לפיד: "שנתיים נלחמנו בשחיתות; יש עתיד לא חלק מהשיטה"

שר האוצר לשעבר בכנס של התנועה לאיכות השלטון: במשך שנים התנהל כאן משחק שאיפשר לקבוצות של אינטרסנטים ומיעוטים - המתנחלים, המפלגות החרדיות, עסקני הליכוד - לקבל עדיפות בחלוקת המשאבים של החברה הישראלית

יאיר לפיד / צילום: אוריה תדמור
יאיר לפיד / צילום: אוריה תדמור

יו"ר יש עתיד ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד נשא היום (ג') דברים בכנס של התנועה לאיכות השלטון, וסיפר על ישיבתה של יש עתיד בממשלת נתניהו, על חוק הדגל שלו מע"מ אפס ועל התנהלותו של ראש הממשלה.

"ישבנו בממשלה כמעט שנתיים. בשנתיים האלה היינו צריכים להלחם כל יום בשחיתות, בתרבות המקורבים והג'ובים, בניצול לרעה של הפוליטיקה לטובת הכסף הגדול. היינו המפלגה היחידה שנמנעה באופן מוחלט ממינויים פוליטיים, אנחנו המפלגה הגדולה היחידה שאיש מהשרים והח"כים שלה לא נחשד או נחקר מעולם, אבל זה רק חלק מאיכות השלטון. שלטון איכותי הוא קודם כל שלטון שבכל פעולה שהוא עושה יש לו רק אינטרס אחד: טובת האזרח. כל המשאבים הציבוריים - כספי המיסים, אוצרות הטבע שלהמדינה, הקרקעות - הכל מנותב לשם. מה שחשוב הוא לא התפקיד שלך, מה יקרה לך בפריימריז, מה תהיה הקואליציה הבאה. מה שחשוב הוא מה קורה במדינה.

במשך שנים התנהל כאן משחק לא הוגן. משחק שאיפשר לקבוצות של אינטרסנטים ומיעוטים - המתנחלים, המפלגות החרדיות, עסקני הליכוד, קבלני הקולות מהעבודה, 'מאכערים' מימין ומשמאל - לקבל עדיפות בחלוקת המשאבים של החברה הישראלית. שזו דרך יפה לקרוא לזה שלקחו את כספי המיסים של הציבור וחילקו אותם למי שהיה הכי קרוב לצלחת. זה משחק שאיפשר לשכבה דקה של טייקונים ומנהלים בכירים להתעשר באופן שאין לו שום קשר לביצועים העסקיים שלהם - הוא קשור רק למערכת הקשרים שהם פיתחו וליכולת שלהם להטות לטובתם את החוקים. זה משחק שבו קבוצות פוליטיות קיבלו שחרור מהחובות שיש לכל אחד מאתנו, החובה לעבוד, לשרת בצבא, להיות חלק מהחברה הישראלית. וזה משחק שבו שרים השקיעו שמונים אחוז מזמנם בעניינים מפלגתיים ובחיזור אחרי חברי מרכז וראשי סניפים במקום לעבוד אצל הציבור. במשחק הזה חברות ממשלתיות נוהלו על ידי קומבינטורים שמונו לא בזכות הכישורים, אלא רק בגלל הקשרים. ובמשחק הזה מיליארדי שקלים עברו מצד לצד בלי שקיפות ובלי פיקוח. במשחק הזה הקרן הקיימת לישראל פעלה כקופה פרטית של מקורבים פוליטיים, חברי מרכז התגייסו להגן על הכסף הגדול של הרפואה הפרטית, מפלגות משני צידי המפה הפוליטית - גם בימין וגם בשמאל - היו נגועות בשחיתות אישית.

וכל זה על חשבונו של מעמד הביניים הישראלי הקורס, ועל חשבונן של השכבות החלשות שנלחמות לא רק בעוני, אלא גם בתחושה שלאף אחד לא אכפת. על חשבונו של הרוב הדומם, שעובד ומשרת בצבא ומשלם מיסים, ומרגיש שהמדינה הזו בורחת לו מבין האצבעות.

