נתבע מספר 2 בפרשת עלית-כרמית-קדבורי, גיורא בר-דעה, כיום המשנה למנכ"ל שטראוס ומי שכיהן ב-2003 כמנכ"ל עלית, התייצב היום (ה') באולמה של שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, הדס עובדיה, והתגונן מפני הטענות של חברת כרמית נגדו ונגד עלית.
לפי הטענות בתביעתה של כרמית, עלית ובכיריה לשעבר, בהם בר-דעה, הכשילו בתחילת שנות האלפיים את כניסת מוצרי קדבורי - אותן שיווקה כרמית - לשוק הישראלי, תוך הפרת דיני ההגבלים העסקיים ושימוש לרעה במעמדה המונופוליסטי.
פרקליטה של כרמית, עו"ד זוהר לנדה, חקר את בר-דעה בנוגע לתפקיד שמילא בתקופה הרלוונטית אודי עדן, שהוגדר כראש יחידת הביטחון של עלית ועבד תחתיו. לטענת כרמית, בפועל עדן לא עסק בביטחון אלא אסף מידע רב ובחשאי על מתחריה של עלית.
בר-דעה העיד כי מחלקת הביטחון של עלית הייתה אחראית גם על הביטחון של האנשים והמתקנים בעלית, אך הודה כי בנוסף "איפשרנו למחלקה להביא מידע עסקי, כפי שהדבר מקובל בכל העולם".
בר-דעה ציין כי סמנכ"ל משאבי האנוש של עלית הוא שהעביר את ההנחיות לעדן, אך אישר כי גם הוא העביר לו הנחיות מדי פעם. "אני מנכ"ל החברה, ודאגתי שכל העובדים יעבדו לפי כללי האתיקה... חשבתי שיהיה נכון להנחות את אורי עדן, וגם היום אני עדיין מאמין שזה היה רלוונטי".
בשלב זה התערב עו"ד לנדה ושאל את בר-דעה האם עדן פעל לפי החוק. "הוא פעל לפי החוק ב-100%", ענה בר-דעה.
"אתם רוצים להשחיר"
הדיון היום לווה בעימותים חוזרים ונשנים בין עו"ד לנדה לבין עו"ד ניב זקלר, פרקליטם של עלית ובר-דעה. במהלך חקירתו את בר-דעה הזכיר עו"ד לנדה כי עלית נחקרה לראשונה בידי רשות הגבלים עסקיים בשנת 2000 בנוגע ליחסיה עם רשתות השיווק. עו"ד זקלר התערב וטען כי החקירה כלל אינה רלוונטית לפרשת כרמית-עלית. "כל קו החקירה הזה הוא מטעה", טען.
בהמשך שאל עו"ד לנדה את בר-דעה אם נכון הוא שארז וולף, בכיר בתנובה שנחקר על-ידי רשות ההגבלים לאחרונה בפרשת "אדום אדום", הוא אותו ארז וולף שעבד בעלית ונחקר בנוגע לפרשת כרמית-עלית.
עו"ד לנדה גם "תהה" בפני בר-דעה מדוע עלית לא הביאה את וולף להעיד בתיק כרמית-עלית, למרות שהיה דמות מרכזית בפרשה. בר-דעה הגיב בכעס: "אם אתה רוצה לבדוק אם זה אותו ארז וולף ומה קרה איתו, אז זה עניינך. כל מה שאתה רוצה לעשות זה להשחיר את האיש ולהכפיש אותו. זה הסגנון שלכם. יש פה 24 עדים מטעם עלית, ואתם בקושי הצלחתם למצוא שני עדים שיעידו לטובתכם. יש פה משהו סגנוני שמלווה אותנו בחודשים האחרונים. זה מרגיז אותי כאזרח במדינה ומרגיז אותי כמנהל במדינה".
בהמשך החקירה הציג פרקליטה של כרמית בפני בר-דעה שורה של מסמכים שמראים כיצד התכוננה עלית לכניסתה של קדבורי לשוק, מהם עלה כי עלית הקימה צוות שיועד לחסימת קדבורי.
"האם באוקטובר 2002 התוכנית האגרסיבית שלכם (לחסימת כניסת קדבורי - ח' מ') הייתה מוכנה?", שאל עו"ד לנדה את בר-דעה, וזה השיב: "בכל חודש אוקטובר אנחנו נערכים לשנה הבאה".
ראשיתה של פרשת קדבורי-עלית ב-2002, כאשר חברת קדבורי האנגלית, מיצרניות הממתקים הגדולות בעולם, ביקשה להכניס לשוק הישראלי מוצרי שוקולד מתחרים לעלית, באמצעות חברת כרמית, אך נחשפה לסדרת פעולות אגרסיביות מצד עלית, שלכאורה הכשילו את כניסתה לשוק.
הפרשה נחקרה בידי רשות ההגבלים בראשית שנות ה-2000, בשל חשדות כי עלית טירפדה את יבוא מוצרי קדבורי לארץ, ששווקו באמצעות כרמית. בסיומה של החקירה גיבשה הממונה על ההגבלים דאז, רונית קן, צו מוסכם, שבמסגרתו נקנסה שטראוס-עלית ב-5 מיליון שקל והתחייבה להימנע מפעולות דומות בעתיד, ללא שהוגש נגדה כתב אישום.