גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארז ועמיר מקווים שהמל"ט הסולארי ייקח אותם לוול סטריט

חברת לייט אנד סטרונג שנרכשה אשתקד על ידי השניים בנזיד עדשים ממפרקי אס.די.אס, הגישה תשקיף לגיוס של כ-13.3 מיליון דולר בארה"ב

גל ארז  / צילום: דודי חסון
גל ארז / צילום: דודי חסון

חברה ישראלית שעשויה להפוך בקרוב לחברה ציבורית בוול סטריט מביאה איתה סיפור לא שגרתי. מדובר בחברה שמצהירה על כך שבין המתחרות שלה נמצאות ענקיות כמו גוגל, פייסבוק ואיירבוס (AirBus), אולם לדוחותיה מוצמדת הערת "עסק חי", והיא כמובן רחוקה מהן כיום מאוד; זו חברה שהייתה בעבר חלק מחברה ביטחונית ישראלית והגיעה לפירוק; ובעליה הנוכחיים - המוכרים הן בשל פעילותם העסקית והן בשל השתתפות בתוכנית ריאליטי - ניהלו קרן השקעות שהניבה הפסדים למשקיעים בה.

החברה בה מדובר נקראת לייט אנד סטרונג (Light & Strong) והיא הגישה לאחרונה תשקיף לקראת גיוס של כ-13.3 מיליון דולר בוול סטריט (טרם נקבע השווי המבוקש). היא הוקמה בשנת 2007, פועלת מאזור התעשייה כנות, ומספקת רכיבים המיועדים לתעשיות הביטחוניות. בין היתר היא פועלת בתחום החומרים המרוכבים, ובונה בקבלנות משנה את המעטפת החיצונית של חלק מהמל"טים של התעשייה האוירית, וכן של ההרמס 450 של אלביט. בין לקוחותיה נמצאות אלביט מערכות והתעשייה האווירית.

לייט אנד סטרונג הייתה בעבר חלק מחברת אס.די.אס, שנסחרה בבורסה בת"א ונקלעה לקשיים פיננסיים תחת בעלותו של מוטי סולומון, עד שנכנסה אשתקד להליך של פירוק. בעליה הנוכחיים, אנשי העסקים גל ארז ועופר עמיר, נכנסו לתמונה ביולי 2014, כשרכשו את השליטה בחברה מידי המפרק של אס.די.אס.

השניים, שועלים ותיקים בשוק ההון (ראו מסגרת), שילמו סכום של 1.45 מיליון שקל (כ-380 אלף דולר) עבור כ-93.3% מהון המניות של החברה, כלומר רכשו אותה לפי שווי של כ-1.55 מיליון שקל ללייט אנד סטרונג. מאוחר יותר בוצעה עוד הנפקת מניות והשניים השקיעו בחברה עוד מיליון שקל, בחלקים שווים. לאחר עוד מספר עסקאות, אחת מהן עם יזם החברה אפרים מנשי, מחזיקים כיום ארז ועמיר ב-35.3% מהון המניות של לייט אנד סטרונג, כל אחד, ואילו מנשי מחזיק ב-7.9%.

כמה חודשים לאחר רכישת החברה, עלה שווייה באופן משמעותי - לפחות על בסיס עסקת מניות שבוצעה בה. בסוף 2014 הונפקו מניות המהוות 9.5% ממניות החברה, תמורת סכום של כ-1.4 מיליון דולר - כלומר, שווי של כ-15 מיליון דולר ללייט אנד סטרונג. הסיבה לגיוס היא כנראה גם הבסיס לשווי המעודכן: החברה החליטה לפתח את מנוע הצמיחה החדש שלה, מטוס ללא טייס המבוסס על אנרגיה סולארית, ונדרשה למימון.

השימוש העיקרי: כיסוי סלולרי

לפי החזון של לייט אנד סטרונג היא תפתח את המל"טים החדשים לצרכים אזרחיים הכוללים כיסוי תקשורתי, וגם לצרכים צבאיים. לפי תשקיף החברה, השימוש העיקרי של מל"טים מסוג זה הוא לצורך טכנולוגיה שתספק כיסוי סלולרי וגישה לפס רחב באופן רציף עבור אזורים מרוחקים.

במקביל, לייט אנד סטרונג תמשיך לתמוך בלקוחותיה הקיימים בפעילות המסורתית שלה. בחברה מתכננים לפתח מל"ט שיוכל לספק קישוריות סלולר ופס רחב לטווח של 25 מייל ויפעל על בסיס אנרגיה סולארית בלבד. המל"ט יוכל לטוס על פי התכנון במשך שנה ללא הפרעה. נכון להיום, מציינים בחברה, אין אף מל"ט מסחרי מסוג זה המבוסס על אנרגיה סולארית שיכול לטוס מעבר לתקופה של שבועיים רצופים, לכן בחברה מאמינים שיוכלו להציג "מל"ט חדשני שיגרום למהפכה בתעשייה".

