נדחתה בקשה לייצוגית בסך 680 מ' ש' נגד אי.די.בי פתוח

הבקשה לייצוגית הוגשה ב-2009 בעקבות הצעת רכש שבמסגרתה נרכשו מניות הציבור והחברה חדלה להיות חברה ציבורית

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ד') בקשה לתביעה ייצוגית כנגד חברת אי.די.בי פיתוח, בסך 680 מיליון שקל. זוהי התביעה הייצוגית הגדולה ביותר שהוגשה נגד אי.די.בי בתקופתו של נוחי דנקנר כבעל השליטה. הבקשה לייצוגית הוגשה ב-2009 בעקבות הצעת רכש שבמסגרתה נרכשו מניות הציבור והחברה חדלה להיות חברה ציבורית. התביעה דרשה לבטל את הצעת החוק בשל פגמים באופן שבו התקבלה ההחלטה, ולחילופין לחייב את אי.די.בי פיתוח לשלם לבעלי מניות מהציבור סך של 680 מיליון שקל, בשל השווי הנמוך שבו בוצעה הצעת הרכש, לטענת התובעים.

ביולי 2008 פירסמה פיתוח הצעת רכש לרכישת 7.5% מהון המניות של החברה במחיר 82 שקל למניה. התובעים לא נענו להצעת רכש זו, וגם אביו ואחותו של נוחי דנקנר, שהיה יו"ר החברה, לא נענו להצעה. ואולם התביעה התמקדה בהצעת רכש מלאה מינואר 2009, שבה הציעה פיתוח לכל בעלי המניות לרכוש את כל המניות הרגילות שלהן ערך נקוב של שקל אחד, במחיר של 36 שקל למניה. מדובר ב-12.88% מהון המניות של החברה. בפברואר תוקנה הצעת הרכש, והמחיר נקבע על 41 שקל למניה. ימים אחדים לאחר מכן פירסמה החברה שהתקבלו הצעות רכש לגבי 8.23% מהון המניות של החברה, והמבחר במניה חדל ממארס 2009.

התובעים טענו כי הצעת הרכש היא עסקה חריגה, שהייתה צריכה להידון באסיפה הכללית ולא בדירקטוריון. ואולם השופטת דרורה פלפל קבעה כי "הסמכויות שניתנות בהצעת רכש לבעלי המניות מכוח הצבעתם קיימות בין אם כונסה בפועל אסיפה כללית ובין אם לאו. אין צורך באסיפה כללית, אם קיימת הודעה כדין, ומולאו כל התנאים לעניין הצעת הרכש. הזימון לכל בעלי המניות באופן אישי הוא הליך מיוחד לצורך הצעת הרכש".

טענה נוספת של התובעים נגעה לקביעת מחיר המניה. "נראה שהשווי נבע משיחות פנימיות שהתקיימו", כתבה פלפל בפסק הדין, "כנראה הוא לא היה מדויק והתבסס על השיטה שבה ניהלה פיתוח בדרך כלל את ספריה, מחיר שוק וספרים, לפי הערך הגבוה יותר, בצירוף פרמיה על ערך המניה בבורסה. קשה לומר כיום שזו דרך נאותה לקביעת מחיר מניה, אבל אפילו אם נפלו פגמים לעניין זה בתהליך קביעת המחיר, השאלה היא האם הם גרמו לשווי לא הוגן למניה" עניין המצריך סעד של הערכה.

השופטת פלפל בחרה לבצע את סעד ההערכה לפי שיטת DFC (היוון תזרים המזומנים), ולא לפי שיטת NAV (ערך נכסים נקי). לפי השיטה הראשונה, הערך הכלכלי של מניה בפיתוח נכון ליום הצעת הרכש, עומד על 34 שקלים. על פי השיטה השנייה, הערך הכלכלי למניה עמד על 23.2 שקלים (בניגוד ל-70 שקלים, כפי שטענו המומחים מטעם התובעים), ושווי השוק שלה היה 26 שקלים. מדובר בערכים נמוכים מאלה שבהם בוצעה הצעת הרכש לבסוף ועל בסיס נתון זה החליטה פלפל לדחות את הבקשת לתובענה ייצוגית. התובעים אף חויבו בתשלום הוצאות משפט לטובת פיתוח בסך 50 אלף שקל.

את אי.די.בי פיתוח ייצגו עו"ד יוסי בנקל, אולי גלינקא וענבל רז ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות'. את התובעים ייצג עו"ד יצחק אבירם. לדברי עו"ד בנקל, "מדובר בפסיקה עקרונית המיישמת לראשונה את ההלכות שנקבעו בביהמ"ש העליון בנושא הערכות שווי של חברות, באופן שמלמד כי הצעת הרכז המקורית הייתה הוגנת וראויה". (ת"צ 1543/09)