גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להרחיב את סמכויות גרסטל

תגובת ארגון פרקליטי המדינה להנהגת הביקורת היא חרפה

 הילה גרסטל / צילום: איל יצהר
הילה גרסטל / צילום: איל יצהר

מסיבות היסטוריות מורכבות, ששורשן בתקופת שלטון המנדט בארץ ישראל, וגזען הוא העוצמה הפוליטית שממנה נהנה משרד המשפטים לדורותיו, הפיקוח על רשויות התביעה במדינת ישראל נחות באופן משמעותי מן הנהוג במדינות הדמוקרטיות.

רשויות התביעה בישראל מחזיקות בסמכות בלעדית לקבלת החלטות בדבר העמדתו של חשוד לדין בכל סוגי העבירות. לעומת זאת, במרבית המדינות החופשיות ההחלטה להעמיד לדין בעבירות שאינן קלות כפופה לאישורו של גוף חיצוני: שופט או גוף אזרחי חיצוני. במרבית שיטות המשפט האירופיות הגוף הזה הוא שופט-חוקר.

בארה"ב קיים מוסד של "שימוע מוקדם" בפני שופט או גוף אזרחי בלתי תלוי, המכונה "grand jury" (מעין חבר מושבעים). במרבית מדינות חבר העמים הבריטי נהוג שימוע מוקדם בפני שופט, הקרוי "committal procedure". באנגליה בוטל המוסד הזה בשנת 2012, מטעמי יעילות, אך נקבע כי משפט פלילי ייפתח במתן אפשרות לנאשם לבקש סילוק על הסף, בטענה של היעדר ראיות לכאורה - אפשרות שאינה קיימת בישראל. גם בישראל הייתה בעבר דרישה לאישור מוקדם של שופט להגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע, אך היא בוטלה בשנת 1965.

מנקודת-ראות תמימה ניתן היה לצפות שהיעדרה של בקרה מוקדמת על החלטות הפרקליטות יביא לחיזוק הביקורת על החלטותיה לאחר מעשה. אולם המציאות הפוליטית היא הפוכה מזאת: גוף שמעמדו חזק די הצורך כדי לאפשר לו לקבל באופן בלעדי החלטות, שבמדינות אחרות מתקבלות רק בכפוף לאישור שיפוטי או ציבורי, הוא מסתמא בעל עוצמה פוליטית המאפשרת לו לסכל גם ביקורת שלאחר מעשה.

ואמנם, רק בשנים האחרונות, לאחר שהתעורר דיון ציבורי בכמה פרשיות מטרידות הנוגעות לאופן תפקודן של רשויות התביעה, גברו בשיח הציבורי הקולות הקוראים להקמת מערך ביקורת על מערך התביעה.

לא במקרה, הפרשיות שעוררו את תשומת-הלב היו של שרים וידוענים, ולא של המוני החשודים והנאשמים שקולם מרוחק מאוזניה של דעת הקהל, שהרי זו דרכו של עולם: מחאתם של העניים והחלשים אינה נשמעת, עד שקורה לעשיר או לבעל-שררה ליפול קורבן לאותו עוול שממנו סבלו בעבר רבים, ואזי - הוא זוכה לשמש כלי לתיקון חברתי.

כך אירע בשנת 2009, כשהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת החלה לדון בהקמת מוסד לביקורת על מערך התביעה, חרף התנגדות תקיפה של אנשי הפרקליטות, ראשיה ועובדיה.

גוף כזה הוקם לבסוף בחודש דצמבר 2013, למגינת-ליבם של אנשי הפרקליטות, ובשעת הקמתו הוא נראה - בעיניי שלי לפחות - כצעד שהוא "מעט מדי ומאוחר מדי".

גוף הביקורת שהוקם - נציבות הביקורת על הפרקליטות - כמעט חצי מאה שנים לאחר ביטול הביקורת השיפוטית המוקדמת על הגשת כתבי אישום, איננו נושא בסמכויות כלשהן על-פי חוק.

