משה אשר / צילום: אלון רון
רשות המסים הטילה בשנת 2012 עיצומים כספיים בסך מצטבר של כ-193 מיליון שקל על 35,861 נישומים בגין איחורים בהגשת דוחות מס מסוגים שונים (לא כולל עיצומים שהוטלו על נישומים שלא הגישו כלל את הדוחות). זאת, כאשר לא תמיד מדובר באיחור אמיתי בהגשת הדוח, אלא בבעיה בקליטת הדוחות במערכת המחשוב של הרשות (שע"מ), במסגרת הדיווח המקוון.
נתונים אלה הוגשו לאחרונה לחברי הוועדה לבחינת ואיתור ליקויים בהטלות עיצומים כספיים, שמונתה לבחינת טענותיהם של לשכת רואי החשבון ושל נישומים רבים, בעלי שליטה בחברות. זאת, בנוגע להטלת עיצומים כספיים, בהיקף של אלפי שקלים על כל נישום, עקב תקלה במחשבי הרשות.
כפי שנחשף ב"גלובס", הצוות הוקם על רקע פניות שונות מטעם לשכת רואי החשבון בראשות הנשיא דודי גולדברג, ובאמצעות רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים והקשר עם רשויות המס בלשכה, שנענו להצעת מנהל רשות המסים, משה אשר, לבדוק את הדברים.
ל"גלובס" נודע כי הצוות מצוי בשלבי העבודה הסופיים וכבר ניסח טיוטת המלצות, שטרם הוגשה רשמית למנהל הרשות, אך ככל הידוע היא מוסכמת עליו. עד להגשת ההמלצות הרשמיות, נחשפים הנתונים על הכסף הרב שהשתלשל לכיסה של המדינה בעקבות איחורים בהגשת הדוחות, לעתים ללא אשמת הנישום.
רו"ח מנירב מציין כי בקרוב יוכלו המעסיקים לנשום לרווחה, לאחר שכל הבעיות הטכניות במחשבי הרשות ייפתרו סופית, בהמלצת הוועדה. "הבעיות הללו אמורות למצוא את פתרון כעת לאור המסקנות של הוועדה. למשל, השידור עצמו של הדוח המקוון יהווה הוכחה להגשת הדוח, ללא צורך בהמתנה להגעת טופס ההצהרה הנשלח ידנית. באופן כזה ייחסכו אלפי עיצומים כספיים שגויים".
טופס ההצהרה לא נקלט
לפני הנתונים, בשנת 2012 הטילה הרשות עיצומים כספיים בסך כ-93 מיליון שקל על 11,259 עסקים שהגישו באיחור את הדוח השנתי על העובדים שלהם, באמצעות הדיווח המקוון. סכום העיצום הממוצע שהוטל על כל מעסיק עמד על כ-8,260 שקל. זאת, כאשר לעתים כל "חטאו" של המעסיק הוא שהטופס הידני אותו הוא נדרש לצרף לדיווח המקוון, הגיע לרשות המסים באיחור בשל בעיית מחשב.
כך, למשל, על 3,421 מתוך עסקים אלה הוטלו עיצומים כספיים בסך 26 מיליון שקל, לאחר שהם שידרו את הדוחות במועד הקבוע בחוק, אך הדוח הידני, הכולל טופס הצהרה, לא נקלט במערכות רשות המסים.
עוד הטילה הרשות ב-2012 עיצומים כספיים בסך של כ-79 מיליון שקל על 8,750 עסקים שאיחרו בהגשת הדיווח השנתי של ניכויים במקור מספקים וקבלני משנה. סכום העיצום הממוצע שהוטל על כל מעסיק עמד על כ-9,000 שקל. גם כאן בחלק מהמקרים האיחור נבע מאי-קליטת הדוח הידני במערכת המחשוב של הרשות.
