הפשרה מתרחקת: נובל תסרב גם למודל של משווק גז יחיד

שלשום נערכה פגישה לילית אחרונה בין נציגי הממשלה לשותפות ב"לוויתן", במטרה לקדם כמה שיותר מהר פשרה מוסכמת ■ בכיר במשק הגז: "נובל לא מסכימה שחברה אחרת תנהל את כל החוזים עם המשק המקומי"

קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10

שלשום (ב') נערכה פגישה לילית בין נציגי הממשלה לשותפות לוויתן דלק ונובל, במטרה לקדם כמה שיותר מהר פשרה המוסכמת על המדינה ועל שותפות המאגר. בסוף חודש שעבר פורסם ב"גלובס" כי נובל מסרבת למודל שיווק בנפרד שהציעה המדינה, וכעת מסתמן כי היא גם מסרבת למודל של משווק יחיד - כך עולה היום מהערכת בכירים במשק הגז. במקום, נובל שוקלת התערבות מוגבלת יותר בשיווק למשק המקומי. הפשרה שלה קיוותה המדינה נראית רחוקה מתמיד.

בחודש שעבר ערך הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה שימועים עבור כל אחת מהשותפות במאגר לוויתן - דלק, נובל ורציו. השימועים נועדו לקבוע אם דלק ונובל קנו מרציו 85% מהזכויות במאגר לוויתן בצורה לא חוקית, ובכך יצרו למעשה הסדר כובל.

במקביל להליך המשפטי, מתכנסים בשבועות האחרונים נציגים של משרדי האוצר והאנרגיה כמו גם נציגים של רשות ההגבלים העסקיים, על מנת להגיע למתווה פשרה המוסכם על כלל המשרדים. על המתווה לאפשר מצד אחד תחרות במשק האנרגיה, ומצד אחר את פיתוחו המהיר של מאגר לוויתן ואספקת הגז ממנו למשק המקומי. פגישה אחרונה בנושא התקיימה אתמול בלילה.

על פי ההצעה המתגבשת, שפורסמה לראשונה ב"גלובס", דלק תמכור את החזקותיה במאגר תמר לחברה שלישית, ונובל תשמור על החזקותיה בשני המאגרים. הממשלה קיוותה כי התחרות המיוחלת בין המאגרים תתאפשר באמצעות שיווק הגז למשק המקומי. שתי אופציות עיקריות הונחו על שולחן: האופציה הראשונה היא שלכל מאגר יהיה משווק יחיד למשק המקומי. המשווק של תמר יהיה ישראמקו, והמשווק של מאגר לוויתן יהיה רציו. האופציה השנייה היא של שיווק בנפרד של כלל השותפים בכל מאגר למעט נובל. לפי הצעה זו, המשווקים בתמר יהיו ישראמקו והחברה הנוספת שתקנה את ההחזקות של דלק, והמשווקים בלוויתן - רציו ודלק.

ואולם, בחודש שעבר פורסם ב"גלובס" כי נובל לא מסכימה למודל של שיווק בנפרד כי הוא מורכב ולא מתאים למשק קטן כמו ישראל. "כמו שנובל לא מסכימה למודל של שיווק בנפרד, היא גם לא מסכימה שחברה אחרת תנהל את כל החוזים עם המשק המקומי", טוען בכיר במשק הגז, "נובל השקיעה סכומי עתק בפיתוח תמר. היית מוכנה לשבת רגל על רגל ולתת לחברה אחרת לנהל לך את החוזים ללא שליטה עליהם?".

עוד הוא מסביר: "חוזי הגז הם יותר מ-100 עמודים עם מאות סעיפים שונים. המחיר הוא לפעמים הדבר האחרון שמסכמים עליו. כולם שמעו על סעיף ה-Take Or Pay (ההתחייבות של צרכני הגז לשלם על חלק מינימלי מכמות הגז הנרכשת - גם אם לא יצרכו את מלוא הכמות, ה"כ), אבל חוץ ממנו יש סעיפים רבים. יש סעיפים הקשורים לקנסות שמוטלות על המוכר אם הוא לא מספק את הכמות הנדרשת. עוד סעיף נוגע לנקודת המסירה של הגז. בחוזה הגז עם ירדן, הוחלט כי על המוכר לספק את הגז בגבול בין ישראל וירדן, ובחוזה מול מצרים זה יהיה בפי הבאר. כל סעיף כזה משפיע על הסיכון ובסופו של דבר גם על המחיר".

למרות ההתנגדות של נובל למודל השיווק שהציעה המדינה, היא תהיה מוכנה לשקול התערבות מוגבלת יותר בשיווק הגז למשק המקומי. למשל, ייתכן כי תסכים לקחת צעד אחורה ולא להתערב במחיר הגז, בהצמדה שלו ובתקופת החוזה. בכל יתר הסעיפים לא תסכים למשוך ידה.

מנובל לא נמסרה תגובה.