אם לחושפי פרשת רונאל פישר אכן "מגיע להשיא משואה ביום העצמאות", כפי שטען לאחרונה היו"ר המושעה של ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן - הרי שאת המשואה צריכים להדליק שניים ביחד: חסן עצמו, ועורך דינו בני כץ.
אך לפני שהוועדה לבחירת משיאי המשואות מתכנסת לדון בגמול הראוי לחסן ולכץ על תרומתם לביעור השחיתות השלטונית בישראל, כדאי לוועדה לעיין בחומרים המתפרסמים כאן, חלקם לראשונה, חומרים שחלקם מצויים בתיק החקירה בעניין פישר.
מדברים שאומרים וכותבים חסן וכץ עצמם, מצטיירת תמונה שלפיה לחסן ולכץ יש קשרים מרשימים בתוך רשויות האכיפה, יכולת לברר לכאורה מידע מתוך תיקי חקירה מתנהלים ויכולת להבטיח "חסינות" מפני העמדה לדין, במסגרת "סיכומים בעל-פה", שמשמעותם דומה להסכם עד מדינה הלכה למעשה, אך הם בלתי כתובים ובלתי מתועדים.
אמנם אילולא אלון חסן, פרשת פישר ורשת השוחד בתמורה למידע מחקירות שלו לא הייתה נחשפת; לפחות לא בעת הנוכחית. לפני שנה, ב-3 ביולי 2014, היה זה חסן שמסר לפישר מזוודת מזומנים בסצנה המצולמת הבלתי נשכחת במסעדה האשדודית; אך חסן לא "הפיק" את פיצוץ הפרשה לבד, היה לו עוד עורך דין - בני כץ. לדברי חסן בחקירתו, כץ היה זה שהנחה אותו כיצד להקליט את פישר כדי "לבנות את התיק".
בניגוד למה שחסן וכץ מכרו לציבור, חסן לא ויתר על האפשרות לקבל מעמד של עד מדינה בתמורה להפללתו של פישר. להיפך. חסן הגיע להסכם עד מדינה בכתב, באמצעות עו"ד בני כץ, כבר ב-30 ביוני 2014. במסגרת ההסדר הובטח לחסן כי תיפסק חקירתו בשתי פרשות שבהן נחשד, כך מסר משרד המשפטים ל"גלובס".
אך לקוח אחר של כץ (וגם של פישר לשעבר), שהוא במקרה גם חברו הקרוב של חסן, אילון מכלוף, הגיע ל"סיכום בעל-פה" עם משרד המשפטים המעניק לו חסינות מפני העמדה לדין לגבי העבירה שעליה דיווח בתמורה למסירת עדותו. זאת, חרף הנוהל של משרד המשפטים המורה כי הסכמי עד מדינה יש לערוך בכתב, תוך פירוט מדוקדק של פרטי ההסדר. יתרה מכך, במשרד המשפטים אפילו לא יודעים להגיד באיזה תאריך הושג ההסדר עם מכלוף.
כפי שראינו ועוד נראה, כמה מלקוחותיו של כץ ניהלו את סיכוניהם בדרך מרשימה בפרשת פישר. אך מה שאולי נעלם עד כה מן העין הוא שמי שיצא נשכר מהפרשה הוא עו"ד בני כץ עצמו, שהפך למרואיין מבוקש בעיתונים ובטלוויזיה, וגייס מספר לקוחות בולטים חדשים למשרדו - חלקם לקוחות של פישר בעבר.
"ניצול קשרים במשטרה"
עו"ד בני כץ (47), יליד חיפה, החל את דרכו במשטרת מרחב שרון כחוקר. לאחר שהוסמך לעסוק בעריכת דין ב-1996, הפך לתובע משטרתי, תפקיד שבו שירת עד לשנת 1999, אז פרש מן המשטרה וייסד משרד עורכי דין נתנייתי קטן, המתמחה בתחום הפלילי.
