מחריף המאבק על התקצוב הדיפרנציאלי ברשויות

האוצר נערך לקרב על התקצוב הדיפרנציאלי של הרשויות המקומיות, על רקע חששות שיו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, המתנגד למהלך, יצליח להביא לסיכולו. בין המתנגדים לחיזוק הרשויות העניות גם חברי כנסת מהליכוד ובהם דוד אמסלם מירושלים ודוד ביתן מראשון לציון.

לעומתם מגבשות הרשויות העניות קבוצת לחץ בראשות ראש עיריית ירושלים ניר ברקת שתפעל בתוך השלטון המקומי ובמאבק על דעת הקהל הציבורית. בסביבתו של כחלון אמרו היום בתגובה כי הוא דווקא תומך במהלך.

בראיון לגלי צה"ל אתמול (א') אמר כחלון כי הוא "מתנגד לכך שהארנונה שמשלם תושב רמת גן תועבר למעלות. אנחנו כממשלה, גם שרוצים לעזור לאזורים חלשים זה לא על חשבון אנשים שמשלמים ארנונה לאזורים שלהם".

בלחצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכנסה לחוק ההסדרים הצעה לשנות את שיטת התקצוב הנוכחית של הרשויות המקומיות משוויונית לדיפרנציאלית. הרעיון מבוסס על נתונים המעידים על התרחבות הפער בהשקעה לתושב ברשויות החלשות לעומת החזקות: נכון להיום משקיעה רשות מקומית ענייה 5,463 שקל לתושב בממוצע לעומת 7,858 שקל בממוצע לתושב ברשויות העשירות. הפער בולט במיוחד בהשוואה בהשקעה לתמיד: 6,208 שקל לשנה בלוד לעומת 15,004 שקל בתל אביב. הפער גדול אף יותר כשמוסיפים עליו את תשלומי ההורים - שגבוהים יותר באופן טבעי ברשויות העשירות.

הסטת תקציבים

על רקע הפערים האלה גיבש האוצר מהלך של הסטת חלק מהגידול בתקציבי 60 הרשויות העשירות (שאינן נזקקות למענקי איזון) לטובת 200 הרשויות העניות.

הסכום מורכב מכ-50% מהגידול השנתי בתקציבי הרשויות העשירות וב-2016 מדובר ב-100-120 מיליון שקל - סכום זניח יחסית לתקציב הכולל של 260 הרשויות המוניציפליות בישראל, הנאמד ב-52 מיליארד שקל. עם זאת, הסכום צפוי לגדול בכ-100 מיליון שקל מדי שנה ולהגיע לסביבות 2 מיליארד שקל בטווח של כעשור. המדינה מממנת כיום 75% מתקציבי הרווחה של הרשויות המוניציפליות ו-87% בממוצע מתקציבי החינוך, ללא קשר לחוסנה הכלכלי של הרשות ויכולותיה התקציביות.

הדרגים המקצועיים במשרד האוצר, שאינם חשודים בעודף "חברתיות", במקרה זה מגלים גישה מפתיעה של צדק חלוקתי. באוצר מקבלים את הטענה שאין זה הוגן להעניש רשויות שהצליחו להגיע לעודף כתוצאה איזון תקציבי ולניהול אחראי, אך לשיטתם גם ניהול מושלם אינו יכול להביא מקומות כדימונה או ירוחם לרמת הכנסות דומה לזו של ראשון לציון או תל אביב. שורש הבעיה נעוץ בארנונה הנגבית מעסקים - ואלה מעדיפים של גוש דן מסיבות שאינן תלויות אך ורק בביצועיהם של ראשי הערים.

הרשויות החזקות מתנגדות

על רקע זה אין זה מפתיע לגלות שהיוזמה מעוררת התנגדות עזה מצד הרשויות החזקות. אחד מהם הוא ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס שכתב במאמר דעה שפורסם במוסף הנדל"ן של "גלובס" כי "לא מדובר ברובין הוד אלא ברובינזון קרוזו" כיוון שגם ברשויות העשירות יש שכונות עוני ומשפחות מצוקה ובמקום לפגוע בהן יש להגדיל את תקציבי החינוך לכל הילדים באופן שוויוני. ביבס טוען כי אין בישראל רשויות הנהנות מעודפי תקציב ולכן התקצוב הדיפרנציאלי רק יפגע ברמת השירותים שמספקות הרשויות שמהן יילקחו התקציבים.

ביבס כבר הצליח לסכל במידה רבה את המהלך הקודם שניסה האוצר לעשות באופן דיפרנציאלי, מימון סייעת שנייה לגני הילדים, כאשר בהסכמתו של שר האוצר כחלון נסוגה בה המדינה מהכוונה להטיל 50% מהמימון של הסייעת השנייה על הרשויות החזקות והסכימה להגדיל את חלקה של המדינה במימון ל-80%. גורמים ברשויות המקומיות אמרו ל"גלובס" כי כחלון זקוק מאוד לתמיכתו של ביבס בניסיונותיו להגדיל את היצע הדירות באזורי הביקוש ולכן יש לעמדתו של יו"ר השלטון המקומי משקל רב.

על רקע זה הקמת פורום הרשויות העניות מייצר אתגר משמעותי למנהיגותו של חיים ביבס בתוך השלטון המקומי. הפורום שצפוי להתכנס לישיבתו הראשונה בהמשך השבוע, שואב עידוד מהחתמת 63 ח"כים על עצומה התומכת בתקצוב הדיפרנציאלי. בין הח"כים שמתנגדים לתקצוב אפשר למצוא פנים מפתיעות של ח"כים בעלי תדמית חברתית כמו דודו אמסלם מהליכוד.

על פי הסיכום ששולב בחוק ההסדרים צוות בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי וביבס ינסה להגיע להסכמות בנושא התקצוב הדיפרנציאלי עד ל-1 בנובמבר ואם לא יצליח - יוסמכו ראש הממשלה ושר האוצר לאמץ את המתווה בשינויים נדרשים.

 התפתחות הכנסות עצמיות לתושב