איציק תמיר מנכל קוקה קולה / צלם: תמר מצפי
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים יוצא במתקפה חזיתית על הממשלה ומאשים אותה במחירי המזון הגבוהים בישראל. הדוח השנתי של האיגוד שהופץ היום (ב') הוקדש כולו לשם כך. הוא מציג את הצד של התעשייה, גם אם לא באופן מדויק, ותוקף חזיתית כל יוזמה של הממשלה להורדת מחירי המזון בישראל.
"בעידן של מחירי מזון מאמירים ורגישות ציבורית לרמת החיים, חשוב לוודא כי מי ששומר על מזונו של הציבור - ידאג לא להרעיב אותו", נכתב בדוח.
בשיחה עם "גלובס" אומר יו"ר איגוד המזון ומנכ"ל קבוצת קוקה-קולה ישראל, איציק תמיר, כי "מי ששומע מה אומרים על התעשייה יכול עוד לחשוב שלא אכפת לנו משום דבר חוץ מהרווחים שלנו. המחאה נכשלה כישלון חרוץ כי היא כוונה למקום הלא הנכון. מאז המחאה, המחירים לא ירדו בכלום. זרקו את הכול על היצרנים, כאילו שכל בעיית המחירים ויוקר המחיה היא בעיית תעשיית המזון. אני מקווה שהיום כולם מבינים שזה לא כך, אלא זה משהו הרבה יותר מורכב, וחלק גדול מאוד, אם לא כל התייקרויות המזון, תלויות במעשים שלא קשורים ליצרנים אלא של הרגולטור והשלטון".
- יצרנים רבים אמרו שהם הורידו מחירים בעקבות חרם הקוטג'?
"נכון. הרבה מאוד יצרנים הורידו מחירים אחרי המחאה, אבל חודשיים-שלושה אחרי זה הגיע גל של התייקרויות של מים, חשמל, מסים, ולא עברו 3-4 חודשים עד שכל המחירים עלו חזרה, כי כל מה שהורדנו, העלו לנו בצד השני. גם היום היצרנים, לפני שהם מעלים מחיר, חושבים 9,000 פעם, אבל כשאלה התייקרויות שאי-אפשר להמשיך איתן, מעלים בהתאם".
לדברי תמיר, "אנחנו רוצים להדגיש את האחריות שלנו לעובדים, לקהילה והסביבה וגם לעצמנו - ליצרנים עצמם שעומדים תחת אמירות שליליות שרובן ככולן לא מוצדקות".
החורים שהאיגוד שכח לסתום
אין חולק כל-כך שתעשיית המזון בישראל ברוכה ומבורכת, ויש לה תרומה מהותית לכלכלה ולתעשייה בישראל. אבל באיגוד המזון מבקשים להטיל את כל בעיית יוקר המחיה על הממשלה, מתעלמים לחלוטין מתרומתה של תעשיית המזון להתייקרויות ומטילים רפש חסר תקדים על הרגולטור. בדרך שכחו באיגוד לסתום כמה חורים וליישב לא מעט סתירות שיש בדבריהם.
צודק איגוד המזון בטענתו כי המע"מ על המזון בישראל גבוה ועומד על 18% באופן גורף, בזמן שבמדינות ה-OECD נהוג מע"מ דיפרנציאלי על מזון שמגיע עד 8%. תמיר טוען בצדק כי המיסוי מהווה נקודת פתיחה שונה למחיר, אבל אין בדבריו שום הסבר לפערים התהומיים במחירים שנמצאו גם במידוד המע"מ בין המדינות.
בפאנל שהתקיים היום בכנס איגוד המזון הגיב לדברים הממונה לשעבר, דרור שטרום. לדבריו, "מאוקטובר 2007 יש העלאת מחירים עודפת יותר מאשר בעולם. וזה גם אם לוקחים בחשבון את העליות בארנונה, בחשמל וכו'. בואו נצא משלב ההכחשה, נלך לפרוטוקולים של חברת מזון מסוימת שאמרה שאפשר לעלות מחירים בלי חשבון, ואחר-כך מתפלאים על הטענות. התעשייה לא תחרותית, ויש בה הרבה מונופולים שנוצרו בתחילת המדינה והלכו והתפתחו".
