גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להרחיב את סמכויות גרסטל

תגובת ארגון פרקליטי המדינה להנהגת הביקורת היא חרפה

 הילה גרסטל / צילום: איל יצהר
הילה גרסטל / צילום: איל יצהר

מסיבות היסטוריות מורכבות, ששורשן בתקופת שלטון המנדט בארץ ישראל, וגזען הוא העוצמה הפוליטית שממנה נהנה משרד המשפטים לדורותיו, הפיקוח על רשויות התביעה במדינת ישראל נחות באופן משמעותי מן הנהוג במדינות הדמוקרטיות.

רשויות התביעה בישראל מחזיקות בסמכות בלעדית לקבלת החלטות בדבר העמדתו של חשוד לדין בכל סוגי העבירות. לעומת זאת, במרבית המדינות החופשיות ההחלטה להעמיד לדין בעבירות שאינן קלות כפופה לאישורו של גוף חיצוני: שופט או גוף אזרחי חיצוני. במרבית שיטות המשפט האירופיות הגוף הזה הוא שופט-חוקר.

בארה"ב קיים מוסד של "שימוע מוקדם" בפני שופט או גוף אזרחי בלתי תלוי, המכונה "grand jury" (מעין חבר מושבעים). במרבית מדינות חבר העמים הבריטי נהוג שימוע מוקדם בפני שופט, הקרוי "committal procedure". באנגליה בוטל המוסד הזה בשנת 2012, מטעמי יעילות, אך נקבע כי משפט פלילי ייפתח במתן אפשרות לנאשם לבקש סילוק על הסף, בטענה של היעדר ראיות לכאורה - אפשרות שאינה קיימת בישראל. גם בישראל הייתה בעבר דרישה לאישור מוקדם של שופט להגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע, אך היא בוטלה בשנת 1965.

מנקודת-ראות תמימה ניתן היה לצפות שהיעדרה של בקרה מוקדמת על החלטות הפרקליטות יביא לחיזוק הביקורת על החלטותיה לאחר מעשה. אולם המציאות הפוליטית היא הפוכה מזאת: גוף שמעמדו חזק די הצורך כדי לאפשר לו לקבל באופן בלעדי החלטות, שבמדינות אחרות מתקבלות רק בכפוף לאישור שיפוטי או ציבורי, הוא מסתמא בעל עוצמה פוליטית המאפשרת לו לסכל גם ביקורת שלאחר מעשה.

ואמנם, רק בשנים האחרונות, לאחר שהתעורר דיון ציבורי בכמה פרשיות מטרידות הנוגעות לאופן תפקודן של רשויות התביעה, גברו בשיח הציבורי הקולות הקוראים להקמת מערך ביקורת על מערך התביעה.

לא במקרה, הפרשיות שעוררו את תשומת-הלב היו של שרים וידוענים, ולא של המוני החשודים והנאשמים שקולם מרוחק מאוזניה של דעת הקהל, שהרי זו דרכו של עולם: מחאתם של העניים והחלשים אינה נשמעת, עד שקורה לעשיר או לבעל-שררה ליפול קורבן לאותו עוול שממנו סבלו בעבר רבים, ואזי - הוא זוכה לשמש כלי לתיקון חברתי.

כך אירע בשנת 2009, כשהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת החלה לדון בהקמת מוסד לביקורת על מערך התביעה, חרף התנגדות תקיפה של אנשי הפרקליטות, ראשיה ועובדיה.

גוף כזה הוקם לבסוף בחודש דצמבר 2013, למגינת-ליבם של אנשי הפרקליטות, ובשעת הקמתו הוא נראה - בעיניי שלי לפחות - כצעד שהוא "מעט מדי ומאוחר מדי".

גוף הביקורת שהוקם - נציבות הביקורת על הפרקליטות - כמעט חצי מאה שנים לאחר ביטול הביקורת השיפוטית המוקדמת על הגשת כתבי אישום, איננו נושא בסמכויות כלשהן על-פי חוק.

הכינוי "נציבות", שיש בו רמז לעוצמה שלטונית, הוא חסר כיסוי פורמלי: ה"נציבות" הוקמה רק מכוח "מסמך עקרונות", שנחתם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים, לאחר משא-ומתן ממושך עם עובדי הגוף המבוקר. היא ניתנת לביטול בכל עת, ומעמדה הפורמלי איננו שונה מזה של האמרכלות.

הנציבות איננה נהנית, להלכה, מאי-תלות, בשל זיקתה ליועץ המשפטי לממשלה, שהוא ראש התביעה הכללית. בשונה ממקבילו של הגוף הזה בבריטניה, למשל (גוף סטטוטורי, המכונה "גוף הפיקוח על שירותי התביעה של הוד מלכותה") - בישראל אין מדובר בגוף עצמאי ונפרד מרשויות התביעה, והדוחות שלו אינם מוצגים אחת לשנה בפני בית המחוקקים.

אלא שההיסטוריה המוסדית התחכמה למי שניסו להשתיק את הביקורת. בין שהיועץ המשפטי יהודה וינשטיין עשה זאת בכוונת מכוון, כשמינה לתפקיד הנציבה את השופטת בדימוס הילה גרסטל, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי-מרכז, ובין שהופתע מן העוצמה שצברה הנציבה - התברר עד מהרה שהביקורת נוטה להיות אמיתית, עצמאית ורצינית.

כבר בדוח הראשון של הנציבה נחשף כי משך הזמן העובר ממועד קבלת ההחלטה על סגירת תיק נגד חשוד ועד שהחשוד מקבל על כך הודעה, הוא בלתי סביר באורכו. אכן, האישה היא שעושה את התפקיד, ולא הגדרת הסמכויות.

התגובה של ארגון פרקליטי המדינה להנהגת הביקורת היא חרפה, המעידה על טיבם של השירותים הציבוריים בישראל, ואף על האופן שבו דיני העבודה מנוצלים לרעה על-ידי עובדי הציבור לרעת הציבור.

ארגון הפרקליטים משתמש בזכויות שנועדו להגן על פרולטריון עשוק מידי בעלי הון, כגון זכות השביתה, כדי להגן על כוחם של נציגי שלטון ועל תביעתם להפעיל את שררתם באין מפריע. ה"זכויות" שהארגון הזה חרד להן אינן זכויותיהם של האזרחים למשפט מהיר, הליך נאות, וליחס הוגן ונטול פניות, כי אם "זכותם" של האוחזים בשבט מושלים להשתמש בו ללא הגבלה.

מעשיו של ארגון הפרקליטים, כלומר, הודעתו הבלתי חוקית, שניתנה מיד עם הקמת נציבות הביקורת, כי "לא ישתף פעולה עם גוף הביקורת", וכן העובדה שהוא משבית שירותים ציבוריים כדי להגן על "זכויות" מדומות של חבריו, צריכה להיענות על-ידי הציבור הרחב במענה דמוקרטי ראוי: הרחבת סמכויות נציבות הביקורת, עיגון סמכויותיה בחוק והפיכתה לרשות עצמאית בלתי תלויה, המדווחת ישירות לכנסת ונושאת בסמכויות מתאימות.

■ הכותב, מומחה למשפט פלילי, הוא נשיא המרכז האקדמי פרס.

עוד כתבות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: ההמלצה החדשה על המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב