צבי בר / צילום: תמר מצפי
צירוף נסיבות הביא לכך שפחות מ-24 שעות אחרי פרסום דוח מבקר המדינה על משבר הדיור החריף בארץ, הורשע צבי בר - אחד מראשי העיר החזקים שפעלו כאן מאז ומעולם - בלקיחת שוחד בתמורה לקידום מיזמי נדל"ן בעירו. המעשים שבהם הורשע בר הם חמורים, מהווים בגידה באמון ארוך-השנים שנתן בו הציבור, ולכאורה אין כל קשר בין שני האירועים.
עם זאת, ראוי שמישהו יערוך מחקר מעמיק על ההשפעה של הביורוקרטיה הישראלית ואוזלת-היד של השלטון המרכזי בתחום הנדל"ן על הגידול בשחיתות בשלטון המקומי בשנים האחרונות - שחיתות שרובה הגדול מתרחש על רקע הקושי הגדול לקדם מיזמי בנייה.
יש להניח שמחקר כזה יעלה כי אי-יישום החלטות הממשלה שנועדו להאיץ את הבנייה, התמשכות הליכי התכנון, העובדה שהטיפול הממשלתי בענף הנדל"ן לוקה באי-שיתוף-פעולה מובהק בין המשרדים, הכישלון בטיפול במינהל מקרקעי ישראל וליקויים רבים נוספים שעלו בדוח המבקר, הביאו גם לעלייה בשחיתות.
כשם שלמדינה יש אחריות לכך שחלק מהילדים שגדלים בעוני ובאזורים מוכי אבטלה ופשיעה הופכים לפושעים בעצמם - כך יש לה אחריות לכך שיזמי נדל"ן שאינם מצליחים לבנות קיר בודד של בניין ללא חתימה על מאה טפסים ובלי לעבור דרך 100 פקידים, נאלצים "לשמן" את גלגלי הביורוקרטיה במזומנים ובהטבות אחרות.
ושוב - בשני המקרים, העובדה שהמדינה צריכה לקבל יותר אחריות, לא צריכה לפטור את הפרטים מאחריות ומעונש.
לאחר הרשעתו של בר, השאלה המרכזית שנותרה עבורו היא - האם השופט המחוזי צבי גורפינקל ילך בדרך שסלל עמיתו, השופט דוד רוזן במשפט פרשת הולילנד, ויגזור על בר עונש מאסר ארוך-שנים מאחורי סורג ובריח.
לגורפינקל כמעט אין ברירה לכאורה. בר הורשע במעשים שהם חמורים בהיקפם ובכמותם מאשר אלה שבהם הורשעו אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, שנשלחו על-ידי רוזן ל-6 שנות מאסר בגין לקיחת שוחד.
מצד שני, בית המשפט קבע כי הפרויקטים שקידם בר לא היו מנוגדים לאינטרס התושבים. "החלטותיו של בר בפרויקטים נשוא כתב האישום נעו בין החלטות סבירות להחלטות המיטיבות עם העיר, ולא מצאתי כי בעקבות מעשיו קמו פרויקטים שהם בבחינת 'בכייה לדורות'", קבע השופט גורפינקל.
ייתכן שמסקנתו של גורפינקל כי ראוי היה לקדם את הפרויקטים, וכי בר היה כנראה מקדמם גם ללא קשר לטובות ההנאה שקיבל, יהוו שיקול להקלה בעונשו.
כמו כן, פרקליטות המדינה כבר רמזה בעבר כי בבואה לבקש את עונשו של בר, היא תתחשב בעברו הצבאי והציבורי המפואר, כמו גם בגילו המבוגר.
אמנם במהלך המשפט סירבה הפרקליטות לוותר לבר על עבירות השוחד ולהמירן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מירמה והפרת אמונים, כבקשת סנגוריו, וכפי שהיא נהגה בשלומי לחיאני; אולם, לאחר שהשיגה את ההרשעה העקרונית שביקשה, אין בפרקליטות תאווה או רצון לראות את בר נמק בכלא.
לאור זאת, העונש שייגזר על בר עשוי להיות חמור פחות מהעונשים שנגזרו על מורשעי משפט הולילנד. נחמה פורתא עבור בר בן ה-80.