גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחול החוב

הריטואל סביב יוון לא ישנה דבר. העולם שקוע בחובות ואת המכונה הזאת אי אפשר לעצור

יוון במשבר / צילום: רויטרס
יוון במשבר / צילום: רויטרס

א. את תמונת השבוע הראשונה אף אחד מאיתנו לא ראה: רובוט הורג אדם במפעל של פולקסווגן בגרמניה. זו כמובן לא הפעם הראשונה שמכונה הורגת אדם, ובוודאי לא הפעם האחרונה. לא מזמן קראתי שכשעשרה אנשים מתים ועשרות נפצעים בשנה בעולם על-ידי מכונות משקאות - לרוב המכונה נופלת עליהם ומוחצת אותם אחרי שטלטלו אותה - אולם במקרים הנ"ל אפשר לטעון כי מדובר בהגנה עצמית של מכונה ששגרת יומה כוללת לא מעט כאפות, מנה הגונה של בעיטות וכמות גדולה של קללות. אני מציע לכם לעמוד פעם שעה וחצי ליד מכונת שתייה ולהיחשף ליחס המחפיר והמשפיל שממנו סובלות היא וחברותיה. אם אתם שואלים אותי, פלא שכל-כך מעט אנשים משלמים את המחיר.

ממה שפורסם בתקשורת, במקרה בגרמניה לא מדובר בהגנה עצמית. ממה שאני מבין, מדובר במניע אחר לגמרי. מהפרטים ששוחררו בקמצנות ניתן להרכיב סצנה הלקוחה לאו דווקא מסרטי מדע בדיוני של אדם מול מכונה, אלא כזו המזכירה יותר סרטי טבע. רובוט גדול מדגם מיושן, שבעבר עבד לצד בני האדם עד שדגמים חדשים תפסו את מקומו והוא הושלך לכלוב מבודד. פועל בן 22 המשמש בצוות המטפל במכונה נכנס לבדו אל הכלוב. הרובוט תופס את הצעיר בחזהו בעזרת מלתעותיו המתכתיות, מנער אותו כחיה המנערת את טרפה ואז מטיח אותו אל קיר מתכת והורג אותו לעיני חבריו.

אומרים שהייתה שם טעות אנוש, אבל אני לא קונה את זה. מה זה טעות אנוש? הכול (כמעט) זה טעות אנוש, הרי ניתן לטעון שכל האנושות היא טעות אנוש. לא. לדעתי מדובר במשהו אחר. אולי הרובוט רק רצה לשחק, אולי כעס על הבידוד, אולי נקם את נקמת אחיותיו מכונות השתייה. לעולם לא נדע. אבל אם יש לקח אחד שניתן ללמוד מהפרשה העצובה הזו, הרי הוא: אנא, חישבו על זה בפעם הבאה שאתם מרימים יד על מכונה.

יוון - מחול החוב / איור: תמיר שפר

ב. ממכונה למכונה, מגרמניה ליוון. את תמונת השבוע השנייה ראינו כולנו: פנסיונר יווני יושב על הרצפה למרגלות כספומט ריק וממרר בבכי. כולכם ראיתם את האדם - אתם מן הסתם אנשים טובים ממני - אבל מבטי נמשך דווקא אל המכונה. אני חושב על כל הכספומטים הריקים האלה ובא לי לבכות. כספומט ריק, מה יש לו בחייו? בכלל, כל התמונות האלה מיוון של אנשים בתורים ארוכים מול כספומטים ריקים הזכירו לי שלל גרסאות של השאלה הקלאסית: מי רוצה יותר, העגל לינוק או הפרה להניק? מי גנב, העכבר או החור? מה בא קודם, ביצת החוב או תרנגולת הקריסה?

