עופר מנירב / צלם: איל יצהר
"בחסות" התוכנה החדשה של מע"מ, גובה רשות המסים מנישומים ריבית נשך, בשיעור של אלפי אחוזים בשנה, שאפילו ב"שוק האפור לא מפנטזים" עליה - כך טוען רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים והקשר של לשכת רואי החשבון עם רשויות המס, במכתב ששיגר אתמול (א') למנהל רשות המסים, משה אשר.
במכתב נטען כי מראשית השנה, עם השקת התוכנה החדשה של מע"מ - תוכנה מתקדמת שהייתה אמורה לפתור את הבעיות שהיו בתוכנה הקודמת - שונתה "באופן דרמטי" כל צורת החישוב של הריבית וההצמדה, באופן שבו הרשות דורשת כיום מנישומים ריביות בשיעורי דרקוניים.
כך, למשל, מציין מנירב במכתבו, בנוגע לדוחות מתקנים (דוח ששולח הנישום לרשות המסים לתיקון חישוב המע"מ שהגיש), דורשת רשות המסים כיום ריביות בשיעור של מאות ואף אלפי אחוזים.
רו"ח מנירב טוען כי הליקוי בצורת החישוב החדשה של מע"מ נבע מכך ש"תוכנת המחשב החדשה של מס ערך מוסף תוכנתה כך שהיא מחשבת את הריבית וההצמדה על מלוא סכום העסקאות, ולא על המס לתשלום".
לדבריו, הוא העלה את הנושא בפני אחד מסגני מנהל רשות המסים לפני כחודשיים, במסגרת הפורום לטיפול בצמצום הביורוקרטיה, אך אותו סגן "יצא חוצץ" נגדו וטען כי זוהי צורת החישוב הנכונה. "הוא התקיף אותי שאני בכלל מהין לצאת כנגד אופן החישוב, שלדעתו לא רק שהינו נכון, אלא שהוא אף ראוי וצודק", כותב מנירב למנהל רשות המסים.
מנירב קורא לאשר לעצור לאלתר את גביית הריבית לפי "השיטה החדשה" ולהקפיא את כל חיובי הריבית בהם חויבו העוסקים לפי שיטה זו, ולחזור לחייב לפי השיטה (הפרשנות) הקודמת, לפיה פעלה הרשות ב-40 שנה האחרונות.
במקביל, למניעת ספק בעתיד, לגרסת מנירב יש לדאוג לתיקון החוק, כדי שיהיה ברור כי ריבית והצמדה ניתן לחייב רק על חוב מס אמיתי, והוא קורא למנהל רשות המסים לטפל בכך.
מנירב רומז כי אם אשר לא יפעל בנדון, לשכת רואי השחבון תפעל להגשת הצעת חוק בעניין.
רשות המסים מצדה מסרה היום (ד') בתגובה: "הסוגיות המועלות במכתבו של רו"ח מנירב כבר הובאו בפנינו ונבחנות בימים אלה. לכשיתקבלו החלטות, נתייחס לנושא".
"תיאטרון אבסורד"
לשם המחשת התקלה לכאורה בתוכנת המע"מ החדשה, מציג רו"ח מנירב דוגמאות מספריות במכתבו. בדוגמה הראשונה הוא מציג עוסק שהגיש דוח מע"מ ב-15.3.2015, עבור חודש פברואר 2015, ולפיו הסתכמו עסקאותיו בסך של מיליון שקל ומס התשומות שהוא שילם וביקש לקזז בדוח היה 179,800 שקל - כך שלפי הדוח היה על העוסק לשלם מע"מ בגובה 200 שקל, וכך הוא עשה.
ואולם, חודשיים לאחר מכן התברר לאותו עוסק כי בטעות היה סיכול ספרות בסכום התשומות שהוא רשם, והסכום צריך להיות 178,900 שקל - ולפיכך הוא צריך לשלם עוד 900 שקל, מעבר ל-200 שקל שהוא כבר שילם.
"מכיוון שמדובר בעוסק צייתן הוא פועל, כפי שהחוק מחייב אותו, מגיש דוח מתקן למע"מ ומשלם את הפרש המס בסך 900 שקל", כותב מנירב, "אלא שאז הוא מקבל חיוב, בגין חודשיים פיגור, של ריבית והצמדה בסכום של 3,015 שקל - הווה אומר יותר מפי 3 מכל סכום החוב - ובמילים אחרות ריבית חודשית של 165%, וריבית שנתית של למעלה מ-2,000%".
