מחזיקים הון בחו"ל? דיווח בגילוי מרצון יחסוך מכם הליך פלילי

- כיצד צריך להיערך מי שעליו לדווח ועדיין לא עשה זאת?

תושב ישראל, שבבעלותו חשבון בנק בחו"ל ואשר לא כלל בדוחותיו לרשויות המס את ההכנסות הנובעות מהחשבון, ו/או לא כלל בהצהרות ההון שהגיש את קיומו של החשבון, או לא הגיש כלל דוחות לרשויות המס על אף שהוא בעלים בחשבון בחו"ל - צריך להסדיר מול רשויות המס את מחדליו.

ניתן היום להסדיר מחדלים אלה בהליך נח וקל של גילוי מרצון. בהליך זה מוגשת בקשה אנונימית, הכוללת את כל הפרטים הרלוונטיים ובכלל זה את חישוב המס שיש להשלים לרשויות.

כל הדיונים מתבצעים על בסיס אנונימי, ורק לאחר הגעה להסדר מס נמסר שם הפונה. לצורך הפנייה, יש לקבל את החומר לגבי 10 השנים האחרונות מהבנקים, ובכלל זה יתרות, פירוטי הכנסות ודפי חשבון. כמו כן נדרש אישור הבנק על הבעלות בחשבון ומועד פתיחתו.

במקרה שקיימים נכסי חוץ אחרים, כמו נדל"ן או השקעות שונות - נדרש פירוט ההכנסות שהפיקו. על הפנייה לכלול את הרקע האישי ועיקרי הדברים, ומומלץ מאוד שתיעשה על-ידי איש מקצוע מנוסה בתחום, כי הוא גם זה שינהל את כל המשא-ומתן האנונימי עד להגעה להסדר.

- מה חשוב לדעת לפני שפונים להליך הגילוי מרצון?

על הפנייה לכלול את כל מחדלי המס של הפונה. פנייה חלקית, שאינה מלאה ואינה כוללת את המידע המלא על המחדלים, לא תזכה בחסינות, ורשויות המס אף יוכלו להסתמך על המידע שנמסר במסגרת הפנייה כראיות בהליכים נגד הנישום. ההליך נותן חיסיון פלילי מלא על כל המחדלים, וזאת בכפוף לכך שלא קיימת כבר חקירה או מידע בידי הרשות.

על-פי הנוהל, אם קיים מידע כאמור, ולא יינתן חיסיון פלילי, הרשות לא תוכל להשתמש במידע שנמסר לה כנגד הפונה. ניתן במסגרת הנוהל להגיע להסדרי מס הוגנים, אשר יאפשרו המשך התנהלות קלה ופשוטה הן בשימוש בהון בחו"ל והן בהתנהלות העסקית בישראל.

- אילו מסלולים קיימים בהוראה ולמי מתאים כל מסלול?

קיימים שני מסלולים בנוהל החדש. הראשון נקרא "מסלול ירוק" - הפונים בו הם רק בעלי חשבון של עד 2 מיליון שקל והכנסות של עד חצי מיליון שקל. מסלול זה אינו אנונימי, ופרטי הפונה נמסרים בפנייה הראשונית. בכפוף לכך כי ההון נובע מהכנסות שאינן חייבות במס, וקיימות הוכחות טובות לגבי כך, הרי זה הליך פשוט יחסית וניתן לסיים אותו במהירות.

המסלול השני הוא המסלול האנונימי, שבו הן הפנייה והן כל משא-ומתן מתנהל ללא מסירת פרטי הלקוח, והוא מתאים לכל מי שהאפשרות הראשונה לא חלה לגביו. במסגרת הליך זה פרטי הלקוח נמסרים רק לאחר שגובש הסכם, וידוע מהו סכום המס שהלקוח יידרש לשלם, ולא קיים מרכיב של חוסר ודאות בנוגע להסדר המס שיחול במועד מסירת פרטי הלקוח.

- האם מס הכנסה יודע את הפרטים על כל תושבי ישראל בעלי החשבונות בשווייץ?