אני מבין שהאנשים צריכים לקחת כסף מהבנק על מנת לחיות, אבל לא פחות מכך זה הבנק שצריך לתת כסף לאנשים על מנת לשרוד. בגרסתה המטא-קפיטליסטית של השאלה הנושנה, איפה מתחיל מעגל החוב, בלווה או במלווה? הרי כולנו - מדינות, ארגונים ואנשים - חיים בחוב כזה או אחר, החוב הוא מעגל החיים. יש לנו יותר מילים לתאר חוב מאשר לאסקימוסי יש מילים לתאר שלג. אשראי, משכנתה, מסגרת, אג"ח, סחר, מינוס, פלוס, הלוואה, חשיפה, תשלומים, השקעות, ריביות, משכורות ועוד. חובות בכל הצורות, הצבעים והגדלים.

את דעתי המנומקת בנוגע לסיבות ולאשמים במשבר, את ניתוחיי המעמיקים ואת פתרונותיי המבריקים למצב אחסוך מכם. העניין הוא שתמיד תהיה יוון ותמיד תהיה גרמניה. זה המשחק. יוון חייבת 340 מיליארד אירו, אבל שורה ארוכה של גופים העמידו את הכסף הזה לרשותה שוב ושוב, ולא מאהבת סופלקי.

יוון חייבת 340 מיליארד יורו. זה אולי הרבה כסף, אבל באוקיינוס החוב שהעולם שט בו - מאות טריליונים (טריליון הוא אלף מיליארדים) של דולרים רק בהיקף החוב של מדינות, ואת עומק החוב הפרטי אין מי שישער - מדובר בלא יותר מכמה טיפות. החוב החיצוני של ארצות הברית לבדה עומד על כ-16 טריליון דולר. ואנחנו יודעים איך זה טיפות: היום הן ים, מחר ענן, מחרתיים גשם. רוצה לומר, אתה יכול לגבות את החוב, לפרוש או לשמוט אותו - אבל הוא תמיד שם. כולנו רוקדים את מחול החוב.

ג. היוונים עשו אולי את כל הטעויות האפשריות, ועוד המציאו כמה חדשות והדברים שם צריכים להשתנות, אבל כל המדינות שעכשיו דורשות את חובן כמו מסתובבות בכיכר סינטגמה באתונה עם גוש חמאה על ראשן. מבט חטוף בטבלת החובות העולמית יוכיח את זה.

היה זה הכלכלן-כוכב תומאס פיקטי, שהזכיר השבוע כי גם גרמניה לא שילמה את חובותיה. יותר מכך, כך פיקטי: לולא שמיטות חובות חוזרות של העולם לגרמניה אחרי מלחמות העולם, כלכלת גרמניה לא הייתה מצליחה להתאושש. כמה החלטות קטנות בהיסטוריה, לא חשובות יותר מעפעוף בעיני בופאלו אסייתי, וגרמניה הייתה היום יוון ויוון - גרמניה!

למעשה, אם גרמניה הייתה מפצה את יוון - ורק את יוון - מהנזקים שגרמה לה במלחמת העולם השנייה, היו נפתרות באחת כל בעיותיה של יוון. היו שהעריכו את הסכום ב-162 מיליארד דולרים. אז מה להם לגרמנים שילינו?

ואם מה שקורה ביוון היה תחילתו של ניסיון התמודדות אמיתי עם כלכלת החוב העולמית, צעד ראשון לשינוי, אז מילא. אבל זה לא. כולנו יודעים שאם עכשיו יקומו כל בעלי החוב וידרשו את חובם, יקרוס העולם אל תוך עצמו. אירופה מבוססת בחובותיה. זה הכול רק ריטואל. וריטואל די מרושע, יש לומר. אולי יש הכרח בצעדים דרסטיים, אבל כל הקטע של הבנקים שנסגרים וההקצבה היומית של מזומן יש בה מין הבריונות, ודאי אם המצב יידרדר עוד ויגיע עד לפגיעה מהותית בשירותים חיוניים כמו בריאות או רווחה.

צרפת ואיטליה שקועות בחובות עמוקים, האם מישהו יכול לדמיין מצב שבו נסגרים הכספומטים בפריז וברומא? אני חושד שפרופגנדה מתמשכת נגד היווני העצלן והנצלן הקשיחה את הלבבות והכשירה את השטח, גם אם יש נתונים המצביעים שיש בה מן האמת. הרי בכל דבר יש מין האמת. עוד לא ראיתי משהו שאין בו מין האמת.