כך מתאר כץ את היתרונות של פנייה למשרדו באתר האינטרנט של המשרד: "כץ יודע לשלב את ניסיונו החשוב שנרכש במשטרה בתפקידי התביעות והחקירות, תוך ניצול קשריו הטובים עם גורמי אכיפת החוק".
מה פירוש הדברים? כץ הוא אישיות מוכרת במשרדי להב-433 זה שנים רבות, ומצוי בקשר אישי עם אישים ביחידה, שחלקם הגדול קולגות שלו לשעבר - כך עולה משיחה עם גורם בלהב, שאמר ל"גלובס: "אני אישית נזהר לא לדבר עם בני על תיקים שהוא מייצג בהם, כי צריך לעשות הפרדה בין האישי לבין המקצועי".
נדמה כי גם הלקוח המרוצה אלון חסן ידע על יכולתו של כץ "לנצל את קשריו הטובים עם גורמי אכיפת החוק" - כך עולה ממה שמצטייר כמספר פליטות-פה של חסן בעדותו במח"ש מיוני אשתקד.
בהזדמנות אחת סיפר חסן כי "בני שאל את המשטרה האם העניין הזה נבדק, והמשטרה לא ידעה על מה אנחנו מדברים בכלל".
במקרה אחר טען חסן כי כץ היה סבור שהוא (כץ) מהווה את המקור של פישר למידע מתוך החקירה. "התקשרתי לבני (כץ) ומיד באתי אליו. סיפרתי לבני שהיינו אצל רונאל, והוא אומר דברים הפוכים ממה שאתה (כץ) אומר, ושיהיה כתב אישום, למרות הביטחון שהוא נתן לי שלא יהיה כלום, והוא (בני כץ) קצין משטרה. בני אמר לי: 'מאיפה הוא מביא את הדברים האלה, ומה הוא יודע על החקירה? אני זה שמעדכן אותו'. אז הבנתי שבני ורונאל לא קשורים", אמר חסן בעדותו.
בנקודה אחרת סיפר חסן כי עו"ד כץ קיבל מידע או הבטחה מפרקליט מחוז דרום, בקשר לתוכן השאלות שיישאל חסן בחקירתו במשטרה. "התייעצתי עם בני מה לעשות אם שואלים אותי על שתי הפרשות האלה, והוא (בני) התייעץ עם פרקליט המחוז וחזר אליי, ואמר לי שלא ישאלו אותי כלום על זה".
נדידת הלקוחות
עורכי הדין בני כץ ורונאל פישר קיימו ביניהם קשר מסחרי-קולגיאלי רציף בשנים האחרונות. בנוסף להפניית לקוחות הדדית בין המשרדים, הצטלבו דרכיהם בייצוג לקוחות במספר תיקי חקירה, שחלקם הגדול נקשר לאישומים ולחשדות נגד פישר. בין תיקים אלה ניתן למנות את "פרשת הקבלנים", את "פרשת חדרה", את פרשיות אלון חסן, את פרשת אילון מכלוף ועוד. לאחרונה נרשמה גם נדידה של חלק מלקוחות משרדו של פישר, אל משרדו של כץ.
"פרשת הקבלנים" - פרצה בפברואר 2014. במהלכה נחקרו קבוצה של קבלנים בולטים בחשד לתשלום שוחד לעו"ד רועי בר. עו"ד בר שימש כיועץ משפטי חיצוני של עיריות רחובות וראשון-לציון וכן של החברה הכלכלית ראשון-לציון. לפי החשד, השוחד שולם במטרה שבר יקדם פרויקטי נדל"ן של החשודים השונים. לאחרונה המליצה המשטרה להעמיד לדין חלק מן המעורבים בפרשה. כץ מייצג בתיק את אחד החשודים, רמי דואני, מי שהיה מנכ"ל החברה הכלכלית ראשון לציון עד 2010.
שמו של פישר עלה בפרשת הקבלנים בשני הקשרים. הראשון - החשד שעלה מעדותו של בר, שלא נכלל בכתב האישום, שפישר ביקש מבר שני מיליון דולר כדי "להרוג" את תיק החקירה; ההקשר השני - פישר נאשם בכך שפגש את דואני, לבקשת עדת המדינה בפרשה, והעביר לו לכאורה מידע סודי מתוך התיק.
"פרשת חדרה" - הפרשה במסגרתה נעצרו באמצע 2013 ראש עיריית חדרה לשעבר, חיים אביטן, ומספר קבלנים ומקורבים לו, בחשד לשוחד שיטתי לכאורה בתמורה לקידום פרויקטים של הקבלנים. בני כץ ייצג בתיק את עו"ד חגית גולני, מנכ"לית החברה הכלכלית חדרה באותם זמנים, שהייתה חשודה בתיק; ואילו פישר ייצג שני קבלנים חשודים: עדנאן גרגור וזוהר בוצ'ן.
כפי שחשף "גלובס" במאי השנה, מח"ש בודקת אם פישר דרש מהקבלן עדנאן גרגור 250 אלף שקל בתמורה לסגירת התיק נגדו.
בנוסף, פישר נאשם בכתב האישום נגדו בשיבוש הליכים בפרשה, בקשר לכך שהזהיר לכאורה את הקבלן זוהר בוצ'ן כי אדם שעימו שוחח בתא המעצר, היה מדובב. אמנם בכתב האישום נגד פישר נכתב כי "בוצ'ן אכן חזר לתא המעצר ואמר למדובב שכל מה שסיפר לו עד כה 'זה היה סיפורים ולא אמת'"; ולמרות זאת, בפרקליטות הוחלט לסגור את התיק נגד בוצ'ן בעילה של חוסר אשמה. עורך דינו של בוצ'ן היום הוא בני כץ.
ב"פרשת חדרה" ישנה נדידה של שניים ואולי שלושה לקוחות ממשרדו של פישר למשרדו של כץ - זהר בוצ'ן, חתנו שהיה גם שותפו, ששון חי, ולטענת כץ - גם ראש עיריית חדרה לשעבר, חיים אביטן. בני משפחת בוצ'ן-חי היו לקוחותיו של פישר הן בפרשה הפלילית בחדרה והן בעניינים אזרחיים שונים. השניים צפויים להעיד בבית המשפט נגד פישר.
אביטן השתמש בשירותיו של פישר בתקופתו כראש העיר חדרה, בתחום שבו התמחה פישר - בלימת תחקירים עיתונאיים מביכים, שלפחות אחד מהם עסק גם באביטן ובבני משפחתו. חלק מהתחקירים רוככו.
באשר לייצוגו היום על-ידי כץ - כץ הציג את עצמו כעורך דינו של אביטן במספר מקרים בתקשורת בשבועות האחרונים, לרבות בשידור חי בתוכנית "יומן" בערוץ הראשון.
אך הנה פרט מעניין - כאשר "גלובס" פנה לאביטן לקבלת תגובה, אביטן מסר כי "עו"ד כץ אינו מייצג אותי".
אלון חסן חשוד בשורה של עבירות שוחד, סחיטה והלבנת הון בקשר לעסקים שנעשו בין נמל אשדוד לבין חברות הקשורות אליו ולמקורביו. חסן יוצג על-ידי פישר וכץ בעניינים שונים. לאחר שסיפק את החומר המפליל בעניינו של פישר, היום מיוצג חסן על-ידי עו"ד כץ לבדו.
אילון מכלוף הוא חבר קרוב של חסן. מכלוף, שמפעיל מטמנת אשפה באשקלון, שכר את משרדו של פישר, בהמלצתו של חסן, כדי לטפל בבעיות רישוי שבהן נתקל עסקו, ובהמשך גם בתיק פלילי שבו נחשד מכלוף בעבירות שונות, חלקן מתחום איכות הסביבה. זאת, לאחר שבמשטרה סימנו את מכלוף כחבר לכאורה בארגון הפשע של שלום דומרני.
