אקסל וובר, יו"ר UBS / צילום: רויטרס
"הבנק המרכזי האירופי ממשיך לקנות למקבלי ההחלטות זמן, אבל הם לא מנצלים אותו. מקבלי ההחלטות באירופה אינם מבצעים את עבודתם ואינם מקדמים רפורמות". כך אמר הבוקר (ד') אקסל וובר, יו"ר הבנק השווייצי UBS, במושב הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שעסק בסיכונים לכלכלה העולמית ב-2015. משתתפי המושב, ובראשם וובר, מתחו ביקורת חריפה על ההנהגה הפוליטית באירופה על שאינה מבצעת את הצעדים הנדרשים.
וובר התייחס להודעתו הצפויה מחר של הבנק המרכזי האירופי על הפעלת תוכנית הקלה כמותית לרכישת אג"ח ממשלתיות, ואמר כי "יש ציפייה רחבה שהבנק יתחיל בהרחבה כמותית על-ידי רכישת איגרות חוב מסוגים שונים. מקבלי ההחלטות לא עשו מה שצריך לעשות, ולכן הבעיות חזרו וחייבים לעשות רפורמות. אירופה הפסידה הזדמנויות רבות לעשות את מה שהיו יכולים לעשות בסביבה יותר נוחה. כעת היא מתמודדת עם נפילת מחירים, אבטלה גבוהה מדי והעדר רפורמות במידה מספקת. מקבלי ההחלטות לא עושים את עבודתם. מחירי המוצרים לא גמישים מספיק. אפשר לעשות המון רפורמות מבניות בתחומי הביטוח והפנסיה".
וובר התייחס לידיעה שפורסמה הבוקר ב"פייננשל טיימס" על מתחים בין ממשלות באירופה - בעיקר בין ספרד לגרמניה - לקראת ההודעה על ההקלה הכמותית, ואמר כי "הבעיה היא שאין אצלנו איחוד פוליטי, ולכן אין חלוקת סיכונים ברמה הפוליטית בין הממשלות הלאומיות ויש אי התאמה בין המדיניות המוניטרית לבין המדיניות הפיסקלית. העובדה שאין תקציב אחיד לכל האיחוד תמיד באה לידי ביטוי במצבים כאלה".
בתשובה לשאלה אם מצבה של אירופה היה טוב יותר ללא אירו אמר וובר, כי "קשה לדעת. שווייץ נשארה מחוץ לאירו ויש לה הבעיות שלה. גוש האירו חייב להמשיך להתקדם ליותר השתלבות, אחרת פרויקט המטבע האחיד שיש לו יתרונות גדולים ייתקל בקשיים הולכים וגדלים. אני לא רוצה לדון בכל שנתיים בדאבוס במצבה של אירופה, אבל אם לא מקבלים החלטות אז אין ברירה. צמיחה של 1% לשנה בגוש האירו לא מספיקה".
מין זו (Min Zhu), סמנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, הסביר כי ההאטה באירופה היא הגורם המרכזי להורדת תחזית הצמיחה העולמית על-ידי הקרן שלשום ב-0.3% ל-3.6%. לדבריו, הצמיחה בגוש האירו צפויה לעמוד על 0.8% בלבד ב-2015. "היקף ההשקעות באירופה עומד על 5% בלבד מהתמ"ג - וזה נתון רע. אנחנו צריכים מדיניות מוניטרית מקילה ומחכים להחלטת הבנק המרכזי האירופי, אבל צריך לעשות עוד בצד ההיצע. דרושות יותר רפורמות שיגבירו פריון ורפורמות בשוק העבודה. חייבים לשנות את המצב".
מין ציין כי מערכת הבנקאות חזקה יותר היום מאשר ב-2007, אבל לדבריו, "הסיכונים עברו למערכת החוץ-בנקאית. תאגידים לוקחים היום אשראי בהיקף 1.3 טריליון מגופים חוץ-בנקאיים כמו קרנות השקעה ומוסדיים".