הכינוי "נציבות", שיש בו רמז לעוצמה שלטונית, הוא חסר כיסוי פורמלי: ה"נציבות" הוקמה רק מכוח "מסמך עקרונות", שנחתם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים, לאחר משא-ומתן ממושך עם עובדי הגוף המבוקר. היא ניתנת לביטול בכל עת, ומעמדה הפורמלי איננו שונה מזה של האמרכלות.

הנציבות איננה נהנית, להלכה, מאי-תלות, בשל זיקתה ליועץ המשפטי לממשלה, שהוא ראש התביעה הכללית. בשונה ממקבילו של הגוף הזה בבריטניה, למשל (גוף סטטוטורי, המכונה "גוף הפיקוח על שירותי התביעה של הוד מלכותה") - בישראל אין מדובר בגוף עצמאי ונפרד מרשויות התביעה, והדוחות שלו אינם מוצגים אחת לשנה בפני בית המחוקקים.

אלא שההיסטוריה המוסדית התחכמה למי שניסו להשתיק את הביקורת. בין שהיועץ המשפטי יהודה וינשטיין עשה זאת בכוונת מכוון, כשמינה לתפקיד הנציבה את השופטת בדימוס הילה גרסטל, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי-מרכז, ובין שהופתע מן העוצמה שצברה הנציבה - התברר עד מהרה שהביקורת נוטה להיות אמיתית, עצמאית ורצינית.

כבר בדוח הראשון של הנציבה נחשף כי משך הזמן העובר ממועד קבלת ההחלטה על סגירת תיק נגד חשוד ועד שהחשוד מקבל על כך הודעה, הוא בלתי סביר באורכו. אכן, האישה היא שעושה את התפקיד, ולא הגדרת הסמכויות.

התגובה של ארגון פרקליטי המדינה להנהגת הביקורת היא חרפה, המעידה על טיבם של השירותים הציבוריים בישראל, ואף על האופן שבו דיני העבודה מנוצלים לרעה על-ידי עובדי הציבור לרעת הציבור.

ארגון הפרקליטים משתמש בזכויות שנועדו להגן על פרולטריון עשוק מידי בעלי הון, כגון זכות השביתה, כדי להגן על כוחם של נציגי שלטון ועל תביעתם להפעיל את שררתם באין מפריע. ה"זכויות" שהארגון הזה חרד להן אינן זכויותיהם של האזרחים למשפט מהיר, הליך נאות, וליחס הוגן ונטול פניות, כי אם "זכותם" של האוחזים בשבט מושלים להשתמש בו ללא הגבלה.

מעשיו של ארגון הפרקליטים, כלומר, הודעתו הבלתי חוקית, שניתנה מיד עם הקמת נציבות הביקורת, כי "לא ישתף פעולה עם גוף הביקורת", וכן העובדה שהוא משבית שירותים ציבוריים כדי להגן על "זכויות" מדומות של חבריו, צריכה להיענות על-ידי הציבור הרחב במענה דמוקרטי ראוי: הרחבת סמכויות נציבות הביקורת, עיגון סמכויותיה בחוק והפיכתה לרשות עצמאית בלתי תלויה, המדווחת ישירות לכנסת ונושאת בסמכויות מתאימות.

■ הכותב, מומחה למשפט פלילי, הוא נשיא המרכז האקדמי פרס.

עוד כתבות

חברת נטפים / צילום: יח''צ-אבישי פינקלשטיין

נטפים בדרך לידיים ישראליות? הקרן שמועמדת לרכישתה תוך שבועות

חברת נטפים עומדת "על המדף", וקרן פורטיסימו היא המועמדת הבולטת לרכישת השליטה בה ● נטפים, שגם לחברי קיבוץ חצרים יש חלק מועט במניותיה, נשלטת כיום ע"י אורביה המקסיקנית ועדיין נחשבת לחברת מוצרי ההשקיה הגדולה בעולם ● צפי לסגירת העסקה: שבועות בודדים

אינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בישראל ממשיכה להתקרר - קצב שנתי של 2.5% בספטמבר; מחירי הדירות ירדו חודש שישי ברציפות

