"אם שר האנרגיה הבא לא מבין בתחום, שלא יהיה השר"

"ממשלת קפריסין מבינה שבמציאות הכלכלית של היום, שבה מחירי הנפט נחתכו ביותר מחצי, עליה ללכת לקראת חברות הגז כך שירצו להישאר במדינה. ישראל לעומת זאת עשתה הפוך. היא חתכה לעצמה את האף רק כדי לעצבן את הפרצוף שלה", כך אומרת בריאיון ל"גלובס" קרול ביילי, לשעבר נשיאת ענקית הגז והנפט של באינדונזיה, בהתייחסה להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה לפרק את מונופול הגז. באנגלית האמרה נשמעת אולי טוב יותר, אבל המסר ברור: פירקנו את המונופול - אבל הקפאנו את כל משק הגז בישראל.

"גם אם המציאות הרגולטורית והפיסקלית היא יציבה ומחירי הנפט גבוהים, חברות עדיין צריכות להחליט באיזו מדינה הן רוצות להשקיע ובאיזו מדינה הן לא רוצות להשקיע. חברות ילכו למדינות שמציעות את התנאים הטובים ביותר", אומרת ביילי, המשמשת היום יועצת עצמאית לחברות גז ומכהנת כדירקטורית בחברת מחקר בקפריסין, NEEAS and ERPIC.

בניגוד לישראל, שפועלת בה חברה בינלאומית אחת, נובל אנרג'י האמריקאית (שמאז החלטת הממונה הספיקה לתבוע את המדינה, להחזיר לה רישיון ולהקפיא את כל ההשקעות שלה במדינה), קפריסין משכה אליה בסבב הרישיונות הימיים האחרון שפרסמה 29 חברות. בין החברות שזכו ברישיונות טוטאל הצרפתית, ENI האיטלקית וקוגאס מדרום קוריאה. חברות נוספות שניסו להיכנס לקפריסין אך לא הצליחו הן וודסייד האוסטרלית, שעזבה את ישראל בטריקת דלת בשנה שעברה, מרתון האמריקאית, פרמייר הבריטית, פטרונס המלזית ועוד.

הנתונים הגיאולוגיים במימי ישראל וקפריסין דומים מאוד, אז איך יכול להיות שאף חברת גז בינלאומית לא מוכנה להגיע לישראל, ובקפריסין המצב הפוך?

"מה שחשוב לחברות גז הוא בעיקר יציבות רגולטורית ופיסקלית, ובניגוד לישראל, בקפריסין זה קיים. מעבר לכך, הממשלה בקפריסין הבינה שמחירי הנפט הנמוכים מובילים את כל החברות לחתוך את ההשקעות שלהן, ושהיא צריכה ללכת לקראתן אם היא רוצה שהן יישארו במדינה. חברת טוטאל, למשל, לא הצליחה לעמוד בתוכנית הקידוחים שלה, אז המדינה מצאה דרך המעוגנת בחוק להאריך את תקופת ההתקשרות עם החברה. כאן החשיבות, כי חברות אחרות מבינות כעת שהחוק בקפריסין מקנה גמישות מסוימת ביחס לחברות. טוטאל הייתה יכולה בקלות להחליט שהיא עוזבת את קפריסין, כי מעבר ל'דמי חתימה' (signature bonus) היא לא השקיעה בקפריסין בתשתיות נוספות. אך הממשלה השאירה דלת פתוחה לטוטאל, והיא החליטה להישאר".

ביילי נותנת דוגמה נוספת לגמישות הקפריסאית, שבאה לידי ביטוי בהתנהלות מול חברות נובל ודלק. "המדינה העניקה לחברות את רישיון 'בלוק 12' שבו התגלה מאגר אפרודיטה, ואולם על-פי תנאי הסכם הזיכיון החברות מחויבות לקדוח באר נוספת בשטח עד אוקטובר הקרוב. זה ככל הנראה לא יקרה, ואין לי ספק שהממשלה תסכים לתת להן הארכה. זה האינטרס של המדינה להתגמש, כי זה האינטרס שלה שהגז במאגר יפותח".

האם מאגר אפרודיטה יפותח לפני לוויתן?