כפי שנפרט בהמשך, מכלוף העיד במח"ש כי "קנה" מפישר מידע מתוך החקירה נגדו, אך הוא לא הועמד לדין בתיק, לאחר שחסן הבטיח לו להשיג "חסינות" עוד בטרם מסר עדות.
מכלוף אכן זכה להסדר בלתי ממוסמך של "אי-העמדה לדין" ביחס לעבירה שעליה דיווח, הסדר שלדברי משרד המשפטים אינו הסדר עד מדינה (ראו בהמשך). מאז מעצרו של פישר, מכלוף מיוצג על-ידי עו"ד כץ.
לסיכום, הלקוחות הבאים זכו לקבל שירותים ממשרדו של פישר, וכיום הם לקוחות של משרדו של כץ: זהר בוצ'ן, ששון חי, רמי דואני, אלון חסן ואילון מכלוף. בנוסף, לפחות לטענתו של כץ, גם את חיים אביטן יש לכלול ברשימה זו.
"בונים תיק"
על בסיס "ירושת" הלקוחות החלטנו לבחון את השאלה - האם כץ, הפועל בקרב אותו חוג לקוחות כמו פישר, פעל יחד עם חסן ועם מכלוף כדי "לבנות" לפישר תיק ולרשת את לקוחותיו?
תימוכין לגישה זו ניתן למצוא בדברי חסן, שלפיהם כץ היה זה שהנחה אותו ללכת ולהקליט את פישר כשהוא חוזר על הצעתו לתשלום שוחד בסך 150 אלף דולר, בתמורה ל"הריגת התיק" של חסן.
כך אמר חסן בחקירתו ביוני 2014: "בני הנחה אותי מרגע זה להקליט כל פגישה ושיחת טלפון עם רונאל. אנחנו בונים תיק. הוא אמר לי לחזור לרונאל".
נדבך נוסף ב"תזת הירושה" נוגע לקשיים הראייתיים בסעיף האישום החמישי בכתב האישום נגד פישר, הנוגע לפרשת אילון מכלוף, חברו הטוב של חסן, שהגיע למשרד פישר בהמלצת חסן. פישר נאשם בכך שבמוצאי-שבת ב-16.11.2013 פגש את מכלוף במשרד עורכי הדין שלו והציע לו "לקנות" מידע מתוך החקירה נגדו. לגרסתו של מכלוף, הוא שאל למחיר, ופישר השיב לו: "תן לי מה שיש עליך". מכלוף שילם לפישר לכאורה 5,000 שקל במזומן, "שהיו עליו", ובתמורה מסר לו פישר, במקום, מידע שלפיו מועד מעצרו מתוכנן ליום שני, 18.11.2013 בבוקר. בהתאם, לפי האישום, נמנע מכלוף מלשהות בביתו וישן בבית-מלון בערב שלפני המעצר.
קושי ראייתי באישום זה נוגע לאיכון הטלפון של מכלוף, שלא מראה על נוכחות בסביבת משרדו של פישר באותו מוצאי-שבת. כך כתבה חוקרת מח"ש במזכר שבתיק החקירה: "לא נמצא איכון סלולרי לנייד של מכלוף בתאריכים 15-16 בנובמבר במשרדו של פישר".
החוקרת אף התעמתה עם מכלוף על הסתירה לכאורה בין עדותו לבין איכון הטלפון: "ציינת כי הפגישה הייתה בסביבות השעה 23:00, אך מבדיקת פלטי התקשורת של הנייד שלך, אין אינדיקציה לכך. מה ההסבר שלך?'".
מכלוף השיב: "הטלפון שלי היה איתי כל הזמן. במשך כל הפגישה הטלפון שלי היה מחוץ למשרד. הטלפון שלי היה דולק ומונח בקבלה של המשרד'".
