נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
מילון המונחים, עברי-עברי-פיננסי, שנחשף אתמול (א'), יום החקירה הראשון של נוחי דנקנר, מציג תמונה עכורה של שוק הפיננסים הישראלי, החבורה שמובילה אותו והרגולטורים שאמורים לפקח, אבל השתלבו בתמונה.
לא סתם מילים, אלא מונחים ממהות התודעה של דנקנר וחבריו. "הנפקת החברים" - זה אומר מנהג מקובל של קנו אותי ואקנה אתכם. תנו לי ואתן לכם. "עזרתי לעשרות אנשים בהלוואות חברים", אמר דנקנר, אז הוא ציפה לתמורה בצורת עזרה ברכישת מניות של החברה הכושלת שלו, ושום דבר לא נראה לו משונה.
גם לא להם. שכן, מה זה חשוב לעזור לזה או לבקש עזרה מההוא, זה הרי בין כה על-חשבון כסף חסר פנים, של ציבור מטומטם ששם את מבטחו במניות, אג"ח קונצרני, ביטוח, בתי השקעות, פנסיה וקופות גמל.
"פניתי לחברים, אנשים מכובדים, וביקשתי שיעזרו לי", אמר. "מכובדים"? מה זה מכובדים? מסתבר שזה לא קשור כלל לכבוד ולהדר, אלא למקום הישיבה, לאותם היושבים על הררי כסף ציבורי, ומניעים אותו על-פי אינטרס אישי כזה ואחר.
"אין לי אופי טפלון", אמר. - באמת? אז איפה היית כל השנים האלה? איך אתה לא מוכר את כל מה שיש לך כדי לפצות ולו במעט את אלה שניצלת?
"להקה של ברבורים שחורים התיישבה עלינו". האמנם? וכי מה "עשיתם", יותר נכון עשית, ב-8 השנים הטובות? בנית משהו? יצרת משהו? לא, רק הרמת פירמידות ענק. לקחת עוד ועוד כסף מכל מקום שבו יכולת לשים עליו יד, כלומר, בכל מקום שבו ישבו המכובדים-חברים.
הברבור השחור? זה הרי אמור להיות משהו בלתי צפוי לחלוטין, מין מכת שמיים. אבל מי שחי במודע הרבה מעבר למה שיש לו, שמרחיק מסביבו כל מי שמסוגל להעיר לו, שעולה לו הנוזל הצהבהב לראש, שקונה ומתהדר כאילו אין מחר - זה לא ברבור ולא שחור. זו חיית היצר הרע שכל הזמן אכלה את הדברים מלמטה.
שום הפתעה לא הייתה כאן. קרדיט סוויס לא נכפה על דנקנר, הוא בחר בהשקעה הזו. קרקע החלומות עם יצחק תשובה בלאס וגאס, ורכישת "מעריב" - כנ"ל. אגב, לפני כשנתיים הוא דווקא האשים את המנהלים שגייס.
רק שכח שבמודע אסף סביבו טיפוסים מסוג מסוים מאוד - עדת מעריצים כנועים, שנועדו לתת סימנים. כמו הבכירים ברשות ניירות ערך שדנקנר גייס זה אחר זה, שנועדו לסמן למחליפיהם: יש חיים טובים אחרי שירות המדינה.
"הרפורמה בסלולר גרמה לקריסת אי.די.בי" - האשים/תירץ אתמול. והרי ידעת גם ידעת שאתם מנצלים ומתעללים במשתמשי הסלולר. רק לא ידעת - שהציבור יפסיק יום אחד להיות כל-כך מטומטם, ושאחרי כל-כך הרבה שרי תקשורת חדלי אישים, "חברים" כמו דליה איציקים ופואד בן-אליעזרים שכאלה - יבוא פוליטיקאי אחד, לא מרשים, שלא הבין ולא הכיר את ה"אליטה" - שחיפש מה לעשות, והתחיל לעבוד.
אם ברבור שחור - אז משה כחלון הוא הברבור השחור האמיתי שהתיישב על דנקנר. זה קרה בזמן הכי לא צפוי: במשמרת של החבר הוותיק, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיתו נהג דנקנר להיפגש לקפה ולסיגר בשבת בבוקר, במרפסת הבית בקיסריה. "אני לא מתנער מכישלונות" - אמר כשהוא בהחלט מתנער.