סבך ביורוקרטי
בהקשר זה מסביר מנירב כי "בנושא של ניכויים היה למעשה עוול גדול, שנבע מכך שלא ניתן היה להגיש את הדוחות הידניים במשרדי השומה, אלא לשלוח אותם בדואר, ולא ניתן היה לוודא או לדעת אם הדוחות הגיעו ומה קרה איתם. יצא שאזרחים ישרים שהגישו דוחות במועד, חויבו בקנסות של עשרות אלפי שקלים - ללא כל עוול בכפם ומבלי שעברו עבירה.
עוד עולה מהנתונים כי על 15,852 מנהלים שכירים הוטלו עיצומים כספיים בסכום של כ-72 מיליון שקל - כ-4,500 שקל בממוצע לכל עסק. מדובר בהגשת דוחות אישיים בתיקים של מנהלים שכירים בחברות, המחזיקים במניות של החברה, כאשר לפי הוראת הרשות הם זכאים לארכה בהגשת הדוח עד למועד שבו החברה רשאית להגיש דוח. ואולם, בגלל בעיות קישור במחשב שע"מ (מערכת המחשוב של הרשות), חלקם לא קיבלו את הארכה המגיעה להם.
בעניין זה הגיש מנירב בראשית השנה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, בה נטען כי עקב בעיות מחשוב ברשות המסים, במקרים רבים מוטלים עיצומים כספיים שגויים בסך אלפי שקלים על נישומים, שהינם בעלי שליטה בחברות, בגין איחור בהגשת דוח מס מקוון בתיקם האישי, למרות שבפועל התקבלה ארכה להגשת הדוח.
לפי העתירה, הנישומים נאלצים להיכנס לסבך ביורוקרטי מייגע כדי לבטל את העיצומים. זאת, בניגוד להנחיה פנימית ברשות, לפיה יש לבטל אוטומטית כל עיצום כספי שהוטל בטעות.
באפריל אשתקד נקבע הנוהל, לפיו אם עקב טעות לא נרשמה ארכה זהה לבעל השליטה כמו לחברה שבבעלותו, יש לוודא אישור ארכה כזו בעקבות בקשת הפונה ולבטל את הקנס בגין האיחור.
במכתב ששיגר מנהל רשות המסים למנירב במאי אשתקד, ושצורף לעתירה, הזכיר אשר נוהל זה וכתב כי "משרדי השומה כבר הונחו לבטל את העיצומים הכספיים לבעלי השליטה", וכי ברשות "פועלים למתן ארכה אוטומטית לבעלי שליטה, בעת מתן הארכה במסגרת הסדר הארכות לחברה".
לדברי מנירב, בעקבות העתירה בוטל החיוב שהוטל עלייו מיידית, ובהמשך אף חויבה המדינה בהוצאות העתירה שהגיש. "בנוסף", אומר מנירב, "בכשליש מהמקרים בהם הוטלו עיצומים על מנהלים שהיו זכאים לאורכה, בוטלו העיצומים; ובכשליש נוסף - הוקטנו הסכומים באופן משמעותי".
בשיחה עם "גלובס" היום (ג') מציין מנירב כי "הטיוב המתוכנן של מערכת שע"מ יביא לכך שבעלי השליטה יקבלו את האורכה לה הם זכאים, וכך ייחסכו עיצומים כספיים שהוטלו שלא כדין".
רשות המסים: "הקנסות על מי שלא עמד בהוראות החוק - הוטלו כדין"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הוראות החוק הקובעות כי על המעסיקים להגיש במועד את הדוחות השנתיים, הן באופן מקוון והן חתומים ידנית, הינן ברורות ואינן משתמעות לשתי פנים; על כן, העיצומים שהוטלו על מי שלא עמד בהוראות החוק, הוטלו כדין.
"כמו כן, הרשות נתנה בשנים האחרונות ארכה של חודש למועד האחרון להגשת הדוחות, ולאור זאת אין כל סיבה שהדוח יוגש ברגע האחרון. בהקשר זה יודגש כי אין להמעיט בחשיבות הציות לחוקי המס והגשת הדיווחים במועד.
