איכות השלטון דורשת מבנק ישראל הסברים על מדיניותו

בתנועה דורשים מבנק ישראל לקבל הסברים על הריבית האפסית ורכישות המט"ח ולבדוק האם בנק ישראל קשוב לביקורת עליו על מנת לטייב את מדיניותו

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

התנועה לאיכות השלטון פנתה לבנק ישראל בבקשה לקבל הסברים על מדיניות רכישות המט"ח והריבית האפסית במשק, בעקבות הביקורת הציבורית שנמתחה לאחרונה על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בשנים האחרונות. בתנועה מדגישים כי המכתב הינו תוצר של אותה ביקורת וכי אין היא "מתיימרת להכריע בסוגיות חשובות ומורכבות מעין אלו".

"הביקורות מתבססות על העובדה שבין מארס 2008 ליולי 2011 רכש בנק ישראל כ-50 מיליארד דולר כאשר בסך הכל, השקיע באופן כולל כ-300 מיליארד שקל במטבע חוץ. זאת, בעוד במקביל ובעיקר כתוצאה ממדיניות זו, בתקופה זו נרשם לבנק ישראל הפסד מצטבר של כ-27 מיליארד שקל", כותבת התנועה. "לטענת המבקרים, מדיניות זו, מגלמת העדפה מובהקת וסבסוד של בנק ישראל את היצואנים על חשבון הציבור הרחב. כן, לגישתם למדיניות בנק ישראל עלויות כלכליות גבוהות שכן היא הובילה את הבנק להפסדים מצטברים ובכך הלכה למעשה פגעה בתקציב המדינה".

בתנועה מתייחסים גם לריבית הריאלית השלילית: "נטען כי הריבית הריאלית השלילית שהובלה על ידי בנק ישראל בשנים האחרונות, גרמה באופן ישיר לניפוח מחירי הדירות בישראל. זאת מכיוון שנוצר עודף משקיעים בנדל"ן משעה שזו הפכה להשקעה אטרקטיבית ביותר אל מול האפיק של הפקדת חסכונות בבנקים המציעים ריבית ריאלית שלילית... מדיניות זו מפירה את חוק בנק ישראל משום שהיא אינה שומרת על יציבות סביבת המחירים הכוללת במשק. כן, נטען שמדיניות זו אינה עקבית עם המתרחש בעולם, שכן היא מגלמת פער משמעותי בין הריבית למדד המחירים לצרכן".

בתנועה דורשים מבנק ישראל לקבל הסברים על המדיניות המוניטרית ולבדוק האם בנק ישראל קשוב לביקורת עליו על מנת לטייב את מדיניותו.

בנק ישראל מסר בתגובה: "החלטות המדיניות המוניטרית מנומקות ומפורטות מדי חודש, הן בהודעות לעיתונות אודות החלטת הריבית, הן בסיכומי הדיונים המתקיימים מידי חודש, והן בדוח המדיניות המוניטרית המתפרסם מדי חצי שנה. כידוע, בוועדה המוניטרית המקבלת את החלטות המדיניות שישה חברים, שלושה מתוך בנק ישראל, ושלושה נציגי ציבור. שיח ציבורי ומקצועי ער מתנהל אודות המדיניות המוניטרית בישראל לאורך כל השנים, כולל על ידי מוסדות כלכליים בינלאומיים. אי לכך, לא ברור מדוע ראתה התנועה לאיכות השלטון לפנות לבנק ישראל כפי שפנתה".