בדוגמה זו, מבהיר מנירב, מדובר בריבית יומית של קרוב ל-6%, שהיא שוות-ערך לריבית השנתית שגובה הבנק על הלוואות.
רו"ח מנירב ממשיך את מה שהוא מכנה "תאטרון האבסורד" בדוגמה נוספת, שלפיה עוסק שהיה זכאי להחזר מרשות המסים, נאלץ לשלם ריבית בגובה ההחזר לרשות. מדובר בעוסק שהגיש דוח מע"מ ב-15.3.2015 עבור חודש פברואר 2015, ולפיו הסתכמו העסקאות שלו במיליון שקל, ומס התשומות שהוא שילם וביקש לקזז עמד על 170 אלף שקל - כך שלפי הדוח היה על העוסק לשלם 10,000 שקל מע"מ, וכך הוא עשה.
חודשיים לאחר מכן התברר לאותו עוסק כי יש לו חשבונית נוספת ובה תשומות בסך 12 אלף שקל, שבטעות הוא לא רשם בדוח, ולפיכך הוא מגיש דוח מתקן, ולפיו מגיע לו החזר של מס 2,000 שקל, בנוסף ל-10,000 שקל שהוא כבר שילם.
ואולם, כותב מנירב, "מתברר כי לפי התוכנה החדשה של מע"מ, גם במקרה זה, הגם שמגיע בכלל לעוסק החזר, והוא שילם מס ביתר - הוא יחויב באותו סכום בדיוק של 3,015 שקל בגין ריבית והצמדה".
"ולהזכירך", מוסיף מנירב, "זוהי לגרסתכם, כפי שטענתם בישיבה שקיימנו לפני חודשיים, הריבית הראויה והצודקת".
"תוצאה לא הוגנת ולא הגונה"
רו"ח מנירב מציין במכתבו כי כאשר התעקש לקבל מרשות המסים תשובה יותר מפורטת לשאלה כיצד הם מצדיקים את הגבייה האמורה, הוסבר לו כי כך נקבע בפסק דין "אבו סאלח חוסין" לפני 5 שנים.
על כך אומר מנירב כי הגם שהוא חולק על פרשנות רשות המסים לפסק הדין, גם אם להערכתה זו הפרשנות הנכונה של חוק מע"מ, זוהי אינה תוצאה הוגנת והגונה. "היעלה על הדעת שרשות המסים תחייב בריבית והצמדה בגובה של אלפי אחוזים?! נראה לי שהתשובה לכך היא ברורה - לא", כותב מנירב.
לטענת מנירב, אם הפרשנות הנכונה של פסק הדין מובילה לחיובי ריבית בשיעור של מאות ואלפי אחוזים - הרי שיש לדאוג לתקן לאלתר את חוק מע"מ, שכן ברור שלא זו הייתה כוונת המחוקק, ו"לא צריך להיות מומחה מסים גדול להבין את העוול והאבסורד שנוצר כאן", שלטענתו לא מובנים לחלק מעובדי רשות המסים.
עוד תוהה מנירב, אם זו הפרשנות הנכונה של חוק מע"מ - היכן הייתה רשות המסים ב-5 השנים שחלפו מאז פסק הדין, והכיצד זה שבמשך 5 שנים המשיכו לפעול, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, לפי הפרשנות הקודמת (והנכונה לדעתו) של חוק מע"מ.
"גם על כך קיבלתי תשובה, ולפיה בתוכנת המחשב הקודמת של מע"מ לא יכולתם לחייב לפי השיטה החדשה, ולכן לא פעלתם בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון", כותב מנירב, ומוסיף: "הווה אומר, אליבא דגירסתכם, לא גביתם סכומים של מאות מיליונים, בניגוד לחוק, רק בגלל שלא הייתה לכם מערכת מחשב מתאימה לכך!! ומי ייתן את הדין על כך?! (וסליחה על הסרקזם)".
לדבריו, "מסתבר כי 40 שנה (חוק מס ערך מוסף חוקק בשנת 1975 - א'ל"ו) צעדנו במדבר, ורק בשנת 2015 יצאנו מחושך לאור, כאשר מי שהוציא אותנו מהחושך לאור היא תוכנת המחשב החדשה של מע"מ".