הסכסוך המשפטי בין אלמנתו ובתו של סמי שמעון לבין מנהל העיזבון, השופט לשעבר עו"ד גל גוטזגן, הגיע בימים האחרונים לסיומו מחוץ לכותלי בית המשפט.
על-פי הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, במסגרת הליך גישור, גוטזגן יסיים את תפקידו, והחל מפברואר הקרוב הוא יוחלף על-ידי השר לשעבר רוני מילוא ועו"ד שי רייכר ממשרד יגאל ארנון ושות'. גוטזגן יקבל שכר-טרחה של 20 מיליון שקל.
הפרשה המתוקשרת הזו, וסכום-העתק שקיבל מנהל העיזבון, העלתה לכותרות עוד תפקיד - מנהל עיזבון - שראוי להבין מהו.
אז מהו בעצם מנהל עיזבון, מי ממנה אותו ומה תפקידו?
תפקיד מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לממשם במידת הצורך ולחלקם בין היורשים בהתאם להוראות הצוואה או על-פי חוק הירושה. מנהל עיזבון מתמנה על-ידי בית המשפט באחד משני מקרים: כאשר המנוח ממנה אותו בצוואתו, או כאשר צד המעוניין בנכסי העיזבון עותר למינוי מנהל עיזבון לשם שמירה על נכסיו.
בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון אחר מזה שהוצע על-ידי המנוח בצוואה, תוך שהוא מפעיל את שיקול-דעתו לטובת העיזבון. בית המשפט אף יפעיל את שיקול-דעתו ולא ימנה לתפקיד אדם שיש לו לגביו ספקות באשר ליושרו או לכושרו לנהל את העיזבון, גם אם מדובר במנהל עיזבון שצוין בצוואה.
מקרים נוספים להפעלת שיקול-דעת בית המשפט לקביעת זהות המנהל הם כאשר יש חשש לניגוד אינטרסים בין מנהל העיזבון לבין טובת העיזבון, או כאשר ברור שאין סיכוי לשיתוף-פעולה בין המנהל לבין היורשים בשל חוסר אמון בסיסי.
חשוב להדגיש כי מנהל עיזבון אינו "הבעלים" של העיזבון. הוא כפוף להוראות בית המשפט, ועליו לתת דין וחשבון תקופתי בקשר לפעולותיו. בעניינים מסוימים הוא אף מחויב לקבל את אישור בית המשפט לפעולותיו מראש.
במקרה של סמי שמעון ז"ל מונה מנהל העיזבון, עו"ד גוטזגן, בהתאם להוראות צוואתו המורכבת של שמעון, אשר הורה על חלוקת עיזבונו לאלמנתו, לבתו וכן ל-65 יורשים נוספים. במקרה האמור התגלעו סכסוכים בין הבת לבין מנהל העיזבון, ועל כן היא הגישה תביעה להחליפו.
בין היתר טענה הבת כי הוא פועל למימוש מהיר ולא אחראי, לדעתה, של נכסי העיזבון. תביעה זו, כמו גם הליכים נוספים בעניין ניהול העיזבון, הועברו להליך של גישור, במסגרתו הוחלף כאמור מנהל העיזבון, אולם שכר-טרחתו שולם לו.
על-פי הפרסומים, היקף העיזבון היה 1.7 מיליארד שקל, ועל כן שכר-טרחה בהיקף של 20 מיליון שקל מהווה 1.17% משווי העיזבון.
כיצד נקבע שכר-טרחתו של מנהל עיזבון ?
תקנות הירושה קובעות כי בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן. שיטת קביעת השכר מבוססת על שילוב שבין שווי העיזבון לבין היקף העבודה בפועל שהשקיע המנהל בתפקידו.
שווי העיזבון בא לבטא את האחריות הרובצת על כתפיו של מנהל העיזבון, במקרה שהנכס יינזק ויימצא כי המנהל התרשל בשמירתו. כמו כן, יש את עניין מורכבות הניהול. ככל שהפעולות הכרוכות בניהול העיזבון מצומצמות יותר ביחס להיקפו - ייטה בית המשפט לקבוע אחוז נמוך יותר משווי העיזבון כשכר-טרחה.
כך, לדוגמה, שמירה בכספת על תכשיטים בשווי עצום הינה פעולה המצריכה מאמץ מזערי מצד מנהל העיזבון, ועל כן בית המשפט יפסוק לרוב שכר-טרחה נמוך יותר, מאשר ניהול חברה בעלת שווי דומה, המצריך פעולות ניהול מורכבות הרבה יותר.
התקרה הקבועה בתקנות הירושה לקביעת שכר-הטרחה הינה 3%-4% משווי העיזבון. בהקשר זה נאמר בפסיקה כי "אין זה מובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר-טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה'ממוצע' בקביעת שכר-טרחה של מנהל העיזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו 1.5%-2%. שכר-טרחה גבוה של 3% משווי העיזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול הינו כזה המצדיק שכר-טרחה מקסימלי".
■ הכותבת הינה מומחית בדיני משפחה וירושה.