האמת על כלכלת החוב נמצאת גם בתגובותיהם של רוב הפרשנים הכלכליים למשבר ביוון, שאמרו את אותו הדבר רק במילים קצת אחרות: משאל העם ביוון היה "דרמטי", אבל יחד עם זאת הכול יישאר "אותו דבר". זה הרי יותר מדי כסף בשביל לשבור בגללו את כל הכלים. אותה אמת בצורה קצת אחרת הופיעה בעצם משאל העם: הכן היה קצת לא, הלא היה קצת כן. בסופו של יום, המערכת חייבת להמשיך להתגלגל, היא מחויבת לחוב.

ד. גם בישראל. יתרת החוב של משקי הבית בישראל נכון לחודש הזה עומדת על 443 מיליארד שקלים, והיא במגמת עלייה מתמדת. הדרך הכמעט יחידה להחזיר חוב היא לקחת חוב אחר עם שם אחר, לחפור בור אחד כדי למלא בור אחר ולהמשיך להתגלגל, מבור אל בור, מחוב לחוב.

יתרת החוב כל-כך גדולה עד שהיא נחשבת לתעשייה בפני עצמה. תעשיית החוב היא ככל הנראה התעשייה הגדולה ביותר בישראל. הרבה יותר מההיי-טק, למשל. היא כל-כך גדולה עד שאין אלא לשאול גם כאן את השאלה הקלאסית של הביצה והתרנגולת או העגל והפרה או העכבר והחור. זה כל-כך גדול הדבר הזה, ודברים גדולים רק רוצים לגדול יותר. צאו החוצה, הרימו מבט אל שלטי החוצות, צפו בפרסומות בטלוויזיה או דפדפו בהן בעיתון: חלק נכבד מהמסרים שאנו נחשפים אליהם דוחפים אותנו רק לכיוון אחד - לקחת על עצמנו עוד חובות. בכל אחת ואחד מאיתנו יש יוון. בגלל זה המשבר הזה כל-כך מרתק אותנו.

הייתי גם רוצה לומר שלכל אחת ואחד מאיתנו יש את הגרמניה שלו, אבל זה באמת כבר זורק אותנו למקומות אחרים לגמרי.

דרור פויר

עוד כתבות

דף הטוויטר המזויף של יעקב ליצמן / צילום: צילום מסך

האם טוויטר העניקה תו אותנטיות לעמוד הפיקטיבי של השר יעקב ליצמן?

תופעת הפרופילים המזוייפים היא לא עניין חדש ברשת המצייצים, אולם מה שנראה כחריג במקרה של השר ליצמן, הוא שאת הפרופיל המדומה עיטר וי כחול - כזה המעניק גושפנקה לאותנטיות שלו

נציגות עובדי אל על פרצו לדיון של ההנהלה והטייסים וזרקו כיסאות / צילום: ההסתדרות

הצרות באל על: יו"ר ההסתדרות הודיע על השעיה מיידית של חברי מועצת העובדים

לטענת נציגות עובדי אל על 50% מטייסי החברה (שמספרם עומד על כ-650) חזרו לעבוד בשכר מלא "למרות שאין בכך צורך אמיתי" ● יו"ר ההסתדרות: "חציית קו אדום בוטה של חברי מועצת העובדים"

דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים/ צילום: איל יצהר

לנצל את המשבר: התאחדות האדריכלים דורשת מהמדינה לרכוש 80 אלף דירות מהקבלנים

שישה סעיפים מופיעים במסמך שחיברו בהתאחדות האדריכלים, להצלת ענף הבנייה ● בין תמיכה בפריפריה לקידום תחבורה ציבורית, הם מבקשים גם רשת ביטחון נרחבת לקבלנים ● היו"ר דוד קנפו: "אנחנו כמו מישהו שעומד על סף תהום"

