הדולר היציג נחלש בכ-0.6%; בנק ישראל רכש עד 400 מ' ד'

הדולר היציג נקבע על 3.872 שקלים, לאחר שמוקדם יותר נחלש ב-0.9% ■ האירו התחזק בכ-0.2% ל-4.26 ש' ■ מאז החלטת הריבית ביום שני הדולר צנח בכ-1.5% מול השקל ■ יוסי פרנק: "בנק ישראל לא מוכן למתקפה הספקולטיבית"

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר thinkstock
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר thinkstock

הדולר המשיך להיחלש במסחר המקומי במט"ח מול השקל, למרות ההתערבות המסיבית של בנק ישראל. הדולר היציג נחלש בכ-0.6% ונקבע על 3.872 שקלים, זאת לאחר שבתחילת יום המסחר הדולר נחלש בכמעט 1%. האירו, מנגד, התחזק בכ-0.2% לרמה של 4.262 שקלים.

לפי הערכות בשוק, בנק ישראל קנה היום עד 400 מיליון דולר. גורם באחד הבנקים מעריך כי ההתערבות מתונה יותר, בסכום של 300-350 מ' ד'.

אתמול, נזכיר, יום אחרי הותרת ריבית בנק ישראל על כנה, הדולר היציג נחלש בכ-1% ונקבע על 3.894 שקלים, בעוד האירו היציג נחלש בכ-0.1% ל-4.254 שקלים. מאז הותרת הריבית ללא שינוי ביום שני ב-0.1% הדולר צנח בכ-1.5% מול השקל. בנק ישראל התערב אתמול בשוק המט"ח באופן זניח ורכש לפי הערכות 50-75 מיליון דולר, מה שלא עזר לעצירת הנפילה של הדולר.

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, אמר היום ל"גלובס", כי "בנק ישראל הכניס את עצמו למילכוד והוא מוצא את עצמו לא מוכן למתקפה הספקולטיבית לה אנו עדים. האמת היא שהכתובת הייתה על הקיר - הספקולנטים בהובלת מספר בנקים זרים פועלים כבר למעלה משבוע בעיקר בשעות בהן המסחר דליל והשפעתם עליו מהותית. כל הפרסומים המגמתיים על ריבית שלילית והרעפת השבחים המתוזמנת היטב על הנגידה שלנו מטרתם אחת - ליצור לחץ שישרת את המטרה שהיתה ונשארה התחזקות השקל".

לדברי פרנק, "לא ייתכן שבכל העולם פועלים בתקיפות נגד סוחרים ובנקים שמשפיעים על המסחר ואילו כאן נותנים להם לעשות ככל העולה על רוחם על חשבון הכלכלה והמשק הישראלי. השחקנים מודעים היטב לעובדה שאין ממשלה ואין גורם שיקבל החלטות כבדות משקל ומול הכלים הנוכחיים קל להם להתמודד. בנק ישראל והאוצר חייבים לשתף פעולה ולהתחיל להשתמש בכלים חדשים, אחרת מה שאנו רואים בימים האחרונים זו רק ההתחלה. הפחתת ריבית איננה הפתרון לבעיה וגם ריבית שלילית לא תסיט את השחקנים ממסלולם אלא לטווח קצר. הדרך לטפל בשער החליפין היא אחרת לגמרי".

היום יפרסם הפדרל ריזרב את החלטת הריבית בארה"ב, שבה לא צפויות דרמות מיוחדות, אבל בהחלט עשויים להיות רמזים למועד העלאת ריבית לראשונה מזה שנים.

ב-FXCM ישראל סבורים כי היחלשות הדולר בתקופה האחרונה באה דווקא על רקע היחלשות של הדולר בעולם ולא פעילות ספקולטיבית מקומית. לדבריהם, אם גם הפעם ינקוט הפד בלשון רפה בנוגע לתזמון העלאת הריבית, הלחץ על הדולר רק יגבר והדבר יתבטא גם בירידה נוספת של הדולר-שקל. מנגד, אם הבנק יקשיח את הרטוריקה שלו ויביא לעלייה בתמחור הריבית של השוק, הדולר-שקל עשוי להתאושש חזרה אל עבר 3.87 שקלים".