מנכ"לית הדסה: משרד הבריאות דואג רק לבתיה"ח שבבעלותו

משרד הבריאות מפלה לטובה את בתי החולים הממשלתיים שבבעלותו על חשבון בתי החולים הציבוריים האחרים תוך התעלמות מכוונת מהכללים שהוא עצמו הגדיר - כך טוענת באופן חסר תקדים המנכ"לית בפועל של המרכז הרפואי הדסה, פרופ' תמר פרץ, במכתב ששלחה למבקר המדינה יוסף שפירא ולוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר, אשר הגיע לידי "גלובס".

פרופ' פרץ, שכבר הבינה כנראה כי התמעטו מאוד סיכוייה להתמנות למנכ"ל הקבוע של הדסה במיוחד לאור הנחישות של מחזיק תיק הבריאות יעקב ליצמן למנות לתפקיד את פרופ' זאב רוטשטיין משיבא, הגישה למעשה "כתב אישום" חריף נגד משרד הבריאות המשמש מחד כבעלים של בתי החולים הממשלתיים ומנגד כרגולטור שאמור לפקח על כלל המערכת. במרכז התלונה של פרץ, חוב של קופות החולים בסך כ-150 מיליון שקל לטובת הדסה, שלטענתה במשרד הבריאות יודעים אך לא עושים דבר לסייע בגבייתו.

"מהחוזרים שמוציא משרד הבריאות מעת לעת ניתן ללמוד שהמשרד רואה עצמו אחראי על הסדרת מערכת היחסים הכלכלית בין קופות החולים לבתי החולים, ואולם המשרד מסרב לנקוט כל פעולה לאכיפת הכללים ואף לא למזער או להתערב בדרך של פרסום גילוי דעת בסוגיות שהוא עצמו רואה בתחום אחריותו", כתבה פרץ.

"והנה בכל הנוגע לבתי החולים שבבעלות משרד הבריאות, נמצאה חלופה לאסדרה החסרה: אם לא די בכך שבתי החולים הממשלתיים נהנים מחשבון הוצאות המנותק מחשבון ההכנסות, משרד הבריאות דואג לכלול בכל הסכמי הייצוב הנחתמים מול קופות החולים התניה של תשלום התמיכות מתקציב המדינה בתשלום לפחות 95% מחשבונות בתי החולים שבבעלותו. הנה כי כן, משרד הבריאות בכובעו כשותף לתקצוב מערכת הבריאות מכיר למעשה במחדליו בכובעו כמאסדר הראשי של המערכת, ופותר את הבעיה הנוצרת לו בכובעו כבעלים של בתי חולים ציבוריים", הוסיפה.

מנכ"לית הדסה דורשת מהמבקר ומהוועדה לביקורת המדינה לכנס דיון דחוף, שמסגרתו יקראו למשרדי הבריאות והאוצר לא רק לפתור את המשבר בהדסה שנובע בין היתר מהחובות של הקופות, אלא לנמק מדוע המשרדים לא פועלים לאכוף את כללי האסדרה הקיימים ומדוע לא יבוטלו ההסדרים שמפלים את בתי החולים הציבוריים תוך העדפת בתי החולים הממשלתיים שבבעלות המדינה.

"הסדרים אלו כרוכים באופן ברור בהמשך מחדל האסדרה ובערעור יציבותם של בתי החולים הציבוריים-עצמאיים (הדסה, שערי צדק ועוד) עד כדי איום קרוב וממשי על המשך הפעילות הרפואית בהדסה", סיכמה פרץ. יצוין כי משרד המדינה ביקר בעבר כמה פעמים את כפל הכובעים של משרד הבריאות. הביקורת הזו עמדה בין היתר במרכז ההחלטה של שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן לנתק את בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות תוך הקמת רשות מיוחדת שתנהל אותם - החלטה שנגנזה על ידי יעקב ליצמן מיד עם כניסתו לתפקיד.

מסחר בחוב

לטענת פרופ' פרץ, החוב שצברו קופות החולים מראשית 2014 הצטבר ל-150 מיליון שקל. בסיום 2015הוא צפוי לעמוד על 200 מיליון שקל אם המדינה לא תתערב ותסייע בגבייתו. בהדסה טוענים כי קופות החולים מאז ומתמיד גוררות חובות ומערערות על חלק מהחיובים ומהטיפולים הרפואיים שבוצעו במבוטחיהן, אולם שיעור הערעורים נסק לכאורה בחודשים האחרונים ל-0%-30% בסך החיובים - זאת לעומת שיעור מקובל של 5%-10%.

