מרגלית: "נתניהו הביא לשבר; להקים ועדת אגרנט כלכלית"

אראל מרגלית, אם איננו טועים, היה אמור להיות האיש הכלכלי המוביל במפלגת העבודה לאחר פרישת פרופ' אבישי ברוורמן. הוא הוכיח יכולת מחשבה, תכנון, ביצוע ויישום, הוא הוכיח גם יכולת פרלמנטרית, רגישות ואכפתיות ציבורית, ואומץ להתנגח בגופים גדולים וחזקים במשק.

יותר מזה, יש לו הקשר הנכון לראש המפלגה, יצחק (בוז'י) הרצוג. אחרי שנתיים בלבד בפוליטיקה הוא הגיע למקום 7 המכובד בפריימריז של המפלגה, אבל אז התברר שעו"ד הרצוג (השם הזה מתנוסס עד היום בראש משרד עורכי הדין הגדול והמקושר "הרצוג פוקס נאמן ושות") שוחר ייבוא אישי. תחילה הוא ייבא שותפה להובלת המחנה ולראשות הממשלה, ציפי לבני, ואחר כך הם ייבאו יחד איש ביטחון משלהם, עמוס ידלין, ואיש כלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, ש"זכה" עם הצגתו לקריאות בוז מהחברים.

ח"כ מרגלית, שהכין תוכנית כלכלית רחבה, גם חברתית וגם אחראית, נשאר מאחור, נדחק למקום 12, מיד אחרי טרכטנברג המשוריין. "איש בהחלט ראוי", אמר עליו מרגלית בפרגון ובאיפוק, כמו שאר בכירי המפלגה שיש להם בטן מלאה אבל שותקים. בינתיים. עד שיישלפו הסכינים הארוכות. אם וכאשר.

- מה אומרת עליכם העובדה שלתפקידים הכי בכירים ייבאתם אנשים מבחוץ? אתם לא סומכים על עצמכם?

"צריך להודות שאנחנו, האנשים שלנו, הרבה זמן הצבנו עמדות, נלחמנו ועשינו הכול. ויחד עם זאת, המהלך המשמעותי שהרצוג עשה הוא המהלך שהפך את מפלגת העבודה לאלטרנטיבה חזקה, מהלך ההתחברות..."

- אם ההתחברות ללבני הייתה מובאת להחלטה סיעתית, איך היית מצביע?

"לפני שנה ומשהו, איתן כבל ואני עזרנו להרצוג להגיע להנהגה. הרעיון היה להביא את המפלגה לאלטרנטיבה שלטונית והיה ברור לנו שנצטרך לעשות חיבורים, התחברויות. אנחנו מכירים את הצרכים האלה מהעולם העסקי".

- ובכל זאת, בשקט, כדי לא לתת נשק "לאויבים", יש התמרמרות מהסינרגיה העסקית הזאת.

"לא חושב שיש וגם ולא צריכה להיות. מעבר לזה, לא קיבלנו סינרגיה - קיבלנו אלכימיה. ממש אלטרנטיבה שלטונית. החיבור עשה טוב. הזרקור נחת עלינו כאלטרנטיבה שלטונית, וזה הדבר הדרמטי. אנשים מרגישים שאפשר לעשות את השינוי, דבר שלא הרגישו שנים. זאת הדרמה, זה הדבר העיקרי".

- ואתה שילמת מחיר אישי.

"בכל מהלך משמעותי אתה חייב לשלם מחירים, שום דבר לא בא סתם כך".

- תכננת, חלמת להיות שר אוצר אם וכאשר?

"אני בפוליטיקה שנתיים ואני מועמד רציני לאחד התפקידים הכלכליים. נכון, רציתי מקום יותר גבוה, אבל אני לא מבכה את מר גורלי".

- תסלח לנו, אבל הביאו את טרכטנברג משום מקום ושמו אותו על ראשך. לא נפגעת? האם הוא עדכן אותך על המהלך הזה?

"הוא אמר לי לפני. התווכחנו על זה. אני חשבתי שהתוכנית הכלכלית של העבודה צריכה להיות מוצגת על ידי נבחרת: פרץ, יחימוביץ' ואני. זו נבחרת של אנשים שלא רק מדברים אלא נלחמו על כך בחייהם. לאיזה עוד מפלגה יש נבחרת שנלחמה על הנושא של הפריפריה ושכר מינימום כמו עמיר פרץ? שנאבקה על זכויות עובדים כמו שלי יחימוביץ'? שפעלה למען הקמת חברות כמוני?"

- נראה שהרצוג כל הזמן מחפש קביים להישען עליהם.