"מנהל רשות המסים הקים לבקשת הלשכות המקצועיות צוות שבחן את מכלול המקרים בהם מוטלים עיצומים, והמליץ על שורת צעדים הכוללים התחשבות בנישומים ובמייצגים, שתביא לצמצום בהטלת הקנסות.
"בין יתר ההמלצות, ולפנים משורת הדין, בוחנת הרשות בימים אלה לעניין החיוב בקנסות בלבד, לוותר על הדרישה להגשת הטופס החתום עד למועד האחרון לפי החוק, מה שמייתר את הסוגיות.
"זאת ועוד, בימים אלה מקדמת הרשות חקיקה, במסגרתה תהיה הפחתה משמעותית בסכומים של העיצומים המוטלים בגין כל חודש איחור".
המלצות הוועדה לבחינת העיצומים: צמצום העילות לקנסות והקטנת סכומם
הוועדה לבחינת ואיתור ליקויים בהטלות עיצומים כספיים מצויה כעת בשלבי עבודתה האחרונים, ועתידה להגיש בקרוב את מסקנותיה הסופיות למנהל רשות המסים, משה אשר - כך נודע ל"גלובס". מסקנות אלה מעוגנות כבר בטיוטה שגובשה לאחרונה ועקרונותיה נחשפו בפני "גלובס".
עקרונות הטיוטה מתייחסים לשני נושאים עיקריים: הראשון - העיצומים בגין פיגור בהגשת דוחות ניכויים; והשני - עיצומים כספיים בגין דוחות אישיים של מנהלים שכירים בחברות.
בנוגע להגשת דוחות ניכויים, ממליצה הוועדה שלא להטיל עיצומים כספיים בכלל במקום שבו הדוחות השנתיים בניכויים שודרו במועד, ורק הטפסים הידניים הוגשו באיחור או לא נקלטו.
בנוסף, ממליצה הוועדה לתת התראה מראש של 30 יום לאלה שלא שידרו את הדוח עד 31 במאי (המועד הקבוע בחוק להגשה), על מנת שהם יוכלו לשדר את הדוח תוך חודש ימים, וכך להימנע מהטלת עיצומים כספיים.
בנוגע להגשת דוחות אישיים, ממליצה הוועדה לקשר בין מערכת שע"מ לבין רשם החברות, על מנת לטייב את הנתונים בנוגע למנהלים ובעלי שליטה בחברות, במיוחד בכל הנוגע לחברות חדשות - מהלך שככל הידוע כבר בוצע בפועל.
עוד ממליצה הוועדה להקליד למחשב את נתוני המנהלים ובעלי השליטה כבר במועד פתיחת התיק לחברה ברשות המסים, ובאופן כזה לא יהיו יותר מצבים שבהם לא תינתן אורכה למנהל בצמוד לאורכה שניתנת לחברה, דבר שקרה עד כה בגלל בעיות בקישור.
בנוסף ממליצה הוועדה לבטל את החסם שמנע מתן אורכות למנהלים ובעלי שליטה בגין פיגור בהגשת דוחות בעבר - אם וככל שהיה כזה, גם מהלך זה כבר מיושם הלכה למעשה.
עוד ממליצה הוועדה לתת התראה מראש של 30 יום, לכל אלה שאינם נכללים בהליך האורכות האוטומטי בגלל מחדל כזה או אחר, דבר שיאפשר להם להסיר את המחדל ולפנות בבקשה לקבלת אורכה פרטנית.
בנוסף, בוועדת הכספים של הכנסת עברה הצעת חוק, לפיה יוקטנו העיצומים הכספיים בגין כל חודש פיגור מ-1,700 שקל בגין איחור בדוח ניכויים ו-1,100 שקל בגין איחור בדוח אישי - לסכום של 600 שקל. ההצעה ממתינה כעת לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.