אנליסט: יקר כאן מאוד - אבל לא בגלל הרשתות או חברות המזון

ערן יונגר, אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז', מסביר למה כולנו מביטים בזעם לכיוון הלא נכון ■ "גם אם נחתוך את רווחיהן של יצרניות המזון ב-50%, לא נוכל להוריד את מחירי המזון ביותר מ-10%"

סדרן תנובה / צילום: תמר מצפי
סדרן תנובה / צילום: תמר מצפי

גם השנה, בתקופת החגים, הופיעו עוד כתבות ועוד חשבוניות של ישראלים לשעבר שיצאו לקנות את המילקי-פסק זמן-חומוס השנתיים - והגישו את הקבלות לאזרחי ישראל.

כרגיל, הארץ רעשה והזדעקה, הקמעונאים והיצרנים נחבטו, כבוד שר האוצר הוזעק לאולפן הטלוויזיה והבטיח ש"המחירים ייכנסו לפיקוח", הנסיך חזר והכריז על "מילקי בשקל" - והארץ תשקוט 40 שנה. או שלא.

נחזור אל המחאה החברתית של קיץ 2011, שהחלה לאחר שמחיר הקוטג' חצה את רף ה-6 שקלים והשתלבה במחאת מחירי הדיור. חברות המזון הגיבו אז באופן מיידי, מחיר הקוטג' ירד, מחירי מוצרי מזון רבים אחרים ירדו גם כן, כונסה ועדת טרכטנברג, והוקם קבינט חברתי-כלכלי. רווחיות היצרניות נשחקה בשיעור של 0.5%-1% בטווח הקצר, היקף הפרסום במדיה צנח לאפס, בכמה מהחברות ירד שכר ההנהלה, ואף חולקו בונוסים לעובדים.

אבל כל אלה היו שינויים זמניים. לאחר כחצי שנה חזרו מחירי המזון לרמתם הקודמת, הפרסום במדיה חזר אך במידה מופחתת, הכתבות בעיתונות התפוגגו.

לחיוב נציין כי הוקם קבינט כלכלי-חברתי, ונקבע כי מעתה כל החלטת ממשלה תיבחן גם בהשלכותיה החברתיות. עם זאת, בכיסי הצרכנים לא מורגש שינוי, ופעם בשנה דואגים האקסים שלנו בחו"ל להגיש לנו בגאון את חשבוניות הרכישות שלהם במרכולים. יש לומר - האמת איתם.

אז למה מחירי המזון בחו"ל זולים בהשוואה לישראל?

נתחיל דווקא בשקי האגרוף הידועים - יצרני המזון והקמעונאים. הרווחיות התפעולית רשתות המזון עמדה לפני 5 שנים על 4%-6%. מאז התגברה התחרות, רשתות חדשות הצטרפו לזירה, ובכל שטח פנוי קמו סניפים חדשים. עקב כך ירד שיעור הרווח של החברות, והוא עומד כיום על כ-3% בלבד בחברות הרווחיות. כמה מהחברות אף מדווחות על הפסדים בהפעלת חנויות.

אצל יצרניות המזון, לעומת זאת, לא נרשמה ירידה ברווחיות, והרווחיות התפעולית עומדת על 10.5%-13% אצל היצרניות הגדולות - שיעור הרווח התפעולי הממוצע אצל יצרניות מזון בעולם. גם אם נחתוך את רווחיהן של יצרניות המזון ב-50%, לא נוכל להוריד את מחירי המזון ביותר מ-10%.

אז מה גורם למוצרים להיות יקרים כל-כך? הנה ההסברים.

1. מע"מ: בישראל נהוג מע"מ אחיד לכל המוצרים, למעט פירות וירקות, שעומד היום על 18%. במדינות רבות בעולם, באירופה ובארה"ב, לא מושת מע"מ על מוצרי מזון, או ששיעור המע"מ על מוצרי מזון נמוך במיוחד, או לחילופין נהוג מע"מ דיפרנציאלי. לדוגמה, באנגליה המע"מ על מרבית מוצרי המזון הבסיסיים הוא 0%, ומע"מ רגיל נגבה על מוצרים כגון גלידות, מוצרי מתיקה, אלכוהול, חטיפים וכו'.

2. מכס: לחיוב נציין כי בשנים האחרונות ירדו שיעורי המכס על מוצרי מזון רבים, אך מנגד עדיין ישנם שיעורי מיסוי גבוהים על מוצרים אחרים דוגמת ירקות ופירות, דגים ומוצרי חלב. על מוצרי חלב לדוגמה יש מכס של 55%, על חלקם יש מכס של כ-60% ובתוספת של 6.5 שקלים לק"ג. המכס על דגים עומד על 15%, ובחלקם יש תוספת של כמה שקלים לק"ג. על דבש קיים מכס של כ-17.3 שקל לק"ג או 255%.

3. סובסידיה: במרבית מדינות העולם נהוגה סובסידיה למגדלים ולחקלאים, וכך גם בישראל. בניגוד לישראל, הסובסידיה בעולם מופנית ישירות למגדלים. בשווייץ, למשל, זכאים המגדלים לתמיכה ישירה מהממשלה, הן לפי כמות ייצור והן בסבסוד מכשור חקלאי כגון טרקטורים. בישראל, לעומת זאת, הסובסידיה מתגלגלת על גב הצרכן. ראו את מחיר החלב כאן, שמורכב מ"מחיר מטרה" - המחיר בו נמכר החלב הניגר מהמחלבה ליצרן. מחיר זה כולל בתוכו הגנת רווח למגדל הבקר ומתגלגל, בסופו של דבר, למחיר המוצר במרכולים.

4. כשרות: חובת הכשרות במדינת ישראל מביאה לגריעה של יותר מ-20% בימי העבודה. מפעל אשר מושבת בשבת ובחג בתוספת של כמה שעות לפני ההשבתה וכמה שעות לאחר ההשבתה מביאים לעלות תפעולית גבוהה למפעל וליחידת מוצר. משקולת כזו לא נהוגה, כמובן, בחו"ל.

הוסיפו לכל אלה עלייה חדה במחירי הארנונה, עלייה בשכירויות ובמחירי הנדל"ן, מחירי חשמל ומים גבוהים - ונבין מדוע מחירי המזון גבוהים כל-כך בישראל.

הבעיה האמיתי היא שלפנינו מעגל סגור, מעין משחק סכום אפס. מכסים וסובסידיות הרי נועדו, בבסיסם, לשמור על יכולת הייצור המקומית. מעבר לכך, גם אם נוריד מכסים, מע"מ וסובסידיות ממחירי המזון - האזרח הישראלי ייאלץ להשלים את אובדן המקורות של הממשלה מכיס אחר. עניין של סדרי עדיפויות, ויש שיאמרו: "לפחות תנו לאכול, נשלם במקום אחר - אולי בשירותי בריאות, אולי בחינוך, אולי בביטחון, אולי ב..."

ואולי, רק אולי, הממשלה תמצא מקורות אחרים.

הכותב הוא אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז'.