סדרת תחקירי "גלובס" שהובילה ל"חרם הקוטג'" חשפה כי יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, שהם אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, שעליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, שהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, שיצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארה"ב במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, שתנובה העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש. במילים אחרות: עם ישראל ימשיך להיכנע למונופול של תנובה ולהוציא מהכיס כל סכום כי אין לו ברירה.
עוד מצאו התחקירים כי בזמן שמחירי מוצרי החלב שהיו בפיקוח נותרו כשהיו לאחר תנודות, מחירי מוצרי המזון שלא בפיקוח נסקו בעשרות אחוזים. וכאשר תנובה הראתה את הדרך, כל יצרני המזון הלכו בעקבותיה, ורכבת המחירים החלה להשתולל ולמרבה הצער, לא נעצרה מאז.
נקודה נוספת למחשבה: אם מחירי היצרנים הגדולים בישראל כל-כך הוגנים, אז איך זה שמחירי המותג הפרטי לרשתות השיווק נמוכים בעשרות אחוזים?
בחודשים האחרונים פועלת הממשלה במספר מישורים על מנת להגביר את התחרותיות בשוק בתקווה שזו תוביל להורדת מחירים. בין היתר, הכוונה היא למתן הקלות ביבוא ולהרחבת הפיקוח על מוצרי חלב (גבינה לבנה, שמנת מתוקה) שבהן נמצאה רווחיות מופרזת ליצרנים. לפי שעה, צעדי הממשלה מצומצמים וספק אם ישפיעו.
מה שמטריד לא פחות את יצרני המזון הוא חוק המזון שייכנס לתוקף בינואר הקרוב, ושבאופן כללי ניתן לומר כי הוא מחליש את כוחם של הספקים במדפי הסופרמרקט. מי שמכיר היטב את תעשיית המזון יודע שעד היום נמצאו מסלולים עוקפים לכל רגולציה, ולא בטוח שהחוק יוביל להוזלת מחירים. אבל דבר אחד בטוח לא פחות: המציאות הנוכחית שהושרשה כאן בשנים האחרונות היא מציאות המבטיחה שהמחירים יהיו גבוהים גם בהמשך.
גם שטרום מתח ביקורת על החוק, ולדבריו, חוק המזון - מלבד היותו משאית גדולה של ביורוקרטיה - לא מביא שום בשורה.
יגבשו אמנה?
אז מה הפתרון? לדברי תמיר, "אנחנו חושבים שהפתרון לבעיית תעשיית המזון ומחירי המזון היא אמנה בין שלושת הגורמים שפועלים בתעשייה: היצרנים, הקמעונאים והממשלה, שיש לה את ההשפעה הכי גדולה על מחירי המזון. הממשלה יכולה לתרום את חלקה בהפחתת המע"מ ובהקטנת עלויות הרגולציה שעולות הון-עתק. זה אומר פחות חוקים, פחות שינויים ברגולציה ופחות תקנות חדשות. כל תקנה כזאת עולה כסף".
לתמיר יש גם כמה רעיונות שיביאו להורדת המחירים, כמו למשל מעבר להפצת לילה, אלא שגם היום היצרנים והקמעונאים יכולים לעשות זאת, ואין להם כל צורך בממשלה לשם כך. "על כל דבר את יכולה לשאול אם אנחנו לא יכולים לעשות לבד, אבל הנה, עובדה שלא עושים", מגיב תמיר.
לדבריו, פעילות משותפת עם הממשלה היא "במקום שכל יום יקום פוליטיקאי אחר ויציע הצעה כזאת או אחרת, כמו להטיל מס או לפתוח את היבוא בצורה לא מבוקרת, כך שכל מדינה תוכל לייבא את האבטלה שלה למדינת ישראל, וכאן יסגרו את המפעלים הקטנים שלא יוכלו לעמוד בתחרות. אנחנו בעד, אבל התחרות צריכה להיות בתוך הארץ, קרי, על-ידי חיזוק ועידוד המפעלים הקטנים והבינוניים להתחרות בגדולים, ולא לייבא מחו"ל סחורה שתחסל את המפעלים הקטנים".