"לא נכון. היינו צריכים דמות ביטחונית חזקה ועל זה דיברנו, אבל הרצוג גם חשב שהוא זקוק לדמות כלכלית, ואם זה נותן לו להרגיש יותר חזק, אז זה בהחלט בסדר. הוא צריך קבוצה שהוא מרגיש נוח איתה".

- גם בתחום הביטחוני הוא לא הסתפק במי שיש לו ברשימה. עמיר פרץ, עומר בר לב.

"כוורת חזקה זה משהו שצריך לבנות, ואכן בנינו. כרגע אנחנו יותר חזקים, חזקים מאוד, גם ביטחונית וגם כלכלית".

- נשמעו קריאות בוז כשטרכטנברג עלה לבמה.

"העבודה חייבת להציג אלטרנטיבה כלכלית חברתית רחבה מול הדרך של נתניהו. זה הדבר הכי חשוב למדינת ישראל. נתניהו הביא אותנו לראש טבלת העוני. יש פה ראש ממשלה שמתגאה בהישגים כלכליים אבל הביא אותנו לשבר כלכלי עמוק. היו לו יובל שטייניץ כשר אוצר שהכניס אותנו לגירעון ויאיר לפיד כשר אוצר שהכניס את המשק לדיכאון. אלה היו שנים גרועות. צריך להקים 'ועדת אגרנט' כלכלית כדי לבחון ולחקור מה קרה כאן. לשים שוב את לפיד בתפקיד הזה - זה כמו לשים את אלי זעירא שוב בתפקיד ראש אמ"ן אחרי מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט מצאה שזעירא אחראי להפתעה בפריצת המלחמה והדיחה אותו מתפקידו - ל"ו וסק"ל). לפיד מנסה לכופף את הראש של האנשים, הוא חושב שהוא אורי גלר מכופף הכפיות".

- נשמע שאתה מניח שהתכנון שלהם, נתניהו ולפיד, הוא ללכת שוב יחד.

"לפיד ונתניהו הם אנשי המכירות הפתיינים שמספרים סיפורים. העובדות הן ש-60,000 מפעלים ועסקים קטנים ובינוניים קרסו, עלייה של כ-50% בממוצע מהשנים הקודמות. מדברים על הדרום וקריסת העסקים בדרום - אבל כל הארץ הפכה לדרום. וזה קרה לפני 'צוק איתן'. רמת ההשקעות הפרטיות במשק ירדה ב-4.5%. שלא ידברו על הגידול במשק, שכן רוב הגידול הזה בא מהסקטור הציבורי. לעצמאים אין פרנסה ולשכירים אולי יש עבודה אבל אי-אפשר לגמור איתה את החודש. אנשים עובדים ועניים".

- לתקוף את נתניהו ולפיד זה אולי נחמד, רק השאלה היא מה אתם מביאים במקום.

"מה שנתניהו ולפיד עשו לדיור בשנים האחרונות זה המעשה הכי לא ציוני שיש. אנחנו נביא תוכנית לדיור בר השגה כמו בכל מדינה מתוקנת, שתחול על ארבע קבוצות אוכלוסיה: הגיל השלישי, זוגות צעירים, מחוסרי דיור וסטודנטים. במקום שקרנות הפנסיה והביטוח ישקיעו בנדל"ן ברומניה ובארה"ב, נציע תוכנית לדיור בר-השגה שתביא את הקרנות הבינ"ל להשקיע בישראל, בדיוק כמו שהבאנו את הקרנות האלה להשקיע בהיי-טק הישראלי.

- איך מממנים את זה ומשיגים על זה תשואה?

"קודם כול, נותנים קרקע בחינם ל-50 שנה לכל אחת מהקטגוריות (גיל שלישי, זוגות צעירים וכו'). דבר שני, מעניקים פטור ממס ליזמים שבונים לדיור בר השגה. יש יזמים יהודים אמריקאים שהבאתי לארץ ומוכנים לעשות את זה. הם מוכנים להשקיע ולבנות פה לפי אותם תנאים. התשואה היא 10%-15%.

- אבל אז מפסידים כמה מיליארדים ממיסוי למקרקעין. איך תכסה את זה?

"נוותר על הכנסה בכמה קטגוריות ברורות. אני מדבר על 100-200 אלף דירות ב-8 שנים. אני מוציא את האוויר מהבועה, משחרר את הלחץ, ואז אם אני רוצה להשאיר צעירים בכרמיאל, יש לי איך. אם אני רוצה להביא חברה לבאר שבע, שתהפוך לעיר הסייבר, יש לי איך. אני עושה את זה במשורה לפי קטגוריות, לפי חלקים של האוכלוסייה שאני רוצה ביקרם".

- מה יהיו הקריטריונים?

