ארז ויגודמן / צילום: איל יצהר
1. משבר זהות. בשנות השמונים החלה המהפכה. יותר ויותר תרופות גנריות נכנסו לשוק האמריקאי ושיעור הצמיחה בפעילות היה אדיר. על פי גוגל פייננס, שיעור הצמיחה של מניית טבע מתחילת שנות השמונים ועד היום מגיע ל-10,000%. הצמיחה בענף הולידה ריבוי חברות, שפע של פתרונות ומתחרים, אבל ככל שקצב הצמיחה של השוק הואט כך הקונסולידציה בענף הלכה וגברה.
בהתחלה היו טבע ו-ווטסון. ואז הגיעה הקונסולידציה. להלן רשימה חלקית ביותר של מסע הרכישות שביצעו השתיים: טבע קנתה את חברת נובופארם (Novopharm) הקנדית, את סיקור (Sicor) האמריקנית, את יצרנית התרופות הגנריות האמריקנית איווקס (Ivax), את באר, את רציופארם ועוד. ווטסון קנתה את Schein, Andrx, Specifar, Ascent. ב-2012 רכשה ווטסון אתActavis Group והשם אקטביס אומץ. ב-2014 נעשו על ידה שתי רכישות משמעותיות יותר: תחילה נרכשה Forest Laboratories תמורת 25 מיליארד דולר, ולאחר מכן היא רכשה את אלרגן תמורת למעלה מ-60 מיליארד דולר.
הרכישות הראשונות של החברות היו בצפון אמריקה, אבל כשהיה ברור שהשוק האמריקאי לא הולך להמשיך ולספק את מנוף הצמיחה לעולם ועד עברו החברות לרכוש חברות באירופה ובשאר העולם. הן אמנם קיבלו פיזור, אבל לא ממש השיגו את מנוע הצמיחה אותו חיפשו.
בדברי ימי טבע תיזכר לעד שנת 1996 בה נולד הקופקסון. עד היום, על אף שהקופקסון הוא מוצר אחד מבין אלפים מבית הייצור שלה, הוא תורם לטבע כ-46% מהרווח התפעולי. וזה ההבדל בין לזכות בפיס ללעבוד קשה. זה ההבדל בין השוק המקורי לשוק הגנרי. מבחינת טבע זו הייתה טעימה ראשונה של משחק במגרש של הגדולים.
מחד, יותר מכל מהלך אחר שהיא ביצעה הקופקסון תרם לעושר, ליציבות, ליכולת הצמיחה של טבע, וגם למשק כולו. מאידך, הוא הוליד עשור של משבר זהות. עשור שבו טבע השקיעה את מרב האנרגיה שלה בלנסות להיות חברה של מוצרים מקוריים.
לאקטיביס לא היה המזל של טבע. היא לא זכתה בפיס של מוצרי המקור. היו לה מוצרים מקוריים, היו לה מוצרים מיוחדים, אבל לא היה לה שובר קופות כמו הקופקסון. בניגוד לטבע, שמתלבטת איזו חברה היא כבר עשור, אקטביס החליטה רק לפני תשעה חודשים, בנובמבר 2014, לחצות את הקווים ולאמץ זהות חדשה של חברת מוצרים מקוריים.
היא השקיעה כ-60 מיליארד דולר בחברה של מוצרים מקוריים בשם אלרגן. ההפתעה הגדולה היא שהאיחוד הזה הוליד תוך תשעה חודשים דווקא "הפלה" של אקטביס. אלרגן, שנשלטת על ידי בעלי המניות של אקטביס, הפסיקה להתלבט: היא מוכרת כעת לטבע את הפעילות הגנרית המקורית, ונשארת בלי חוב, עם הרבה מזומנים ועם חברה מקורית ישנה אך ממורקת.
2. מחיר נמוך או שוק תחרותי? באבולוציה של השוק הגנרי האמריקאי, ההתפתחות האחרונה נגרמה בהשפעת ה- affordable care act (ACA), שהוא אחד הדברים החשובים ביותר שקרו לאמריקאים בשנים האחרונות. לנו, מכאן, קשה להבין את גדול המהפך בזמן שאנחנו נהנים (גם אם מקטרים תוך כדי) ממערכת בריאות שמטפלת כמעט בכולם באופן שוויוני. אבל בארה"ב, הודות ל- Obamacare (ששמה הרשמי, כאמור, הוא ACA) עשרות מיליוני אנשים זכו בן לילה בביטוח רפואי, כולל כיסוי לתרופות שעליהם לקחת.
