הימין בארה"ב: "נתניהו הוא צ'רצ'יל של זמננו; צריכים מנהיג כזה"

אין דרך אחרת לתאר זאת: הימין האמריקאי עורג לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, "המנהיג שהוא כל דבר שאובמה לא", כדברי השדרן הימני ראש לימבו, איש התקשורת המשפיע ביותר ביקום הרפובליקני ושדרן הרדיו הנשמע ביותר באמריקה הצפונית.

"אנו צריכים נואשות מנהיג כזה בבית הלבן", התבטא מגיב באתר הימני Freedom Connector, ועמיתו החרה החזיק אחריו: "זה מה שהורג את השמאלנים. היום הם ראו מהו מנהיג אמיתי, ואז הם הסתכלו מתחת למיטה וראו את אובמה מכווץ בתנוחת עובר".

מי שראה את קבלת-הפנים לה זכה נתניהו בהיכנסו אתמול (ג') לאולם הגדול של בית הנבחרים, לפני נאומו, לא יכול היה שלא להתרשם מההתלהבות הגואה, הספונטנית, של מאות אנשים שצבאו עליו, כמהים ללחוץ את ידו, להחליף אתו מילה, או סתם ליהנות מזיו פניו. רובם היו מחוקקים רפובליקנים, וחלקם לא יכלו להסתיר הבעה של הערצה עיוורת, כמו נערות שזכו לגעת בכוכב רוק, למשל הציר ג'ייסון צ'ייפץ (חפץ), ממדינת יוטה, יהודי לשעבר ומורמוני בהווה.

כמי שצפה בכ-20 נאומי "מצב האומה" שנשיא ארה"ב נושא מסורתית באולם הזה, לרבות ששת נאומיו של הנשיא הנוכחי, אני מודע היטב לעובדה שכל נשיא זוכה בתשואות רמות בהיכנסו לאולם ובפלסו דרך באיטיות דרך קהל מעריץ. אני יכול להעיד שנתניהו הניע את אמות הסיפים בהיכנסו הרבה יותר מאשר אובמה בשש כניסותיו הקודמות. בעיני הרפובליקנים, לנתניהו "יש את זה", לאובמה בהחלט לא, ולא רק מפני שהוא נתפס כאינטלקטואל מתנשא וקר כדג.

דברי ההלל של ראש לימבו

"נאום נתניהו פילג את המחוקקים יותר מאשר הריטואל השנתי של הנאום על מצב האומה", כותב היום "ניו-יורק טיימס". "הנאומים על מצב האומה נשכחים במהרה, אך יש שאומרים שהופעת נתניהו אתמול בקונגרס תיזכר לזמן רב". הרפובליקנים זינקו על רגליהם 26 פעמים במשך הנאום כדי להריע לנואם, בנוסף לכתריסר פרצי תשואות שהתחוללו בישיבה. לעומתם, הדמוקרטים שטרחו להגיע לנאום נותרו לשבת קפואים ורק לעיתים הם מחאו כפיים בישיבה, במחוות נימוס, כאילו כפאם שד (52 מחוקקים דמקורטים החרימו את האירוע ובבלוגים ימניים הם מתוארים כ"אנטישמים").

אין כמו ראש לימבו לתת ביטוי לתחושת הקיפוח, המרירות וההתקרבנות שתוססת אצל ימנים קיצונים בארה"ב, חברי פלג מסיבת התה ואחיהם, בשש שנות ממשלו של ברק אובמה. נאום נתניהו שחרר אצל לימבו שסתום. הוא לא היה יכול להכיל את עצמו. את השידור שלו, שנשמע מחוף אל חוף, הוא פתח כך: "וואו, וואו. פשוט וואו. מה החמצנו בשש השנים האחרונות? מה זה יכול להיות?... היום, בבית הנבחרים, נשא ראש ממשלת ישראל נאום בעל חשיבות היסטורית; נאום שכל נשיא אמריקאי לפני אובמה היה עשוי לשאת; נאום שקורא אנשים לדגל כדי להציל את הציוויליזציה המערבית".

"כאשר אני שואל 'מה החמצנו בשש השנים האחרונות' (כלומר שנות ממשל אובמה, ר.ד.) התשובה היא מנהיגות", הטיף לימבו. "נאום נתניהו היתה מנהיגות במלוא עוצמתה. בנימין נתניהו הוא כל דבר שאובמה הוא לא.... נאומו היה סמל של בהירות מוסרית, אתית ומשפטית".