המחירים ירדו בספטמבר ב-0.6%, יותר מהצפי ● מחירי הדירות ירדו ב-0.6% ● מזרחי טפחות: התיקון במחירי הטיסות הוא משמעותי מאוד ויימשך כנראה ● למרות ההתקררות, בנק ישראל הדגיש היום כי לא יקבל החלטה בנוגע לריבית במשק עד למועד הקבוע ● לידר שוקי הון: "סביר להניח שהריבית בינואר 2026 תעמוד על 4%, ואלו חדשות מאד חיוביות עבור האפיקים הארוכים"

אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות / צילום: עודד קרני

הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

הכלכלן הראשי באוצר פרסם אתמול נייר עמדה בו המליץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה ● בתגובה, בהסתדרות פרסמו היום תגובה חריפה נגד היוזמה ואמרו כי "לא ניתן לגעת בכבשת הרש האחרונה של האדם העובד"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התקלה בבתי הזיקוק באשדוד: איך תפח הנזק ביותר מ־100 מיליון שקל

התקלה בבית זיקוק אשדוד בעקבות נפט מזוהם מאזרבייג'ן, הובילה תחילה להערכת נזק של עשרות מיליוני דולרים ● לאחר שלושה חודשים, הנזק כבר הגיע ל־130 מיליון דולר במצטבר ● וגם: כך באירופה הצליחו להתמודד עם תקלה דומה

ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד מעורבות קבוצת חורש-הראל בבחירת מנכ"ל כאל הבא

זמן קצר לאחר שדיסקונט הודיע כי ימכור את מניותיו בחברת האשראי כאל לקבוצת חורש-הראל, התפטר מנכ"ל החברה לוי הלוי - מה שאילץ את הבנק לפתוח בהליך איתור ● מכירת המניות מחכה לאישור רשות התחרות, שכעת מסרבת לאפשר לקבוצה להיות מעורבת בהליך המינוי

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

צרפת תספק מטוסי קרב מתקדמים לשכנה של ישראל

שיתוף־פעולה חדש בין PVML הישראלית לוויז'ן ווייב האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית ● סין מנסה לעקוף את טורקיה בתחום המל"טים • צרפת מספקת למצרים מטוסי רפאל מתקדמים ● ובריטניה נלחמת על השוק הביטחוני ההודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשרוקית מסבירה. מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה? / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה?

בממשלה יש מחלוקת על השאלה האם ההסכם מונע חזרה למלחמה בעזה ● מה אמר נשיא ארה"ב, ועד כמה זה מעוגן? ● המשרוקית מסבירה

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים - תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל - עלה לכותרות פחות מחודש לאחר השקתו עקב צמצום שחל בהטבות שהוא מקנה ● האם סיום המלחמה מבשר על שינויים נוספים שיחולו בהמשך? גלובס עושה סדר ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט; AMD זינקה ב-9%, אינטל ב-4%

נאסד"ק עלה ב-0.6% ● בורסת פריז עלתה במעל 2% ● מניות הבנקים עלו ● אנבידיה זוכה להמלצת קנייה: "תעלה ב-80%" ● מניות היוקרה באירופה זינקו בעקבות הקפיצה של לואי ויטון ● הבוקר באסיה: הניקיי קפץ בכ-1.8%, הקוספי זינק לשיא ● מחיר הזהב בשיא כל הזמנים

"אל תסתובבי בשכונה הזאת": המציאות המפחידה של יהודי ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המדינות הערביות שרוצות לשלוח כוחות פיקוח לעזה, מערכת ההגנה שיכולה להקשות על ישראל לתקוף שוב באיראן, והיהודים בארה"ב מודאגים מהעלייה באנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הבנקים נפל בכ-3.5%, מדד הביטוח ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% וב-2.2% השבוע ● סיכום תקופת החגים: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, זינקו בשיעורים של כ-6% ושל כ-7% בהתאמה ● פרמיית הסיכון של ישראל ירדה לתקופת טרום המלחמה ● המניות שנצצו בימי "חרבות ברזל" ממשיכות לאבד גובה, עם ירידות של ארית תעשיות, אלביט ואל על

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג

המחירים ירדו בספטמבר ב-0.6%, הרבה מעל הצפי, אך בנק ישראל מדגיש כי לא יקבל החלטה בנוגע לריבית עד סוף נובמבר ● מזרחי טפחות: רואים פוטנציאל משמעותי לעלייה במדד באוקטובר, לפני החלטת הריבית • לידר שוקי הון: סביר להניח שהריבית בינואר 2026 תעמוד על 4%, ואלה חדשות טובות עבור האפיקים הארוכים

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

השוק השורי חוגג שלוש שנים. מה מלמדת ההיסטוריה לגבי ההמשך?

מאז השפל של אוקטובר 2022, טיפסו המדדים לשיא כל הזמנים והשוק השורי חוגג שלוש שנים ● מה מלמדת ההיסטוריה לגבי הצפי לשנה הרביעית?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט עברה לירידות; מדד הפחד בשיא של 4 חודשים

המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון גוברת לאחר שסין האשימה את ארה״ב ביצירת "פאניקה מיותרת" סביב מגבלות היצוא על מינרלים נדירים ● מניות הבנקים נופלות לאחר ששני בנקים אזוריים בארה"ב חשפו בעיות בהלוואות הקשורות לטענות על הונאה ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ● הזהב שובר שיא חדש ● מחירי הנפט עולים לאחר שראש ממשלת הודו הבטיח לנשיא טראמפ להפסיק לייבא נפט רוסי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ בטוח: זה הצעד שיסיים את "המלחמה המגוחכת" ברוסיה

לאחר לחצים בלתי פוסקים והטלת מכסים על ניו דלהי, טראמפ סיפר הלילה כי מודי הבטיח לו שהודו תפסיק לקנות נפט מרוסיה ● תאריך עדיין אין, אבל הנשיא האמריקאי משוכנע שזה ישמש מנוף לחץ על פוטין לעצירת הלחימה ברוסיה ● היעד הבא: "צריך לגרום לסין לעשות אותו דבר"

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מצגת של 38 עמודים חשפה את התוכנית של הבית הלבן לשיקום עזה

זמן קצר לאחר שנחתמה הפסקת האש, התוכנית של ממשל טראמפ לשיקום עזה עשויה לקרום עור וגידים ● במצגת מפורטת בת 38 עמודים, שהגיעה לידי גלובס, כלולים 10 מגה-פרויקטים, בהם הקמת שדה תעופה ורכבת קלה, מתקני התפלה, אתרי נופש וערים חכמות ● לפי התוכנית השאפתנית, מאיפה יגיע הכסף?

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

המוסדיים לחצו, והראל ויזל מכר מניות פוקס ב-13 מיליון שקל

זהותם של הרוכשים אינה ידועה, משום שהם נעזרו בגופי תיווך, אך לפי הערכות מדובר בגופים גדולים כמו קופות גמל, קרנות גידור או גופים מוסדיים אחרים, ולא במשקיעים קמעונאיים

צדיק בינו, שלמה אליהו, יגאל דמרי / איור: גיל ג'יבלי

דמרי בפנים, ומי בחוץ? השינויים במדדים של בורסת ת"א

ראלי מניות הנדל"ן בת"א טרף את הקלפים לקראת עדכון המדדים, והותיר את מניית דמרי בת"א 35, אליה יצטרפו נקסט ויז'ן ומגדל שלא יזכו לשדרוג ● "המפסידות": אנרג'יאן והחברה לישראל, שיוצאות ממדד הדגל, לצד פיבי ושיכון ובינוי ● ומי נכנס לת"א 90 על חשבון תדיראן ומימון ישיר?

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

הקשר בין הרכישה של קניון הזהב לשוק הנדל"ן המסחרי שמחשב מסלול מחדש

בשנים האחרונות נבנים בישראל מדי שנה כחצי מיליון מ"ר של שטחי מסחר, תוך התעלמות מהשינויים בהרגלי הצריכה ● הנתון הזה, בשילוב עם התעצמות הריכוזיות בשוק, מחייב את כלל השחקנים - מיזמים ועד רשויות תכנון - להתרכז קודם כול בהצעות לבילוי, ורק אחר-כך בקניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון של ישראל נותר ללא שינוי בספטמבר

לאחר שתי ירידות רציפות בחודשיים החולפים, הגירעון התקציבי של ישראל נותר ללא שינוי החודש ● הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.7% תוצר, המשקף "מינוס" של 98.6 מיליארד שקל