מדוע הפנה כץ את חסן לפישר?
סוגייה נוספת שעשויה לשפוך אור על נסיבות התפתחות פרשת פישר היא שאלת המניע של כץ להפנות את חסן לפישר מלכתחילה. גרסתם של כץ וחסן בתקשורת הייתה שעו"ד כץ טיפל בענייניו הפליליים של חסן, והפנה את חסן למשרדו של פישר לטיפול בנושאים אזרחיים.
הדבר תואם לכאורה את ההסדר המסחרי שהיה קיים בין כץ לבין פישר להפניית לקוחות הדדית. לטענת השניים, פישר התערב בענייניו הפליליים של חסן על סמך מידע על החקירה שקיבל מרפ"ק ערן מלכה, ובלא ידיעתו של כץ. אך עדותו של חסן במח"ש חושפת סדק מסוים בגרסה זו.
חסן: "אשתי סיפרה לי שכשאני הייתי עצור היא נקראה לחקירה, והיא נכנסה ללחץ ודיברה עם בני. היא אמרה לבני שהם ראו בכספת חוזים על נכסים שיש לי, וביקשו שתביא עימה לחקירה את כל המסמכים. בני אמר לה שלא תביא שום דבר, ושהיא תלך לרונאל, והוא יסביר לה מה לעשות, ושתביא לו את כל המסמכים, והוא ייקח אותם מרונאל. אשתי הגיעה לרונאל להכנה לחקירה, והייתה אצלו ביום חמישי לקראת חקירה בראשון".
דבריו של חסן בלבלו את החוקר, ששאל - מדוע שבני כץ, שלגרסתם של כץ וחסן כלל לא ידע שפישר מתערב בטיפול בתיק הפלילי, יפנה את אשתו של חסן לפישר לטיפול בעניין העולה מהתיק הפלילי?
חסן השיב: "לשאלתך, בני שלח את אשתי לרונאל כי הם טיפלו בתיק ביחד, והיה ביניהם הסדר עבודה"; ואז מיד נסוג מעט: "אני לא יודע למה בני שלח את אשתי לרונאל, ככה זה היה".
חסן ומכלוף בוואטסאפ: "חחחחח; מגיע לו"
תכתובות הוואטסאפ בין חסן למכלוף מיום מעצרו של פישר מראות שבשלב זה לפחות הם היו מאוחדים מאחורי הכוונה "לפרק את פישר", כלשונו של חסן.
כך נראתה התכתובת בין השניים, סביב השעה תשע בערב ב-3 ביולי 2014, היום שבו מסר חסן לפישר את מזוודת המזומנים בקפה "גרג" באשדוד, ושבו פישר נעצר במקום.
חסן: "שמעת?"; מכלוף: "שמעת(י)... חחחחח"; חסן: "מגיע לו"; מכלוף: "אני בדיוק שולח לך, ואתה הקדמת אותי"; חסן: "בוא אליי"; מכלוף: "אני בתל-אביב, מחר אעבור"; חסן: "אסור לדבר"; מכלוף: "טוב אחי".
כמה דקות מאוחר יותר כותב חסן: "צריך לדבר איתך על הסיפור שלך... הם יודעים"; "יודעים מה?", משיב מכלוף; "מה שדיברנו", עונה חסן; מכלוף: "אתה יכול לפגוש אותי בתל-אביב?"; חסן: "לא. אני עם הילדים, שומר עליהם"; מכלוף: "יש לך וייבר?"; חסן: "לא, אל תדאג"; מכלוף: "סומך עליך"; חסן: "אתה מוגן".