אלא שלייט אנד סטרונג היא כאמור אינה החברה היחידה שלוטשת עין לתחום. בתשקיף מציינת החברה את התחרות מצד גוגל - המפתחת גם היא מל"ט, יצרנית המטוסים איירבוס שרכשה חברה אנגלית שגם היא עוסקת בפיתוח מל"טים סולאריים, ופייסבוק שרכשה גם היא חברה מאנגליה שפעילה בתחום דומה. אין ספק שלחברות הענק הללו יש יתרון משמעותי על לייט אנד סטרונג, אם לא ברמה הטכנולוגית אז בוודאי שברמה הפיננסית. לפי הדוחות שצורפו לתשקיף, לייט אנד סטרונג רחוקה מלהציג רווח נקי וכאמור לדוחות מצורפת הערת "עסק חי".

בשנת 2014 הסתכמו הכנסות החברה בכ-4.1 מיליון דולר, צמיחה של 12.6% ביחס ל-2013. אך בעוד שב-2013 לא נרשמו כלל הוצאות מחקר ופיתוח, בסוף 2014 החברה החלה לעבוד על פיתוח המל"ט, ובדוחות נרשמו הוצאות מו"פ בסך 2.1 מיליון דולר. ההפסד התפעולי באותה שנה עמד על 2.1 מיליון דולר, עלייה של 85% בהשוואה ל-2013, וההפסד הנקי הסתכם ב-2.5 מיליון דולר לעומת 1.4 מיליון דולר ב-2013. בסוף השנה היו בקופתה של החברה 343 אלף דולר בלבד.

כמנכ"ל החברה מכהן אורי אורבך, לשעבר בכיר באס.די.אס. ארז הוא יו"ר החברה, ועמיר הוא דירקטור. שלמה צח, לשעבר בכיר בתעשייה האווירית, מכהן בתפקיד המנהל הטכנולוגי של לייט אנד סטרונג.

עלילות גל ארז ועופר עמיר בשוק ההון ובעולם הריאליטי

לגל ארז ועופר עמיר, בעלי השליטה בלייט אנד סטרונג, היסטוריה של השקעות מוצלחות ומוצלחות פחות בשוק ההון. ארז (50) הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ועמיר (48) הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. בעבר היו השניים חלק מגרעין השליטה בחברת ביוסל, שהחזיקה בשליטה בחברת התרופות פרוטליקס. מאוחר יותר, ארז נודע כ"מחייה שלדים בורסאיים", ופעילותו (לצד משקיעים נוספים) כללה לאורך השנים, בין היתר, את די מדיקל, טים די.אס.אל וביומדיקס.

בשנת 2010 פנו 27 בעלי מניות בחברה הציבורית פיר סטרים, שעסקה בפיתוח מוצרי תוכנה וחומרה, לרשות ניירות ערך בבקשה לפתוח בחקירה נגד ארז ועמיר שהיו בעלי השליטה בה, בטענה שהפרו חובות דיווח. בתגובה איימו השניים בנקיטת הליכים משפטיים נגד בעלי המניות. בסופו של דבר לא נפתחה חקירה.

בתשקיף של לייט אנד סטרונג מפורטת היסטוריה קצרה של כל אחד מבכירי החברה. על ארז נכתב כי היה מנהל ההשקעות של קרן הגידור הייפריון קפיטל, בין 2013 ל-2015. על עמיר נכתב שהוא מכהן עד היום כמנהל השיווק של הייפריון. לאחרונה פורסם בעיתון "כלכליסט" כי הקרן הסבה למשקיעיה הפסדים עד שנסגרה, וכיום אחד המשקיעים בה, מוטי קירשנבאום מחברת הנדל"ן מגדלי היום התיכון, מנסה לאתר משקיעים נוספים כדי לברר פרטים נוספים על השקעתם הכושלת.

ארז מוכר גם מתוכנית הטלוויזיה "הישרדות" שבה השתתף לפני כמה שנים, ובה הוצג כאיש עסקים ויזם בשוק ההון, ובזכות הזוגיות שלו עם "שורדת" אחרת מהתוכנית, נעמה קסרי. "אסטרטג על", "טייקון עסקים בומבסטי", "שנון, ציני, מצחיק ומשחק אותה ראש קטן", אלה היו חלק מהסופרלטיבים שנכתבו עליו בעיתונים כשהתוכנית שודרה. גם עמיר היה מוכר לקוראי מדורי הרכילות על רקע העובדה כשהיה בעבר בן זוגן של מגישת הטלוויזיה סיגל שחמון, ושל יוצאת "הישרדות", מרינה קבישר.

מלתוצאות לייט אנד סטרונג

עוד כתבות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי