המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם הבוקר (א') את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014, שהתמקד בנושאים כלכליים-חברתיים. מהנתונים עולה כי עבור מרבית המשיבים (41% מקרב היהודים) חשוב יותר התחום הכלכלי-חברתי מאשר סוגיית החוץ והביטחון ונושאים מדיניים, וכי לרוב הציבור יש אמון נמוך במוסדות המדינה.
המדד, המבוסס על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי בכל הנוגע למצב האישי, פלח משמעותי באוכלוסייה דיווח על קושי. שליש מכלל הנשאלים דיווחו על הכנסה משפחתית נמוכה מהממוצע, וחמישית מקרב הנשאלים השיבו כי הם מגדירים עצמם עניים.
על-פי המדגם, תחושת העוני גדולה באופן יחסי בקרב ערביי ישראל, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה ואלה המשייכים עצמם לימין הפוליטי מבחינה מדינית.
מרבית הנשאלים הביעו חוסר אמון כלפי המערכת החברתית-כלכלית וכלפי שחקנים מרכזיים בה, ובהם משרד האוצר, הבנקים וועדי העובדים. 79% סבורים כי ועדי העובדים הגדולים (חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים) מחזיקים בכוח רב מדי. רוב המשיבים ענו כי הם רואים בניסיונות בעלי ההון להשפיע על תהליכי קבלת החלטות כצעד הפוגע בדמוקרטיה.
יותר מ-42% מהנשאלים השיבו כי הם סבורים כי הנהגת ישראל מושחתת, ו-31% ענו כי לדעתם קיימת שחיתות מסוימת בקרב מנגנוני השלטון. רק מיעוט מקרב הנשאלים (19%) סבור כי לא קיימת שחיתות שלטונית כלל.
לא רוצים עוד מסים
כאשר נשאלו על אופן הטיפול המועדף בתחום הכלכלי-חברתי, השיבו מרבית המשתתפים כי הם אינם מוכנים לשלם יותר מסים כדי להביא לצמצום הפערים. שני שלישים השיבו כי לדעתם המצב הנוכחי מצדיק יציאה למחאה חברתית נוספת.
מרבית המשיבים רואים בממשלה כאחראית לרמת החיים של האזרחים ומתנגדים לטענה לפיה העניים עצמם הם שאחראים למצבם הכלכלי הירוד.
ממצא בולט נוסף מעלה כי מרבית הציבור, ללא קשר למצב הכלכלי האישי, מזדהה עם גישה כלכלית הדוגלת במעורבות ממשלתית בתחום הכלכלי. רק חמישית מהמשיבים תמכו בשיטה קפיטליסטית של שוק חופשי ומעורבות ממשלתית נמוכה.
רוב לתומכים במעורבות ממשלתית בתהליכים כלכליים נמדד גם בקרב מצביעי מפלגות הימין ומפלגות התומכות בשיטה הקפיטליסטית. קרוב ל-60% מהנשאלים הביעו מידות אמון נמוכות במיוחד בבנקים ובמשרד האוצר.
פטריוטים וגאים
קרוב למחצית מהנשאלים סברו כי מצבה הכללי של המדינה טוב. רוב הנשאלים, כולל מהמגזר הערבי, אף גילו מידה גבוהה של פטריוטיות וגאווה בהיותם ישראלים.
עם זאת, הסקר מצביע על מידת אמון נמוכה במוסדות השלטון והמדינה. בכל המוסדות שנסקרו נמדדה ירידה בהשוואה לסקר שבוצע ב-2013.
הממשלה, הכנסת, המשטרה והרבנות הראשית הם הארגונים הזוכים לאמון המועט ביותר בקרב הציבור - בעוד שצה"ל, בית המשפט העליון ונשיא המדינה הם שלושת הארגונים היחידים הנהנים מאמון מרבית הציבור. 60% השיבו כי הם אינם מרוצים מהדרך בה מטפלת הממשלה בבעיות הקיימות במדינה.
בתחום החברתי העריך מרבית הציבור את הלכידות בארץ כלא גבוהה. תגובות שליליות התקבלו בעיקר מאלה המרגישים כמשתייכים לזרמי השוליים בחברה - ערבים, עניים ואלה המשייכים את עצמם לשמאל המדיני. למרות שתפיסת החשיבות של השסע הכלכלי עלתה בשנים האחרונות, המתח בין יהודים לערבים נתפס עדיין כשסע החזק ביותר.
כשני שליש מהמרואיינים היהודים (63%) הביעו התנגדות ליחס מפלה כלפי הציבור הערבי. עם זאת, רוב גורף (74%) השיב כי החלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי.
למרות הנתונים השליליים, רבים השיבו כי הם שבעי-רצון ממצבם הכלכלי והמשפחתי. רוב ברור מקרב המרואיינים הגדירו את מצבם האישי כ"טוב" או "טוב מאוד".
בהשוואה בינלאומית של הנתונים בין ישראל לבין 27 מדינות אחרות, עולה כי ישראל ממוקמת בשליש העליון של המדינות במדד השוויון המגדרי ושביעות-הרצון מהחיים.
לעומת זאת, בכל הקשור למדד הזכויות האזרחיות, המעורבות האזרחית והיציבות הפוליטית ממוקמת ישראל בשליש התחתון של המדינות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