בפועל, תמיר מבקש לצרף את התעשייה למקבלי ההחלטות ולא רואה שום בעיה שהחתול ישמור על השמנת. זאת ועוד, דבריו של תמיר מעלים את השאלה, אם יצרני המזון הגדולים חפצים כל-כך בקיומם של היצרנים הקטנים והבינוניים, אז איך זה שהמצב לא השתנה מאז, והספקים הקטנים נמצאים בנחיתות משוועת?
נזכיר כי בימים אלה מקיימת רשות ההגבלים חקירה נגד החברה המרכזית למשקאות קלים, בחשד כי ניצלה את כוחה המונופוליסטי בתחום המשקאות.
כך או כך, יצרנים קטנים ובינוניים מטילים ספק רב בפעילותו של איגוד המזון למענם. "האם איציק תמיר אמר בדיוק מה הוא עושה לטובת המפעלים הבינונים והקטנים?", שואלת ליאורה בירנהק-מרקוס, מנכ"לית ומבעלי חברת מנעמים, המייצרת ופלים ומוצרים יבשים.
לדבריה, "חלק גדול מהפעילות שעוזרת לספקים הגדולים, עוזרת על הדרך גם לספקים הקטנים. אני לא רואה פעילות מיוחדת שאני יכולה לומר שנעשתה למען המפעלים הקטנים או קריאה לרשתות להחזיק את מוצרי המפעלים הקטנים במדפים. נכון שמשתדלים לא להתעלם מאתנו כי אנחנו מקימים קול זעקה, אבל איך התאחדות יכולה לעזור לספקים הקטנים? מי שיכול זו בעיקר הממשלה. ברור שאף אחד גם לא מוריד בתחרות שלו מול הספקים הקטנים, כי בהתאחדות החליטו שטוב שתהיה תחרות מבית. זה נשמע לך הגיוני שמתחרה שלך יעזור לך? בואי לא נהיה תמימים".
יתרה מזאת, אומרת בירנהק-מרקוס, "אם קודם הקטנים התמודדו מול אסם, עלית, שטראוס ותנובה - היום הם מתמודדים מול נסטלה העולמית (שרכשה את אסם), יוניליוור העולמית (שרכשה את תלמה וחבורת נוספות) וגם ממשלת סין (שרוכשת את תנובה). אז איך מפעל קטן יכול לעמוד בתחרות הזאת? יאיר לפיד ונפתלי בנט חושבים שהם יורידו את המחירים דרך היבוא, אבל מה שיקרה זה שכל מוצר שלא יהיה לספקים הגדולים כדאי לייצר, הם יביאו מחו"ל. הממשלה הייתה צריכה לתת תמיכה למפעלים הקטנים, אבל כבר די מאוחר. זו לא הדקה ה-90 אלא הדקה ה-190".
עיקרי חוק המזון
1. רשתות שיווק עם מחזור מכירות גבוה מ-250 מיליון שקל בשנה יחויבו לפרסם אחת לשעה באינטרנט את המחירים של כל המוצרים, בכל סניף.
2. שטח המדף של ספקים עם מכירות שנתיות של יותר ממיליארד שקל בשנה יוגבל ל-50% מהשטח ברשתות המזון.
3. לממונה על ההגבלים העסקיים תהיה סמכות למנוע מרשתות השיווק לפתוח סניפים חדשים ולהורות על מכירת סניפים בשכונות ובמקומות שבהם יימצא שאין תחרות אזורית.
4. ייאסר תשלום בעבור הקצאת שטח מכירה לספקים גדולים.
5. ייאסר על ספק גדול לקבוע מחיר מומלץ לצרכן.
.6 ייאסר ביצוע תמחור אסור וקשירה טורפנית, קרי התניית מכירה של מוצר מוביל בקניית מוצר נמכר פחות, או מכירה של מוצר במחיר נמוך מעלות אספקת המוצר לקמעונאי.