"אנחנו רוצים להשאיר את הצעירים בצפון, שיקנו שם דירות. אנחנו רק צריכים כלים להשאיר אותם שם. בארץ חושבים במונחים של קומוניזם קיצוני או קפיטליזם קיצוני, אבל יש דרך של פאבליק פרייבט פרטנרשיפ. צריך לתמרץ את המגזר הפרטי להשתתף בצמיחה היכן שאנחנו צריכים אותה, כי לתקציב המדינה יש גבול".

- עבדת על התוכנית הזאת עם טרכטנברג? היא מקובלת עליו?

"עבדתי על זה עם בלומברג. זו התכנית שהוא בנה ויישם בניו יורק. דיברתי עליה רבות עם הרצוג".

- אבל תוכנית הדיור של טרכטנברג שונה.

"הוא נתן קווים כלליים גם לבנייה וגם לשכירות. התוכנית שלי היא הדרך לממש אותה עם המגזר העסקי והפיננסי. ויש עוד תוכנית שהתחלתי כבר באופוזיציה: הקמת שבעה אזורי צמיחה חדשים בישראל, כמו הפיכת באר שבע לבירת הסייבר. מאז 1999, כשברק הניח שם את אבן הפינה, ועד 2011 לא זז שם כלום. הקמתי שם את החממה הראשונה כיזם ואח"כ בכנסת הבאנו חקיקה פשוטה - השתתפות של המדינה לארבע שנים ב-40% מהמשכורת של כל עובד. הבאנו לשם, בתוך שנתיים, 1,100 עובדים. ואת זה נוכל לעשות אם נהיה בממשלה. אם נוביל את הממשלה הבאה, בתוך 5-7 שנים יהיו שם 30 אלף עובדים טכנולוגים".

"נתנו לחברת החשמל להידרדר"

בזמנו העזת ופתחת במלחמה גדולה וגלויה נגד בעלי המונופולים ("יש במשק הישראלי מספר מצומצם של בעלים עם הרגלים חזיריים, בלתי סבירים - וצריך להוקיע אותם", "גלובס", 4.5.2014). מאז שהחלו דיבורים על בחירות, השתתקת. מי השתיק אותך?

"חוק המונופולים, שלפיו כל מונופול, גם פרטי, יהיה מחויב בדוח כספי מפורט לממונה על ההגבלים, נתקע באמצע התהליך. ודאי שנחזור אליו מיד אחרי הבחירות".

- גם אם המפלגה שלך תנצח? זו הרי מפלגה שתומכת בוועדי העובדים הגדולים והכוחניים של מונופולים המשתמשים לרעה בכוחם.

"הממשלה בהובלתנו תעשה את הרפורמות בחברת חשמל, בנמלים ובמגזר הציבורי - בשיתוף פעולה עם העובדים ולא במלחמת עולם נגדם. וזה לא אומר שלא יהיו מאבקים. צריך חזון אחר להובלת הכלכלה למקום אחר, צריך גם רפורמה במגזר הציבורי שתעלה את קרנו".

- במערכת הכלכלית שלנו יש מרכזי כוח הזקוקים לרענון, כמו איגודים מקצועיים ועדי עובדים במונופולים, שתופסים אותנו בגרון.

"הרפורמה בחברת חשמל נתקעה בגלל יאיר לפיד. יש תוכנית הבראה, רק שלפיד לא חתם עליה".

- לפיד לא חתם כי לא קיבל תשובה לשאלות כמו כמה זה יעלה לציבור והאם וכמה זה יעלה את תעריף החשמל.

"לפיד ונתניהו נהגו בחוסר אחריות מטורפת. איזו מדינה מתייחסת כך לנכס לאומי שלה? איזו מדינה מאפשרת לחברת התשתיות הלאומית להיות חדלת פירעון? מה זה לגלגל את החוב על חברת החשמל? חוב של 75 מיליארד שקל של חברת החשמל - זה חוב של המדינה שהיא גלגלה על חברת חשמל. יש תוכנית הבראה, תבצעו אותה, אבל לפיד לא חתם".

- אתם תחתמו גם בלי שתקבלו תשובה לשאלה כמה זה עולה?

"יש שתי דרכים לטפל בבעיה כזאת - הדרך של ישראל כ"ץ ונפתלי בנט, שהיא לשבור את העובדים, או הדרך של מפלגה כמו שלנו - ללכת עם העובדים לרפורמה. ברור שצריך מו"מ, וזה לא פשוט. הממשלה בראשותנו יכולה לעבוד עם העובדים על הסדר לחברת החשמל, שיפתח את שוק החשמל. יש תוכנית על השולחן. אפשר גם לעזור לחברה לגייס את החוב שהיא צריכה. החברה הזאת היא שלנו, רק שאנחנו, הם, נתנו לה להידרדר".