אפליקציית השיחות וייבר היא מוטיב חוזר בפרשת פישר. כתב האישום נגד פישר ומלכה מציין כי הנאשמים פישר ורב-פקד ערן מלכה נהגו לשוחח באמצעות האפליקציה, "משום שהעריכו כי היא איננה ניתנת לניטור ולמעקב באמצעות האזנות, וזאת על מנת לסכל אפשרות שגורמי אכיפת החוק יתחקו אחר צעדיהם וכדי לשבש הליכי חקירה פוטנציאלית". מסתבר שגם מכלוף חיבב את ה"וייב" של וייבר.
פרט נוסף מעניין הוא דבריו של חסן למכלוף, שלפיהם מכלוף "מוגן", או כפי שניסח זאת בהמשך - למכלוף יש "חסינות".
בסביבות השעה 23:00 באותו יום כתב מכלוף לחסן: "אני לא מפסיק לשחזר, הוא הרס לי את החיים"; חסן בתגובה: "אני יודע, ואתה חייב לפרק אותו יחד איתי... יש לך חסינות".
מכלוף אכן זכה לחסינות מפני העמדה לדין. אף שפישר מואשם בקבלת שוחד ממכלוף, מכלוף לא הואשם בתשלום שוחד לפישר.
משרד המשפטים מסר ל"גלובס" כי עם מכלוף הושג "סיכום בעל-פה" ביולי 2014, שלפיו בתמורה למידע שמסר לא יועמד לדין בעבירה שעליה דיווח; אך המשרד לא ממש השיב לשאלות "גלובס" מדוע ההסכם הושג בעל-פה, בניגוד לנוהל המחייב חתימת הסכם עד מדינה באופן מפורט ובכתב; והאם הושגה הסכמת פרקליט המדינה לחריגה מן הנוהל, כפי שהנוהל מחייב.
מכלוף עצמו דווקא כן מסר פרטים על נסיבות השגת ההסכם: "אמרו לי במקום, אם תעיד נגד רונאל על זה שלקח ממך כסף - לא תועמד לדין".
- והחוקר במקום הוא זה שהחליט?
"לא החוקר, איזה מישהו שם, ממח"ש. לא זוכר. בני טיפל בזה".
כץ: "ניסיון מגמתי להכפיש"
עו"ד בני כץ מסר בשמו ובשמם של אלון חסן, אילון מכלוף וזוהר בוצ'ן: "כל העובדות כולן שצוינו בכתבה אינן נכונות ואינן מבוססות, לרבות קביעות עובדתיות לכאורה שאין להן כל אחיזה בחומר החקירה ובמציאות. לא ניתן אלא להתרשם כי מדובר בניסיון מגמתי להכפיש את הגורמים המוזכרים בכתבה".
ממשרד המשפטים נמסר: "הסכם עד המדינה עם אלון חסן הוא הסדר בכתב מיום 30.6.2014, שהושג בתיאום עם פרקליט המדינה ועם פרקליט מחוז דרום דאז. לפי ההסדר, לא תמוצה החקירה נגד חסן בשתי פרשות שאינן בליבת אישומי השחיתות בנמל, שהתוחלת החקירתית שלהן עמדה בספק, ושהערך השולי שלהן לעונש הצפוי לחסן אם יורשע בעבירות הליבה - הוערכה כמשנית.
"באשר לאילון מכלוף - האחרון פנה מיוזמתו למח"ש ביולי 2014 ומסר מידע על כך ששילם שוחד לעו"ד פישר כדי שיסייע לו בחקירה שהתנהלה נגדו. במסגרת הסיכום עימו, באמצעות בא-כוחו עו"ד בני כץ, הוחלט כי בתמורה למידע המפליל, הוא לא יואשם בעבירה שעליה דיווח למח"ש. נציין כי אף שסיכום זה אינו מהווה הסכם עד מדינה, ככל הנראה מח"ש תסגור את התיק בעניינו של מכלוף.
"בנוגע לזהר בוצ'ן - בכל הנוגע לעניין המדובר, לאחר שנחקר, הוחלט לסגור את התיק בעניין זה מחוסר אשמה".