מייסד ומנכ"ל קבוצת ההשקעות האמריקאית קרלייל, דיוויד רובינשטיין, אישר את הדברים ואמר כי "אנחנו נותנים הלוואות לגופים שלא מקבלים אשראי בבנק. מעבר לכך תעשיית הבנקאות מאבדת את מרכזיותה. האנשים המבריקים ביותר הולכים לעבוד בגופים חוץ-בנקאיים".
באשר לכלכלה העולמית ציין רובינשטיין, כי "התחזיות שהשמענו בדאבוס בשנה שעברה לגבי הכלכלה העולמית - התבדו לחלוטין. לא צפינו את נפילת מחיר הנפט ולא את הזינוק בכלכלת ארה"ב. כרגע ארה"ב היא סיפור ההצלחה הגדול, למרות אי תפקוד המערכת הפוליטית. אולי זה לא כל כך רע שהמערכת הפוליטית משותקת, אבל תחשבו בכמה צמיחה הייתה עולה עוד אילו הנשיא והקונגרס היו מסוגלים לעבוד ביחד".
הנפט יתאושש
רובינשטיין העריך כי "הדולר עשוי להתחזק מאוד כי הריבית תעלה וזה עשוי לפגוע בייצוא". הוא התייחס לבעיית האי שוויון המחריפה בארה"ב ואמר כי "יש לנו בעיה עם המספרים שמודדים את הצמיחה כי הם לא מבטאים את אלה שנשארים מאחור. מעמד הביניים נשאר מאחור".
באשר לנפט, אמר רובינשטיין כי נפילת מחירי הנפט היא הטבת מס בהיקף 900-1,000 דולר למשפחה ממוצעת. זה יעודד צמיחה בארה"ב ובאירופה ואני מקווה שהממשלות ינצלו זאת כדי להגדיל השקעות בתשתיות". רובינשטיין העריך כי מחירי הנפט ישובו לרמות של 80 דולר ומעלה "רק בעוד שנתיים-שלוש". הוא הזהיר כי חברות רוסיות יתקשו לפרוע את חובותיהן הנאמדים במאות מיליארד דולרים ומי שחשוף במיוחד לחובות אלה הם בנקים אירופיים".
וובר, מנכ"ל UBS, העריך כי "מחיר הנפט יחזור לרמות של 50 עד 70 דולר לחבית, אבל לא יותר מזה. זה מצב בריא".
מנכ"ל הפועלים: "דאגה לגוש האירו"
גם ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים המשתתף במפגש העולמי השנתי בדאבוס, התבטא שם בעניין אירופה. לדבריו, "ברמה הגלובלית, האווירה בכנס השנה מאופיינת בדאגה ניכרת ביחס לגוש האירו ויפן, ובהדגשת העלייה באי הוודאות ובסיכונים השונים, כולל בתחומים הגיאו-פוליטיים בעולם. הבחירות ביוון, והאיום שהממשלה שם תרצה לפרוש מגוש האירו, המשבר העמוק ברוסיה והעלייה בפופולריות של מפלגות וזרמים פוליטיים לאומניים, בין היתר על רקע הטרור האיסלאמי, כל אלה מרחיקים את גוש האירו ממצב של התייצבות, שלא לדבר על התאוששות מהמשבר הגלובלי".
מנגד, ציין קינן לחיוב את כלכלת ארה"ב. לדבריו, "נוצר פער גדול בין הסנטימנט החיובי ביחס למשק האמריקאי לבין הגישה הפסימית ביחס לגוש האירו, והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשוקי המטבע, שם ממשיך הדולר להתחזק ביחס לאירו.
"בהשוואה בינלאומית, אין ספק שמצב המשק הישראלי, עם סביבת צמיחה של כ-3% לשנה, קרוב יותר לזה של ארה"ב מאשר לגוש האירו ויפן. אצלנו, שוק העבודה המשיך להראות נתונים טובים, כולל אבטלה נמוכה והמשך הגידול בתעסוקה. הירידה ברמת המחירים בישראל שונה לחלוטין מהדפלציה שבגוש האירו וביפן, שם ירידת רמת המחירים מקורה במיתון העמוק, ואילו אצלנו הגידול בתחרות בענפים מסוימים, כגון התקשורת והמזון, והירידה במחירי האנרגיה, הם אלה שהביאו לירידה במדד המחירים לצרכן".