- האם צריך להרחיב את הגירעון?

"כל הגירעונות שלפיד ונתניהו לקחו זה גשר לתוך הים. אם רוצים להרחיב את כלל ההוצאה, חייבים להציג תוכניות שיביאו הכנסות. הרי מה הביקורת של קרן המטבע? שישראל לא משקיעה במנועי הצמיחה החברתיים שלה. אוכלוסייה אחרי אוכלוסייה מודרת מהצמיחה, אזור גאוגרפי אחד אחרי אחר מודר מהצמיחה. הם אומרים, תראו לנו תוכנית לשילוב חרדים במעגל העבודה, תכניסו את המגזר הערבי לתוך תוכנית. ויש תוכנית כזו שהכין רענן דינור, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אולמרט. הייתי שותף לה, היא קיימת, אבל בנט לפיד ונתניהו לא מימשו אותה. זה צריך להיות חלק מהתוכנית הרב-שנתית שלנו".

- מאיפה הכסף?

"מתקציב המדינה, ועל זה אפשר להגדיל את כלל ההוצאה. כלל ההוצאה החדש שלפיד הביא הוא שערורייתי. הוא פי 2.5%. הוא לא קשור לצמיחה. מה קורה כשהצמיחה היא 4%? יש פערים, ואז אף אחד לא נהנה מזה. מה המניע של האוצר בתוכנית הרב-שנתית להגיע ל-60% ביחס חוב תוצר. אני רוצה לדעת על כמה רגליים השולחן הכלכלי של ישראל עומד. החרדים מעורבים בעבודה או לא? הערבים מעורבים או לא? אתן יודעות כמה אנשים לא משתתפים בעשייה הכלכלית של ישראל כי המדינה לא נותנת להם סיכוי?"

"שחקנים ב'12 שנים של עבדות'"

- אביגדור ליברמן אמר שיישב בממשלת ימין, אריה דרעי ואלי ישי הצהירו שימליצו על נתניהו, וכך גם בנט, ורק כחלון עדיין נייטרלי. עם מי תקימו ממשלה?

"עם יש עתיד, עם מרצ, כחלון וגם ליברמן אם יהיה מוכן ללכת על קווי יסוד של שתי מדינות והסדר אזורי. וכמובן, המפלגות החרדיות שאיתן היינו שותפים בשנתיים האחרונות בנושא תעסוקה, בזמן שלפיד תקף אותם בנושא הצבא והשתמש בהם כדלק פוליטי להסתה. לכן אני חושב שגם דרעי, ליצמן וגפני יהיו חלק מהקואליציה שנבנה".

- תשבו בממשלת אחדות עם נתניהו?

"אנחנו הולכים על קמפיין שמטרתו להרכיב ממשלה".

- מה הקמפיין שלכם? בתוך המפלגה עצמה יש ביקורת קשה על כך שאין לה קמפיין, והוא לא מנוהל.

"ראיתי שבשבוע האחרון החזרנו את השיח לכלכלי-חברתי. אם מסתכלים על הציבור, הוא ממלא אולמות כדי לבוא ולשמוע דיונים בנושאים רציניים, ואנחנו רוצים להעביר את הקמפיין לתוכניות כלכליות, כמו דיור ויוקר מחיה וריכוזיות המשק ועסקים קטנים".

- ובקבוקים למחזור?

"לפעמים, דרך מקרה קטן אתה יכול להראות התנהלות שאבד עליה הכלח וחייבים להחליף אותה. נתניהו כוכב בסרטים אבל הוא כנראה צריך לשחק בסרטים כמו 'טיטאניק' ו'הקיסר האחרון', ועם ישראל חייב להפסיק להיות השחקן בסרט '12 שנים של עבדות'".

- יש טענות במפלגה שנפתלי שפיצר, בן זוגה של לבני, מעורב עד צוואר ומתווה את המדיניות של המחנה המשותף לטובת רעייתו.

"אני לא חושב שזה ככה ולא ראיתי את זה".

- אתה מאמין לסקרים?

"אין לי אינדיקציות אחרות. אני מרגיש על בשרי שאנשים ברחבי הארץ רוצים שינוי. אמרה לי אם הבית במרכז התרבות בקרית שמונה: אתם חייבים לנצח. כל החיים הצבעתי ליכוד. היינו ליכודניקים בנשמה. אין לנו דרישות גדולות ואנחנו לא מסכנים, אבל מגיע רגע שאתה לא יכול לתת חינוך כמו שצריך ולא יכול להשקיע בילדים כי מישהו בממשלה הוריד את הסבסוד של מעונות היום".

- התקשורת שמאלנית? אתם מקבלים תמיכה מהתקשורת?

"לפעמים כן ולפעמים לא".