ל'יש עתיד' היתה התחלה קשה. לקח לנו זמן ללמוד ועשינו לא מעט טעויות. למדנו גם שיעור בצניעות, אבל בכל יום מחדש באנו לעבוד. זה לא היה קל, אבל ידענו שזה לא יהיה קל. זו היתה החלטה מודעת. ללכת דווקא לתיקים הכי קשים, למקומות הכי קשים, לאיזורים שאף אחד לא רצה לגעת בהם במשך שנים. אני ידעתי, כמו שידע כל אדם בישראל, שמציעים לי את משרד האוצר כמלכודת. שהליכוד זורק עלינו כלכלה בקריסה, עם 40 מיליארד שקל חוב וגירעון שהלך והתנפח בכל יום, וניהול בזבזני של כלכלת בחירות הרסנית. אלא שאנחנו הלכנו לפוליטיקה כדי לקחת אחריות, ואחריות לוקחים איפה שקשה, לא איפה שקל. ובזכות הכוח שנתן לנו מעמד הביניים הישראלי עשינו בשנה ו-8 חודשים את מה שמפלגות אחרות לא הצליחו לעשות במשך שנים.

פעלנו כדי לנתק את הקשר הגורדי בין הפוליטקאים לבין המחוברים והמקושרים:הגבלנו את הממשלות הבאות ל-18 שרים בלבד. אני רוצה להזכיר לכם, בממשלה שלפנינו היו בשלב מסויים שלושים ותשעה שרים וסגני שרים, כולל שלושה שרים ללא תיק. שר ללא תיק הוא אדם שיש לו מזכירה ויש לו נהג ויש לו לשכה, רק דבר אחד אין לו - עבודה. על פי חוק, אין לו עבודה. זו לא איכות שלטון, זה בזיון של השלטון, אז ביטלנו את זה ולא היו בממשלה הזו שרים ללא תיק והוצאנו את זה מהחוק. הקמנו את 'נבחרת הדירקטורים' כדי שרק מי שמוכשר יוכל להיות דירקטור בחברה ממשלתית, ולא רק מי שסידרו לו דרך מרכז המפלגה או לקראת הפריימריז. הובלנו את הרפורמה בקק"ל. את הרפורמה בתיירות המרפא, כל המקומות שאליהם התנקז כסף גדול שאף אחד לא ידע איך הוא מנוהל. חשפנו את תקציבי המשרדים שלנו. התחלנו מהלך - שנתקל בהתנגדות עזה - כדי להחיל שקיפות על החטיבה להתיישבות.הכרחנו את התאגידים הגדולים לשלם מס על הרווחים הכלואים וגבינו מהם יותר מ-4 מיליארד שקל. ביטלנו קריטריונים סקטוריאליים כמו 'וותק בנישואין' בדיור או 'חוק נהרי' בחינוך.

וזה לא נעצר שם. וידאנו שהתאגידים שנהנים מאוצרות הטבע של מדינת ישראל משלמים עליהם יותר מס ומחזירים את הכסף לציבור. חוקקנו את השוויון בנטל, שבזכותו בלשכות העבודה ובמרכזי ההכשרה וההכוונה לתעסוקה יש עליה של 300% במספר החרדים דורשי העבודה. 200 אלף תלמידי כיתות א' ו-ב' הלכו בקיץ האחרון לקייטנות בתי הספר של החופש הגדול, וההורים שלהם חסכו על כל ילד מאות שקלים. דאגנו שכולם ילמדו את מקצועות הליב"ה,כדי שתהיה להם יום אחד אפשרות להתפרנס, וקיצצנו את המימון למוסדות שאינם מלמדים ליב"ה. ניצולי השואה קיבלו השנה תרופות בחינם, קצבאות גדולות יותר ומענקי קיום, ואנחנו קיבלנו את הזכות להסתכל להם בעיניים ולדעת שבשנים האחרונות לחייהם דאגנו להם לקיום בכבוד. העברנו לטובת העסקים הקטנים חוקים כמו מע"מ תמורת מזומן וביטול החישוב המאוחד.