מס הכנסה יודע על חלק מבעלי החשבונות בשווייץ, ואף פרסם בעבר כי בידיו רשימה של תושבי ישראל המחזיקים בחשבונות בבנק שווייצרי. מאחר שהחקיקה והרגולציה בדבר חילופי המידע בין רשויות המס במדינות שונות רק גוברת, יש לפעול מתוך נקודת הנחה, שגם אם מס הכנסה לא יודע על כל בעלי החשבונות בשווייץ, זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. במקביל, אנו רואים שמתחזקת מגמת חילופי המידע גם מול רשויות המס בארה"ב ובין מדינות ה-OECD.

- האם ניתן להתחיל בתהליך של גילוי מרצון לבעלי חשבונות בבנקים בשווייץ, גם אם קיים חשש שלמס הכנסה יש מידע ממקור כלשהו על הכנסות העבר בחשבון?

אין תשובה חד-משמעית - כל עוד לא מתנהלת חקירה פעילה כנגד המבקש, מס הכנסה אינו נוטה לדחות את הבקשה, בכפוף לכך שהיא מגיעה באופן וולונטרי ומלא, ובתנאי שאין מדובר במארג עובדתי חריג, מה שנבחן באופן פרטני בכל מקרה ומקרה.

- באחרונה הוסרה תקרת שער החליפין של האירו מול הפרנק השווייצרי, והדבר הביא לזינוק של עשרות אחוזים ברמתו של המטבע השווייצרי. כיצד זה משפיע על המבקשים, מחזיקי החשבונות בשווייץ, בהליך הגילוי מרצון?

כתוצאה מהסרת התקרה נוצרו תנודות חדות בשער הפרנק השווייצרי ביחס למטבעות שונים בעולם. תנודות אלה, במקרים דוגמת מימוש הרווח, עשויות להשפיע במישור החבות במס לטובה או לרעה על דוחות המבקשים הליך גילוי מרצון. כלומר, במקרה של מימוש הרווח, עשוי להיווצר למבקש, בין-רגע, זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות, והדבר משפיע באופן ניכר על הליך הגילוי מרצון.

השינוי הפתאומי בשער החליפין של הפרנק השווייצרי יגרום לתמריץ חיובי להגברת פעולות הגביה והאכיפה, כמו גם לשיתוף-הפעולה אשר לו זוכה רשות המסים מהבנקאות השווייצרית.

כמו כן, לא מן הנמנע כי רשות המסים תשלח מכתבים נוספים ותזכורות (שכנראה יגיעו הפעם כדואר רשום) לכל מי שטרם השיב לפנייה המקורית.

- איזה מידע מועבר כיום בין רשויות מס שונות בעולם?

ב-30 ביוני אשתקד חתמה ישראל על ה-FATCA, החקיקה האמריקאית המחייבת בנקים מחוץ לארה"ב למסור לרשות המסים האמריקאית מידע על לקוחות אזרחי ארה"ב. המידע שישראל מחויבת להעביר במסגרת חקיקה זו נוגע לחשבונות פיננסיים, המוחזקים בישראל על-ידי אזרחי ארה"ב, מחזיקי גרין קארד אמריקאי או ישויות משפטיות שלאמריקאים החזקה מהותית בהן.

לאחר יישומה הרשמי של ה-FATCA בישראל, המיועד לדיווח ראשון כבר ב-30 בספטמבר השנה, סוכם כי ייתכן שתהיה אפשרות שרשויות המס האמריקאיות ידווחו גם מצדן על הכנסות של ישראלים בחשבונות בנקים בארה"ב.

בנוסף, בישראל מכינים את החקיקה ליישום חילופי המידע בין רשויות מס, בהתאם להסכם בינלאומי, אודות חשבונות פיננסיים של ישראלים בעולם. חשיפת המידע לא תהיה באופן וולונטרי, אלא רק לכשתתנהל חקירה אודות נכסיהם הפיננסיים של ישראלים.

■ הכותבים הם שותפה מנהלת במשרד אלתר, המתמחה במסים, ושותף, ראש מחלקת Deloitte Private.