"אני חושבת שבמציאות הנוכחית, זה בהחלט הסצנריו המוביל. גם קפריסין וגם מצרים רעבות לגז, והיום מתנהלים כמה משאים ומתנים בין שתי המדינות. נובל מנהלת מו"מ עם חברת BG לייצוא גז מאפרודיטה, וחברת הגז הלאומית של קפריסין CHC מנהלת מו"מ עם חברת הגז הלאומית של מצרים EGAS לאספקת גז למשק המצרי המקומי".

כדי שגם קפריסין וגם מצרים ייהנו מהגז במאגר שנמצא 170 ק"מ דרומית לקפריסין, יש לבנות תשתית כפולה לשתי המדינות. האם זה לא הופך את הפרויקט ללא כדאי?

"צינור גז ימי מאפרודיטה למצרים הוא אכן יקר, אך כנראה שהוא עדיין על גבול הכדאיות הכלכלית. צינור נוסף לקפריסין יהיה בלי ספק תנאי לפיתוח המאגר. על-פי התוכנית העדכנית שהציגה נובל רק לפני שבועיים בכנס הגז במזרח התיכון שהתקיים בקפריסין, היא מתכננת לבנות מתקן FPSO (מתקן הפקה ואחסון צף - ה"כ) בבלוק 12, שממנו ייצא צינור בעל קיבולת של 1 BCM בשנה לקפריסין, ועוד צינור גדול בעל קיבולת של 8 BCM בשנה למצרים. לדעתי, נובל מעדיפה לפתח את שני המאגרים במקביל ולראות בהם פרויקט אחד, וכך גם לחסוך בעלויות".

אם אכן יהיה מדובר בפרויקט מאוחד, נובל תידרש להקים מתקן הפקה אחד בלבד לשני המאגרים. במקרה של פיצול, מתקן עבור לוויתן צפוי לעלות 6 מיליארד דולר, ומתקן עבור אפרודיטה - 3.5 מיליארד דולר. לכן איחוד הפרויקטים יחסוך כסף רב. מעבר לכך, "פרויקט אחד יחסוך בעלויות שינוע של כלל הציוד וכוח-האדם שכבר ממילא יימצאו באזור, ביצוע חוזר של המחקרים הימיים ועוד", מוסיפה ביילי.

הזכרת את חברת הגז הממשלתית של קפריסין. בישראל אין חברה כזאת. מדוע קפריסין הקימה חברה ממשלתית?

"בקפריסין סוג ההתקשרות עם חברות גז היא שונה מזו של ישראל. המדינה נכנסת כמעין שותפה במאגר, ובכל הסכם עם חברת גז היא מנהלת משא ומתן עד שמגיעים לחלוקה המוסכמת על הצדדים. לכן, הוקמה חברת גז ממשלתית. ישראל, לעומת זאת, מעניקה לחברות גז זיכיון לפעול ולכן אין לה צורך בחברה כזאת".

מה קובע ההסכם בין קפריסין לנובל ודלק לגבי מאגר אפרודיטה?

"תנאי ההסכם הם סודיים כמעט, ורוב הציבור אינו יודע אותם, ואולם בדוחות הכספיים של דלק קידוחים נחשף שעל-פי תנאי ההסכם 55% מהמאגר שייך לממשלה, וככל שההפקה מהמאגר עולה, כך גם עולה החלק היחסי של ממשלת קפריסין עד לכדי 80% מהמאגר. המדינה כמובן יכולה להחליט אם היא רוצה את חלקה בגז או בכסף (החברות בקפריסין לא משלמות מסים נוספים - ה"כ)".

בימים הקרובים עומד להתמנות שר האנרגיה הבא של ישראל. האם יש לך עצה או מסר בשבילו?

"האם זה מישהו שמבין בתחום האנרגיה?"

לא בהכרח.

"האם זה מישהו שיש לו השפעה רבה על יתר מקבלי ההחלטות בישראל?"

גם לא בהכרח.

"אז הוא לא יכול להיות שר האנרגיה. שר האנרגיה הבא של ישראל חייב לדעת כיצד להשפיע על כל יתר מקבלי ההחלטות ולהבין מספיק בתחום כדי להוציא את משק הגז בישראל מצוואר הבקבוק שאליו הוא נקלע. הוא צריך להבין חברות גז, ולהבין שהאינטרס הלאומי של ישראל הוא לפתח את מאגר לוויתן. פיתוח לוויתן ישנה לחלוטין את כל המפה, כי מדובר במאגר עצום במונחים בינלאומיים".