גיבשנו תכניות עבודה - ליציאה ממשבר הדיור, למהפכה במערכת החינוך ולהקטנת הצפיפות בכיתות. מחרתיים, יום חמישי, ה-1 לינואר, היתה אמורה להכנס לתוקף תוספת קצבאות שהיתה מעלה 190 אלף קשישים מעל קו העוני. כמו שהיתה אמורה להכנס לתוקף הרחבה של מפעל ההזנה - הארוחות החמות בבית הספר - ל-200 אלף ילדים מהשכבות החלשות. וחיזוק מערכת הבריאות הציבורית כולל קיצור תורים. וגיוס של 1,100 שוטרים, כבאים וסוהרים נוספים. הבאנו לממשלה ולכנסת את התקציב הכי חברתי שהיה כאן בשנים האחרונות. תקציב שאין בו העלאות מיסים. שמגדיל את ההשקעה בבריאות ב-4 מיליארד שקלים, את ההשקעה בחינוך ב-3.2 מיליארד שקלים, ברווחה ב-2 מיליארד ובבטחון הפנים ב-1.2 מיליארד.

כל אלה שרגילים לסדר הישן והרע לא הבינו. הם לא הבינו מה פתאום צריך לשנות את סדרי העדיפויות ואת חוקי המשחק שעבדו כל כך טוב בשבילם כל כך הרבה שנים. ואז הם הבינו. הם הסתכלו עלינו והבינו שאם הם יתנו לנו להמשיך לשנות, השליטה שלהם תתערער. הם יפסיקו ליהנות מהשיטה ששירתה אותם כל כך הרבה שנים. אז חודש, בדיוק חודש לפני שהתקציב עבר וכל התכניות שלנו נכנסו לפעולה - ראש הממשלה החליט לעצור הכל, וללכת לבחירות הכי מיותרות והכי מזיקות בתולדות המדינה.

כאשר ראש ממשלת ישראל הלך לבחירות האלה הוא זרק לפח את תקציב 2015. תקציב הוא לא נוסחה חשבונאית. תקציב הוא תוכנית העבודה של המדינה. אם ראש הממשלה רוצה שנבחר בו, מגיע לנו לדעת מה התוכנית האלטרנטיבית שלו. זה האלף-בית של שקיפות שלטונית. האם יש לו תוכנית? הדבר הראשון שתצטרך לעשות הממשלה הבאה הוא להעביר תקציב. אני מקווה ומאמין שלא בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה הזו, אבל מי שזורק לפח תקציב חברתי, בלי העלאת מיסים, שיש בו תוספת של יותר מעשרה מיליארד שקל לשירותים החברתיים צריך לתת לציבור הישראלי תשובה - מה הוא הולך לעשות עכשיו?

ראש הממשלה לא יכול להמשיך להסתתר מאחורי ביטול מע"מ אפס, כאילו זו תוכנית העבודה שלו. הבחירות המיותרות האלה יעלו יותר ממע"מ אפס, מבלי שזוג צעיר אחד יקבל סיוע לקנות דירה. למרבה הצער, מדובר בשני מיליארד שקל שמקזזים אחד את השני. במקום דיור לזוגות צעירים, ראש הממשלה החליט לזרוק את הכסף הזה על תשדירים שאף אחד לא רואה ושלטי חוצות עם התמונה של עצמו.

אז אני חוזר לשאלה שלי, אדוני ראש הממשלה, מה התוכנית שלך?

ראש הממשלה אמר בתקשורת יותר מפעם אחת שהוא רוצה גירעון נמוך יותר ותקציב בטחון שיגדל בעוד 4.5 מיליארד שקל מעבר ל-6 מיליארד שקל שכבר הוספנו לצה"ל. אדוני ראש הממשלה, הנה, אני כבר לא עומד בדרכך, אתה יכול לעשות מה שאתה מאמין בו. אבל אפילו לפני בחירות, לא ייתכן שראש ממשלה יגיד משפט כזה מבלי שהוא ידווח לציבור מאיפה בדיוק - אבל בדיוק! - הוא מתכונן להביא את הכסף. כי לפי מה שהוא אומר, הוא צריך לקצץ לפחות עשרה מיליארד שקל מהתקציבים החברתיים. אדוני ראש הממשלה, מאיפה בדיוק אתה עומד לקצץ? מגיע לנו לדעת! זוהי חובתך הדמוקרטית לדווח על כך לבוחר. מול מדינת ישראל מונח התקציב שלנו, איפה התקציב שלך?

