ביהמ"ש למשפחה ממליץ למנות כונס נכסים לבעל סרבן מזונות

שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, ארז שני, הוציא הוראה חריגה בפסק דין שנתן לאחרונה, המאפשרת לרשות האכיפה והגבייה - לשכת ההוצאה לפועל למנות כונס נכסים על נכסיו של בעל סרבן מזונות, במטרה שהאחרון ישלם את חובו.

הוראה זו נחשבת חריגה, משום שלרוב בתי משפט למשפחה לא נוהגים להורות הוראות "ישירות" ללשכת ההוצאה לפועל ביחס לגביית תשלומי מזונות ולהתערב בהליכי הגבייה. אחד מהנימוקים לכך הוא שלכל בית משפט וערכאה שיפוטית יש את הסמכות לדון בנושאים הייחודיים להם, ולרוב הם לא "נוגסים" בנושאים שלא בתחום סמכותם.

בעל ואישה ניסו במשך קרוב לעשור להתגרש, אך ללא הצלחה. הסיפור החל כאשר הגיעו בשנת 2006 לבית המשפט למשפחה בניסיון להתגרש ולחלק את הרכוש ביניהם. בפסק הדין שניתן במסגרת ההליך דאז, נקבע כי על הבעל "לשאת ישירות במלוא הוצאות החזקת ביתם המשותף", וכן הוא חויב במזונות.

הניסיון להיפרד בשלום לא עלה יפה, בשל מחלוקת הנוגעת לחלוקת הרכוש ביניהם, לרבות ביתם המשותף. הסיבה לכך היא שבמהלך השנים כל אחד מהם, בייחוד הבעל, "מנסים לסלק את רעהו מן הנכס למען לזכות בדיור או בפיצוי מבעל הקרקע". משכך, בני הזוג לא התגרשו באופן רשמי עד היום, והם עדיין חיים יחד ב"דירת המריבה".

המגורים המשותפים לא דרבנו את הבעל לשלם את תשלומי המזונות במלואם לאישה ולילדים, והוא גם לא מילא את התחייבויותיו לשלם את תשלומי החזקת הבית (ארנונה, חשבונות חשמל, מים וכו'), ולכן החובות הלכו ותפחו.

משכך, במשך השנים התקיימו הליכים משפטיים מרים בין האישה והבעל, עד שהראשונה נואשה מבית המשפט למשפחה ופנתה ללשכת ההוצאה לפועל במטרה לגבות את החובות של בעלה הסרבן. במסגרת זו ננקטו נגדו הליכים מגוונים, לרבות שימוש בפקודות מאסר.

אך האישה הבינה שגם פעולות אלה לא גורמות לו לשלם. חלק מהחשבונות אותם לא שילם הבעל היו חשבונות החשמל. לאחר תקופה ארוכה שהבעל לא שילם, החוב תפח לסך של 16 אלף שקל, החשמל נותק, והאישה, הבעל והילדים נותרו ללא חשמל.

האישה לא ויתרה והחליטה לפנות חזרה לבית המשפט למשפחה, בבקשה שיקבע כי הבעל לא מקיים את ההחלטות השיפוטיות שנקבעו לגביו, וכי הוא מבזה את בית המשפט. הנושא הטריד אותה מאוד, משום שחברת החשמל טענה כי כל עוד לא ישולם החוב - החשמל ימשיך להיות מנותק.

משהגיעה לבית המשפט למשפחה בתל-אביב, האישה טענה בפני השופט ארז שני כי היא מנסה לבצע הפרדה של מוני החשמל ואספקת החשמל, אך הבעל מטרפד זאת.

לעומת זאת, הבעל טען כי "אין לו כסף", וכי עבר תאונת דרכים, ולכן הוא משתהה עם תשלומי המזונות לאישה.

בפסק דינו השופט שני התייחס לטענותיו של הבעל בתמיהה באומרו כי "למרות שהנתבע טוען כי 'אין לו כסף', הוא אינו יכול להפטיר עצמו מחובותיו ממזונות, תוך שהוא עושה דין עצמי ומחליט שאין לו מספיק כסף לשלם את שנדרש הוא לשלם מכוח פסק הדין".

בית המשפט ביקר את התחבולות של חייבי מזונות, שלדבריו "אינה תופעה חדשה במקומותינו", והסביר את הבעייתיות בפניה עומדים בעלי חוב מזונות, כאשר כדי לגבות את החוב, צריכה הייתה האישה לפנות להוצאה לפועל - הליך הכרוך בגיוס כספים מצידה וב"טרטור" נוסף.

השופט קבע כי אם הבעל לא ידאג לחידוש זרם החשמל בבית המגורים המשותף תוך ימים ספורים - הוא יוציא הוראה לרשות האכיפה והגבייה, לשכת ההוצאה לפועל, למנות כונס נכסים "או כל פעיל מטעמה, אשר בגדר סמכותו לרדת אל נכסי הנתבע", שיגרום לכך שהחשמל ימשיך לזרום בבית המשפחה.

עם זאת, השופט דחה את הבקשה שהוגשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, בהסבירו כי הליך ביזיון בית משפט חייב לעבור סף של מיצוי של הליכי ההוצאה לפועל. השופט קבע כי למרות שהתובעת לא הוכיחה כי מיצתה את הליכי ההוצאה לפועל, יש צורך לוודא כי הוראות פסק הדין יקוימו, וכי הבעל הסרבן לא יוכל להתחמק מתשלום הוצאותיו.

במקרה שהבעל לא יעשה כן, מתיר בית המשפט לרשות האכיפה למנות כונס נכסים לנתבע.

"אדם סביר לא היה מונע חשמל מילדיו, ובלבד שיצליח לגרש את אימם, או שלא יירשמו על שמה זכויות כלשהן במקרקעין. היעדרו של תום-הלב או עצימת עיניים לתוצאות מעשיו של הנתבע הם מעשה שלא כדין", קבע השופט.

את התובעת ייצג עו"ד רפי שדמי, ואת הנתבע עו"ד בצלאל הוכמן.