חולבים אותנו

שבועות חיכינו לחג הזה, ובסוף אנחנו מקבלים חג שכולו פרסומת לחלב ומוצריו

פרות / צילום: איל יצהר
פרות / צילום: איל יצהר

בזמן שאנו מעטרים את שיער ילדינו בזר פרחי אביב ומשגרים אותם לבתי-הספר במלוא הטנא, מועצת החלב כבר שוקדת על הקמפיין המאסיבי הבא, או בשמו הפחות מתפלסף - "הדרך האופטימלית לחליבת הצרכן הישראלי".

כך שבעוד אנו פוקדים את חנויות הטבע ורשתות השיווק, תרים אחר פירות הביכורים לחג, אנשי השיווק של יצרני החלב והגבינות מגרדים מצחם בעצבנות, עשן מסתלסל ממוחותיהם הקודחים, וכל מחשבתם נתונה למציאת הפרסומת הכובשת הבאה, זו שתבטיח שהיצרנים יקטפו את הפירות שלהם עצמם וכמה שיותר.

400 אלף שקל השקיעה מועצת החלב עבור פרסום תוכן שיווקי ב-ynet, על-פי הדיווחים - כספים שינותבו להקמת ערוץ ייעודי באתר שיוקדש לכתבות, מדורים וסרטונים לעידוד ילדים לצרוך חלב ומוצריו.

חברת גד משתלחת בנו לכל אורך הנסיעה בכבישים, בשלטי חוצות המציגים גבינות פרזנטוריות בלבן בוהק ששואלות אותנו "היכן אנו עושים את הגד", ושופרסל חוגגת על דפי העיתון בידיעות על השקת מוצרי החלב שתמכור תחת המותג הפרטי שלה.

מועצת החלב, אגב, לא רק אותנו הקפיצה עם הפרסומים בנוגע לערוץ השיווקי שמייעדת (ממתי חלב הפך להיות סמל לבריאות?!) - גם את עמותת "תנו לחיות לחיות" היא העירה ממרבצה.

העמותה הגישה עתירה מינהלית לחייב את המועצה לחשוף את פרטי ההסכם המלאים. המועצה מצידה סירבה לחשוף נתונים אלה בטענה לסודות מסחריים.

"תנו לחיות לחיות" טוענת, ובצדק, כי "קיים מתח מובנה בין קידום האינטרסים הכלכליים עליהם אמונה מועצת החלב, לבין עיתונות עצמאית, אובייקטיבית, המשרתת את הקוראים", אבל הדבר המעורר גיחוך ביותר הוא מוצרים כגון שוקו וגבינה צהובה, שאין ספק בכך שאינם בריאים לנו, בטח לא לילדינו, בהם מועצת החלב שוקלת לנפנף בערוץ הפרסומי.

ומה לגביי ניצול בעלי החיים שהעמותה מנסה לחשוף? שלא לומר ניצול ציני, במקרה שהופכים את הפרה המצוירת למחויכת בעת חליבתה. על הציבור לדעת כי מאחורי הפרסום העיתונאי שיזרום לערוץ המיועד ב-ynet, זורמים כספים ופרסומי בריאות מטעים שקטים, ואנו כבר למדנו שהמים השקטים הללו חודרים עמוק, וגם החלב.

ארץ זבת חלב ודבש אנחנו לא. ארץ זבת אינטרסים כלכליים - כן וכן.

חג שבועות איבד מתומו ומביכוריו זה מכבר. הוא הפך מחג של קציר לחג של כספים מתגלגלים ממשווקי חלב לחברות פרסום ומחג של קטיף וביכורים, לביכורי השקל.

הדבר הטוב ביותר שנוצר ממנו, אולי, הוא הסינרגיה שנולדה בין הצרכן לבין הפרה החולבת. כיוון שסיסמאות הרפתנים החולבים את הכסף יחד עם החלב, שלכאורה "הפרה רוצה להיחלב" כבר לא קונים אותנו, בעת שאנו עצמנו נחלבים כספית. בפועל, הסבל המתלווה לחליבה עם הצמדת מכשיר הוואקום הפוצע לעטינים, ההליכה למכון החליבה שמכבידה ומכאיבה תדיר לפרות כתוצאה מהתנפחות העטינים, חליבת הפרות פעמיים ביממה לפחות אם לא 4 פעמים בהליך מכאיב ומייגע והווידוא שכל פרה נחלבת עד הסוף - כל אלה לא יכולים עוד להטשטש במצע של פרסום שיווקי.

מן הראוי שנחגוג את חג שבועות בביכורי פירות ובקטיף, ביציאה לטבע ובחיפוש אחר שבעת המינים, ועל הדרך נוותר על החלב ומוצריו או נפחיתם לגדר הסביר. וודאי שלא נניח לאותם משווקים לחלוב אותנו באמצעות ערוץ מיוחד ל"עידוד ילדים לצריכת חלב", שבמאה ה-21 כבר אין לאף אחד ספק בכך שהוא אינו בריא.