן אוטומטי ביקורות גולשים על מוצרים.

Evolita - מפתחת שירות אינטרנטי המאפשר למשתמש לחקור נושא עסקי באופן אוטומטי ולפי דרישה, תוך איסוף מידע ממספר מקורות.

Adstrix - מפתחת פתרון לחברות מדיה המאפשרת להציע חבילות פרסום מותאמות לעסקים קטנים ובינוניים.

cValue - פלטפורמת שיווק שמחברת בין מותגים לצרכנים על-ידי ניתוח סלי קניות של הרוכשים באופן שיספק אינפורמציה שיווקית עבור היצרנים.