"...כל מה שאמר נתניהו בנאומו נמצא בניגוד בולט לגישת ממשל אובמה", אמר השדרן. "ממשל אובמה מאמין שאין לו שום זכות לומר למדינה כלשהי מה היא יכולה, או לא יכולה, לעשות, ובמיוחד כאשר הדבר נוגע לנשק גרעיני. אז על מה יכול ממשל אובמה לסמוך? הוא מקציב (לאיראנים) מסגרת זמן שבתומה הם יוכלו לפתח נשק גרעיני, עשר שנים, אך בפרק זמן זה יצליח הממשל לשכנע אותם לא להשתמש בנשק שפיתחו. זה מדגיש את היובריס, את השחצנות של אובמה, שמאמין שנאומים ומילים יצליחו לכופף עריצים".

אבל לימבו הגדיל לעשות בשידור קודם, שבו הוא אמר ש"משטר אובמה" מתייחס לנתניהו כאילו נתניהו הוא שוטר לבן שמתעמר בשחורים: "כאשר בוחנים כיצד אובמה נוהג, או לא נוהג, בנתניהו, אפשר לחשוב שהוא רואה בראש הממשלה שוטר לבן מהעיר פרגוסון, במיזורי (שבה פרצו מהומות לאחר ששוטר לבן הרג נער שחור שלא נשא נשק, ר.ד.). זו המסקנה שחייבים להגיע אליה. או שאובמה רואה בנתניהו אחד מהשוטרים שחנקו למוות את אריק גארנר, רוכל שחור בניו-יורק".

לימבו גורס, שממשל אובמה מאשים את נתניהו בכל הצרות שלו בתחום מדיניות החוץ. "ראוי לגנות כל מה שהמשטר הזה (של אובמה) מנסה לעשות לנתניהו", הוא אומר. "אבל זה מתקבל על הדעת. אני מכיר אותם (את אנשי הממשל). הם לא אוהבים את נתניהו. בעיני מנגנון מדיניות החוץ של אובמה, ישראל היא הבעיה, בדיוק כפי ששאר העולם רואה בארה"ב בעיה".

"העובדה היא, שאובמה הוא הערת שוליים בהיסטוריה, אלמלא התקשורת שמשקרת למענו", אמר לימבו.

"צ'רצ'יל של זמננו"

ומגזין ימני קיצוני, RedState, מדווח על נאום נתניהו תחת הכותרת הבאה: "צרצ'יל של זמננו מגן על הציוויליזציה המערבית", תחת שתי תמונות, זו בצד זו: האחת היא של אובמה כנער, שמעשן (מסניף) ושנראה מסטול. האחרת היא של בנימין נתניהו כחייל צעיר, לבוש מדי קרב ונושא תת-מקלע. השאלה לקורא: מי מבין השניים גדל להיות צ'רצ'יל חדש שמגן על הציוויליזציה המערבית?

בעל המאמר מצטט דברים שאמר איש הצבא אמריקאי וויין קייל, שמונצח בסרט "צלף אמריקאי", לבנו: יש 3 סוגי אנשים בעולם: כבשים, זאבים וכלבי שמירה. הכבשים הם אלה שאינם מאמינים שיש רשע בעולם ושאינם מסוגלים להגן על עצמם. הזאבים טורפים את הכבשים. ויש אלה שבורכו במתנת התוקפנות ובצורך עז, כפייתי, להגן על העדר.

"ידידיי, ברק אובמה הוא הוא הכבשה, ובנימין נתניהו הואלכלב השמירה", אומר בעל המאמר.

פעיל דמוקרטי אמר לי שרפובליקנים רבים רואים בנתניהו גרסה משופרת של ג'ורג' בוש הבן, בוש 2:0. בוש היה, ועודו, דמות אהובה בחוגי הימין הרפובליקני , אבל גם אוהביו נאלצים להודות שהוא עילג, כבד פה, נואם לא בחסד. נתניהו חושב כמו בוש, חש כמו בוש, אבל הוא אורטור מדהים, וככזה הוא יכול היה להיות מועמד אידיאלי של מפלגתו לנשיאות. חבל שיש לו דרכון זר.