גל תורג'מן / צילום: תמר מצפי

המנהל שנתן פייט לפייסבוק וגוגל: גל תורג'מן פורש מניהול ארטימדיה ישראל

תורג'מן יעבור לפיתוח עסקי במסגרת התרחבות פעילות החברה בשווקים חדשים בעולם ● את מקומו בניהול החברה תתפוס יעל בר יעקב שכיהנה כסמנכ"ל לקוחות בחברה ב-3 השנים האחרונות

נשיא להב עו"ד רועי כהן ושר הכלכלה עמיר פרץ / צילום: להב, יח"צ

העוול ההיסטורי יתוקן בקרוב? חקיקת דמי אבטלה לעצמאים כבר בחוק ההסדרים הקרוב

בדיון בוועדת העצמאים והעסקים הקטנים, קבע שר הכלכלה עמיר פרץ כי הצעת חוק ממשלתית לדמי אבטלה לעצמאים תוגש כבר במהלך החודש הקרוב

בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

משפט דרייפוס והקופסה השחורה: איך סיקרו את משפט נתניהו בעולם?

פתיחת משפט ראש הממשלה התקשתה להתברג לראש סדר היום באתרי החדשות בעולם ● כלי התקשורת האיטלקים דיווחו על ההאשמות ב"שמפניה וסיגרים" בעוד הכתב הצרפתי הבחין במפגינים מוחים נגד "משפט דרייפוס"

מזכיר המדינה פומפאו (מימין) והנשיא טראמפ (משמאל) בתדרוך בבית הלבן / צילום: Evan Vucci, Associated Press

פרשנות: אמריקה נגד "המפלגה הקומוניסטית של סין"

פתאום, 50 שנה לאחר שהאידיאולוגיה נשלחה אל פינה רחוקה, ארה״ב מגלה שהסכסוך שלה עם סין הוא בעצם מאבק בין העולם החופשי לדיקטטורה הגדולה ביותר עלי אדמות ● האם זה גילוי זמני של ימי בחירות בארה״ב, או שעצם ההגדרה של היחסים בין מעצמות העל עומדת להשתנות?

גילה גמליאל, מיקי חיימוביץ’, אלון שוסטר / צילום: מארק ישראל סלם, שלומי יוסף, רפי קוץ

ממשלה מנופחת? צפו לכמה בשורות טובות דווקא בתחום הסביבה

אחרי שנים שמשבר האקלים היה מחוץ לפוקוס הציבורי, הצהירה השרה הנכנסת להגנת הסביבה שתציב אותו בראש סדר העדיפויות ● הממשלה התחדשה גם בשר חקלאות שקידם יוזמות סביבתיות ובראשת ועדה עם אג'נדה לוחמנית ● האם הם יחוללו מהפכה?

יאיר לפיד / צילום: רפי קוץ, גלובס

יו״ר האופוזיציה לפיד: "משפט נתניהו התחיל בהסתה פרועה נגד שלטון החוק"

יו"ר האופוזיציה התייחס היום בישיבת סיעת יש עתיד-תלם לפתיחת המשפט נגד ראש הממשלה ● "מדינת ישראל בסכנה מבפנים, מראש הממשלה ומהשרים"

אזור התעשייה בת ים / צילום: גיא נרדי

אושרו 532 יחידות דיור באזור התעסוקה של העיר בת ים

מטרת התוכנית שהופקדה הינה להקמת מתחם שישלב מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור במתחם הקוממיות באזור העסקים של בת-ים ● בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 14 מבני תעסוקה והקמת שני רחובות חדשים המתחברים לרחוב הקוממיות

איציק שמולי, פריימריז העבודה / צילום: שלומי יוסף

הסוף למחדל כפל הקצבאות? שר הרווחה שמולי הודיע שהקיזוז יוקפא

משמעות הדבר היא שהסכומים שקוזזו מקצבאותיהם של החלשים ביותר בחברה לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, יוחזרו, ולא יקוזזו גם בחודש יוני ● "מדובר בהחזר של כ-250 מיליון שקלים למוחלשים ביותר, שלא הסכמנו להותיר מאחור", כתב השר שמולי בחשבון הטוויטר שלו

עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש / צילום: תמר מצפי

IBC במו"מ לכניסה לשוק החרדי: החלה במגעים עם עיריית בית שמש

ראשת העירייה עליזה בלוך ואיתמר ברטוב מנכ"ל החברה מקדמים הפריסה ברמת בית שמש

סניף של אלבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אלי אלעזרא ובכירי אלבר נוספים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי

הפרקליטות זימנה לשימוע את מנכ"ל אלבר הקודם ינון עמית, את המנכ"ל הנוכחי אורן אלעזרא ואת היו"ר אלי אלעזרא לצד חשודים נוספים בפרשת הייבוא המקביל של רכבים ורשיונות ייבוא במירמה ● מדובר אלבר נמסר: "בעלי החברה נפלו קורבן להונאה ושמם שורבב לפרשה שהם לא חלק ממנה"

אדם עוטה מסיכת מגן במהלך התפרצות מגפת הקורונה במנהטן, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

מדוע תרופה לקורונה תתקשה לגייס הון בישראל?

הציבור תולה תקוות למציאת תרופה לקורונה בחברות מדעי החיים, שלא תמיד זוכות לשוויים הראויים, ואף מתקשות בגיוס הון בבורסת ת"א ● אחת הסיבות לכך היא היעדר תקינה רלוונטית להכרה בערך של קניין רוחני

המעבדה של גיליאד / צילום: Gilead Sciences Inc, רויטרס

גיליאד מציגה תוצאות מעודדות ואוקספורד מתקדמת בניסוי החיסונים

תוצאות של הניסוי המבוקר הראשון הראו שהתרופה מקצרת את זמן ההחלמה ● במקביל, המרוץ לחיסון מתקדם בחברות מסחריות ובגופי מחקר: אוניברסיטת אוקספורד חתמה על הסכם ייצור ושיווק עם אסטרהזנקה

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

יותר גרוע ממשבר 2008: המשק התכווץ ברבעון הראשון בשיעור שיא של 20 שנה

לפי אומדן ראשון של הלמ"ס, המשק התכווץ ב-7.1% לעומת הרבעון הקודם ● הפגיעה הקשה ביותר: בצריכה הפרטית ● יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.5% בלבד ● שיא הפגיעה עוד לפנינו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

בנק ישראל מעדכן את הצמיחה על רקע החזרה לשגרה המהירה מהצפוי

לא שולל הורדת ריבית נוספת, ומעריך שהאבטלה לא תחזור לרמות של לפני המשבר לפני 2022 ● "קצב הסרת המגבלות בפועל היה מהיר משהערכנו, אולם אנו ממשיכים להעריך שעד סוף יוני עיקר המגבלות יוסרו"

בנימין נתניהו / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

דעה: משפט נתניהו מציב את המשפט בצבת הפוליטיקה - וזו סכנה גדולה

על התיקו הבלתי נסבל שעולה ממצב בו ראש ממשלה מכהן מועמד לדין ● וגם, למזלנו המערכת השיפוטית בשלב זה מפגינה מקצועיות ובטווח הקצר לפחות מפגינה עמידות ראויה לשבח בפני לחצי שני הצדדים. אך יש לחשוש לעתיד

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על מגיב לפיצוץ עם ועד העובדים: לא נאפשר אלימות

"אני וכל חברי ההנהלה נחושים ופועלים לקראת הגעה לסיום מהיר של התהליך לקבלת הלוואה וחתימה על הסכם עבודה" - כך לפי מכתב ששלח מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לעובדים ● בתוך כך, יו"ר ועד תע"א יאיר כץ קרא ליו"ר ההסתדרות לחזור בו מן ההשעיה

נתי כהן מנכל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר

הערכות: מחירי המינימום במכרז הדור החמישי יגיעו לכ-200 מיליון שקל

מחיר המינימום שפרסם המשרד רחוק מההפחדות של חברות הסלולריות שהעריכו את עלות התדרים במאות מיליוני שקלים