ואדוני ראש הממשלה, אנא ממך, תכבד את האינטליגנציה שלנו, אל תודיע לנו שאתה מתכונן לתת הכל ועוד קצת מפני שעכשיו בחירות. כבר עשית את זה בבחירות הקודמות והתוצאה היתה שכשנכנסתי למשרד האוצר חיכה לי שם בור של עשרות מיליארדי שקלים, שכמעט ומוטט את הכלכלה הישראלית.

אדוני ראש הממשלה תגיד לנו את האמת - מה התוכנית שלך? מה אתה הולך לקצץ כדי ליישם אותה? ולמה אתה לא אומר לאזרחי ישראל את מה שאתה ואני יודעים: שברגע שהבחירות האלה ייגמרו אתה מתכונן להעלות מיסים?

ועד שתענה, אדוני ראש הממשלה,אנחנו ממשיכים בכל הכוח. ממשיכים כדי שנוכל להשלים את בנייתם של 400 מעונות יום ל-30 אלף פעוטות ברחבי הארץ. כדי שהעמלות בבנקים יעלו לכולנו פחות. כדי שמחירי המזון ימשיכו לרדת.

זו הסיבה שאנחנו כאן. זו הסיבה שאנחנו נלחמים.

זו מלחמה על יוקר המחיה ומחירי הדיור. מלחמה נגד ממשלות בזבזניות. מלחמה לצמצום הפערים החברתיים. מלחמה לצמצום הפערים הערכיים. מלחמה נגד פוליטיקת הפחד והשנאה. מלחמה נגד העסקנות והקיצוניות. זו מלחמה על המדינה. על דמותה, על הזהות שלה. באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות?איזו מדינה אנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו?

אחד הדברים המכאיבים כשאנחנו מסתכלים היום על ישראל, זה דווקא הפוטנציאל. יש פה את האנשים הכי מרתקים והכי ערכיים בעולם, יש פה "באזז" קריאטיבי שלא נגמר, יש פה אכפתיות וחמלה, וכל זה נדרס בידי אינטרסנטים ובידי תרבות שלטונית מושחתת. בחודש האחרון הייתי בפתיחת סניף כפר סבא של "כנפיים של קרמבו" - תנועת נוער שעוזרת לילדים עם נכות קשה, ובמפגשים עם ארגונים המסייעים לניצולי השואה, ובמרכז לכלבי נחיה, ובכנס של שילוב בעלי מוגבלויות בתעסוקה. הגענו למצב שהישראלים יותר טובים מישראל. מגיעה לנו מדינה שפויה וסובלנית וקשובה. יש דבר כזה ישראל היפה, ויש דבר כזה ישראלים יפים, והגיע הזמן שהם אלה שיחזרו לתפוס את מרכז הבמה.

'יש עתיד' היא לא חלק מהשיטה. לא גדלנו בשום מפלגה, לא היינו עסקנים עשרים שנה, אין לנו מקורבים שצריך לדאוג להם. הדבר היחיד שמעסיק אותנו, זה לתקן את המדינה. זו הסיבה שיכולנו להלחם נגד משכורות הבכירים בבנקים, או נגד המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות. זו הסיבה שדאגנו קודם כל לניצולי שואה ולמערכת החינוך, ולא לקבלני קולות או לראשי סניפים. השיטה נלחמה בנו לאורך כל הדרך, אבל זה לא יעזור לה. אנחנו לא נוותר. זו המדינה שלנו. היא הדבר היחיד שאכפת לנו ממנו. נמשיך בכל הכוח, עד שנתקן אותה".