כתוצאה מכך כמות התרופות הגנריות הנמכרות אמנם גדלה דרמטית, אבל גם הלחץ על המחיר גבר. ענף ביטוחי הבריאות בארה"ב עובר קונסולידציה במקביל לשוק הגנרי. רק השבוע הודיעו שתיים מהחברות הגדולות בתחום ביטוחי הבריאות על כוונתן להתמזג, ובכך להקטין את השוק מחמש ספקיות לשלוש בלבד.
אז אנחנו מסתכלים על שוק שצמח ופרח במשך עשרים שנה, ואז גם מספר הפטנטים צנח וגם הרכש הממשלתי לחץ עם מכבש את מעט המרווחים שעוד נותרו במחירי התרופות הגנריות. וכמו בכל שוק בו שיעורי הרווח זעומים, גם כאן נשארים רק הגדולים, הענקים, אלו שיכולם למכור כמות כל כך גדולה שאפילו עם שיעור רווח זעום הם יתרגמו זאת להמון כסף, או לפחות למספיק כסף כדי שהחברה תוכל לתפקד, בעלי המניות לא יברחו, והעסק יוכל לפעול לאורך זמן.
עם מה נשארנו? עם שוק ריכוזי. מה שפעם היה שוק עם עשרות רבות של חברות, עם מודלים עסקיים מגוונים, עם הרבה רעב להצליח והרבה יצירתיות, הפך לשוק שהפרמטר היחיד שנחשב בו הוא מחיר. מה יותר טוב למשק? נדמה לי שבעולם המערבי השאלה הזו עדיין פתוחה.
3. לאן הולך שוק הפארמה? הטכנולוגיה, נגישות המידע, הוזלת צינורות השיווק, כל אלו הם תהליכים המאפשרים ליותר מוצרים חדשים ויותר מוצרים תחרותיים להגיע ליותר חולים, יותר מהר ויותר בזול. החברות הגדולות עדיין נהנות מצינורות השיווק המשומנים, מהמוניטין, מצי התועמלנים, אבל העתיד מתחיל לדפוק בדלת. ההקפדה של חולים לקחת את התרופות לאורך זמן, יותר תרופות וטיפולים המותאמים אישית לקבוצות יותר קטנות של חולים, יותר טיפול מונע ופחות טיפול סימפטומטי - אלה רק חלק מהמאפיינים הספציפיים לשוק הזה שקורמים כעת עור וגידים.
איך השינויים הללו, שיהיו הדרגתיים וייקחו אולי עשרות שנים, ישפיעו על הדינמיקה של השוק? האם נשוב לראות מוצרים כמו תרופות להפחתת כולסטרול הנמכרות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה או שנראה מגוון רחב יותר של תרופות הנמכרות לקבוצות קטנות יותר, כך שכל מוצר מניב רק מאות מליוני דולרים? האם המציאות של "עולם שטוח" שאפשר לקנות בו כל דבר מכל מקום תשפיע על הדינמיקה של השווקים? האם פערי מחירים כמו אלו הקיימים אפילו בין קנדה לארה"ב יכולים להמשיך להתקיים ככל שהרגלי הקנייה המקוונת שלנו משתרשים? בהינתן שלוקח למעלה מעשור ומאות מיליוני דולרים אם לא למעלה מכך כדי לפתח תרופה חדשה, אין ספק שההתייחסות לשאלות הללו ולשינויים הצפויים בשוק יתפסו מקום הולך וגדל בשיח של המשקיעים בתחום.
השוק הגנרי הגיע לשיא בארה"ב וקשה לראות אותו משתנה דרמטית בשאר העולם. השוק המקורי צפוי לעבור תהפוכות שכאמור עדיין קשה מאוד לחזות אותן. בהנחה שטבע אכן תשלים את רכישת אקטביס ותייצר את החברה הגנרית הגדולה בעולם, האם זה אומר שמשבר הזהות שלה חלף? האם הסיכון בחברה גדל או קטן? האם אנחנו נפרדים סופית מחברת הצמיחה ומקבלים חברת ערך?
אין ספק שמי שבוחר היום להשקיע בטבע ניצב בפני התלבטות לא פשוטה. ובכל זאת, אם יש ענף שהביקוש לו עובר את האופק הניתן לחיזוי - ובכך הוא סולידי ויציב - הרי שזהו ענף הפארמה. וטבע היא ללא ספק ספינת הדגל שלנו בים הזה.
הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי ויו"רית אי.בי.אי ניהול תיקי השקעות