"יצחק רוכברגר ידע שהוא אינו יכול לקבל שכר בנוסף לעבודתו כראש עיריית רמת-השרון, והוא עקף את האיסור הזה באמצעות מנגנון 'ישראבלוף' של הגשת חשבוניות על הוצאות פרטיות שלו ושל בני משפחתו, תוך מצגי שקר שונים וזיוף מסמכים, והכול - כאילו הן הוצאו בפעילות למען הקרן להשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות" - כך אמרה אתמול (ב') התובעת, עו"ד פיה גלבר, בפתיחת משפטו של רוכברגר, העומד לדין בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בחודש מאי האחרון נגד רוכברגר (58), בשנים 2006-2004 הוא קיבל כ-118 אלף שקל מידי קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, בזמן ששימש יו"ר ומנכ"ל שלה במקביל להיותו ראש עיר.
רוכברגר היה זכאי לקבל החזר הוצאות במסגרת תפקידו בקרן בסך 500 שקל בחודש, אך בינו לבין אחד מבכירי הקרן התגבשה הסכמה שהסכום יאמיר ל-6,000 שקל בחודש. בכך, לטענת הפרקליטות, הוא עקף את חוק הרשויות המקומיות, האוסר על ראש רשות לקבל שכר על עיסוק שאינו קשור לתפקידו.
החזר הוצאות או שכר
רוכברגר כיהן כראש עיר בשתי הקדנציות החולפות, מאז 2003. הוא נבחר לקדנציה נוספת באוקטובר האחרון, למרות שהועמד לדין, והשעה את עצמו מיד לאחר בחירתו המחודשת לאור פסיקת בג"ץ בנושא.
לפי כתב האישום, רוכברגר הגיש קבלות, אותן הציג כאילו היו קשורות לכיסוי הוצאות שבהן נשא במסגרת תפקידו בקרן, אך בפועל הן שימשו לצרכיו הפרטיים. בין היתר, מדובר על שיעורים פרטיים באנגלית שניתנו לבתו (בסך 600 שקל, כשעל הקבלות שונה שמה של בתו לשמו); נסיעה לספרד של בתו במסגרת משלחת נוער (כ-3,900 שקל); קניות בסופרמרקט (כ-31 אלף שקל), בתי-קפה ומסעדות (כ-65 אלף שקל), מקרר (3,400 שקל) והוצאות נוספות.
יצוין כי כבר ב-2007, לאחר שהתגלו החשדות נגדו בביקורת שנערכה בקרן, החזיר רוכברגר את הכספים שקיבל. "אני לא רוצה להעביר ביקורת נגד הפרקליטות או מערכת המשפט, אבל קשה לי עם ההחלטה, כי אני יודע שמדובר בפרשנות משפטית אם מדובר בהחזר הוצאות או בשכר", אמר רוכברגר בראיון שנתן ל"גלובס" לפני כ-3 חודשים. "ואם יגידו שזה שכר, צריכה להישאל שאלה פשוטה: מי אישר את זה? אני לא אישרתי את זה לעצמי. דירקטוריון שלם אישר את זה, ביקורת, כספים... אני קיבלתי כדת וכדין החזר הוצאות. וגם אם נכונה התזה המשפטית שזה שכר, עדיין לא עשיתי עבירה פלילית".
התובעת ציינה בנאום הפתיחה כי לא מדובר בתיק שהוא מורכב מבחינה משפטית. "התיק ככלל מבוסס על מסמכים, המדברים בעד עצמם ושעל רובם אין מחלוקת", טענה התובעת. "אין מחלוקת שרוכברגר הוציא הוצאות בבתי עסק שונים מסוגים שונים. בתמורה לאותן הוצאות קיבל חשבוניות מבתי העסק או מנותני שירותים. גם אין מחלוקת כי הוא הגיש את אותן חשבוניות לקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, או שהקרן החזירה לו, על בסיס הקבלות שהוגשו, את סכומי הכסף שהוא הוציא עד לתקרה מסוימת".
עוד אמרה התובעת כי להערכתה, עיקר המחלוקת בתיק תתמקד בפרשנות המונח "החזר הוצאות" לרוכברגר מטעם הקרן. "המונח הזה ימקד אליו את חלק הארי של תשומת-לב בית המשפט, כמו גם של העדים שהוזמנו שיופנו שוב ושוב לאותן שתי ישיבות דירקטוריון, בהן נושא זה נדון, על מנת להבין 'למה התכוון המשורר' כשאישר לנאשם תחילה במאי 2004 החזר הוצאות חודשי בהיקף של 500 שקל בחודש, ובהמשך, במאי 2005, הגדיל את הסכום לעד 6,000 שקל בחודש".
התובעת אמרה עוד כי דרך הרמייה של רוכברגר לא הייתה יכולה להתקיים ולשגשג כפי ששגשגה ללא שיתוף-הפעולה של אנשי הקרן. במהלך ההוכחות "בתיק זה ייחשף בית המשפט לגירסת הגורמים הבכירים בקרן, שיתבקשו להסביר כיצד אירע שאין ספור קבלות פרטיות אושרו לנאשם כהחזר הוצאות", אמרה התובעת.
לדבריה, "הדבר בוודאי לא יפתיע את בית המשפט אם אומר כבר עתה שאיש לא ייטול אחריות, אלא ינסה לגלגלה לפתחם של אחרים, כמי שהיו צריכים להיות אלה שבדקו ובחנו ואישרו את אישור החשבוניות".
משפטו של רוכברגר, המיוצג בידי עו"ד ליאור אפשטיין, נמשך גם היום (ג') והופנה לגישור בפני השופטת לימור מרגולין.