החוב המצטבר הגדול ביותר להדסה, על פי המרכז הרפואי, הוא זה של שירותי בריאות כללית - ב-95 מיליון שקל. גורמים בכללית מבהירים כי הנושא נמצא בגישור, וכי קיימים הסברים מנומקים לעובדה שהקופה מערערת על חלק כל כך גדול מהחיובים. בין היתר נטען כי הדסה עודדה מבוטחים של הכללית לבצע ניתוחים פרטיים במודל השר"פ שנהוג במקום, זאת גם במקרים בהם המבוטחים שהו קודם לכן במיון של הדסה.

הסכם ההבראה שנחתם אשתקד בין הדסה למדינה אסר מפורשות ביצוע ניתוחים פרטיים בקרב מבוטחים שמגיעים מהמיון. טענה זו מגיעה שבועיים בלבד אחרי שחשף "גלובס" נתונים רשמיים שאספה המדינה, ולפיהם מרבית ניתוחי השר"פ בהדסה ממשיכים להתבצע בשעות הבוקר וגם בקרב מטופלים שמגיעים מהמיון.

פרופ' פרץ מלינה על כך כי קופות החולים לא מנמקות בזמן אמת מדוע הן אינן משלמות למרכז הרפואי, והן עושות זאת בלי לציין מה מקור הסמכות לאי-התשלום. "תחת סירובן לבאר את פעולותיהן החד-צדדיות, הקופות מעלות מגוון של טענות שונות ומשונות ולעתים אף לא טורחות לטעון טענה כלשהי לגבי סכום ההפחתה", כותבת פרץ למבקר המדינה.

בנקודה הזאת מעלה פרץ טענה חמורה לא פחות: "הקופות לא בוחלות ב'מסחר' בחוב, והן מציעות להדסה את סילוק חלק מהחוב והקלה על התזרים, בתמורה לקבלת הנחות מפליגות ואף לוויתור על תשלום שירותים שסיפק בית החולים - וזאת מתוך ידיעה שבהיעדר כל יכולת אכיפה של הוראות החקיקה והוראות משרד הבריאות, הדסה תיוותר ללא מקורות להפעלת בית החולים".

פרץ טוענת כי גם אילו הטענות של הקופות היו מוצדקות, טענות שלדבריה אין כל ביסוס, הרי שהקופות לא חשבו לקבל אישור מהגורמים הרגולטוריים להפחית מן התשלומים המגיעים למרכז הרפואי על פי דין. גורם במערכת הגדיר את ההתנהלות של קופות החולים "סחיטה" לכל דבר, ומתח ביקורת על חוסר המעש לכאורה מצד משרדי הבריאות והאוצר. לדבריו, התיאור של פרופ' פרץ ממחיש כי לא רק שהנהלת הדסה והרופאים לא עומדים בהסכם ההבראה כפי שה דבר בא לידי ביטוי בחשיפה של "גלובס" בעניין השר"פ, אלא שגם המדינה בעצמה לא עומדת בהתחייבות המרכזית שלה להביא לייצובו הכלכלי של ביה"ח.

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מגבה את טענות הדסה ופועל להסדרת החוב בהקדם. אנו דוחים כל ניסיון להטיל דופי במאמצים הכנים של המשרד לפתור את משבר הדסה".

גורמים במערכת: עוד ניסיון ללחוץ למינויו של רוטשטיין

גורמים בהדסה, כמו גם גורמים בכירים מצד הרגולטור, טוענים כי הדבר אינו מקרי לכאורה שמשרד הבריאות לא עושה די לאחרונה לחייב את קופות החולים לשלם להדסה את החוב. "ליצמן מעולם לא היה חזק כפי שהוא היום בתוך המערכת וספק אם מישהו מראשי הקופות היה מערער על הוראה שלו להזרים להדסה את הכסף שהן מחזיקות", טוען אחד הגורמים.

לדבריו, כל זמן שמינויו של פרופ' זאב רוטשטיין עדיין לא אושר סופית והוא ממתין לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בעקבות ההליך המשמעתי שנפתח נגדו, הרי שלליצמן יש אינטרס להגביר את הלחץ ולהציג את הדסה כמי שנמצאת בפני קריסה מיידית.

גורמים רשמיים אישרו לאחרונה כי מצבו של המרכז הרפואי אינו גרוע כפי שמתואר, וכי צודקת במידת מה פרופ' פרץ שטוענת כי השבת החוב מצד הקופות תעשה את ההבדל. אחד הגורמים שעימו שוחחנו הצביע על כך שהחוב של הקופות נסק משמעותית במיוחד בחודשיים האחרונים - חודשיים שבהם המינוי למנכ"ל קבוע עומד תלוי.