"הבאתי 127 מיליון שקל לספורט!", אמרה מירי רגב. אז אמרה

אז לאן יגיע הכסף שהביאה השרה? לפי בדיקת "גלובס": 47.5 מיליון שקל יעברו להלאמתו והצלתו של מכון וינגייט מקריסה; חלק עיקרי מהכסף הולך לרשויות המקומיות: 35 מיליון שקל תוספת לשיפוץ מתקנים, ו-17.5 מיליון שקל לפעילות ספורט ביישובים

מירי רגב / צלם: שלומי יוסף
מירי רגב / צלם: שלומי יוסף

תוספות לתקציב הספורט
 תוספות לתקציב הספורט

אין שום דבר ששר אוהב להתפאר בו יותר מתוספת תקציבית שהצליח להביא למשרד שלו. מה עושים עם הכסף אחר כך או איך מחלקים אותו זה כבר סיפור אחר. בכל אופן, בשבוע שעבר הגיעה גם שעתה הגדולה של שרת התרבות והספורט מירי רגב שבישרה בפייסבוק שלה כי "הצלחתי להביא עוד 127 מיליון שקל לספורט". הישג לא רע בהתחשב בכך שלהביא עוד כסף למשרד זניח כמו משרד הספורט (תקציב בסיס שנתי של כ-100 מיליון שקל) עם המלחמה שהתנהלה לאישור תקציב המדינה, זהו מהלך שנראה כמעט בלתי אפשרי.

ובכל זאת, לפני שנופלים לפופוליזם של "הבאתי עוד כסף לספורט" כדאי להבין על מה אנחנו מדברים בדיוק. מהנתונים שמובאים כאן לראשונה ב"גלובס" עולה התמונה הבאה: קודם כל, יש לזכור כי אותם 127 מיליון שקל מתחלקים על שתי שנות תקציב - 2016 ו-2017. שנית, כמעט 40% מהסכום הולך להצלתו והלאמתו של מכון וינגייט - מהלך שנמצא בפני הליך חקיקה וההכנות אליו (תוכנית הבראה שנאלץ לעבור המכון וכו') נעשו עוד הרבה לפני שרגב חלמה להיות שרת ספורט. ודבר שלישי, חלק עיקרי מהכסף יימצא את דרכו לידיהם של ראשי הרשויות המקומיות, אם בשיפוץ מתקנים ואם בפעילות שייצטרכו לייצר כדי לקבל אותו.

אז איך יחולקו אותם 127 מיליון שקל תוספת:

* מכון וינגייט ייהנה מ-47.5 מיליון שקל מתוך אותם 127 מיליון - החלק הגדול ביותר בעוגה. הסכום הזה נועד, כפי שפורסם ב"גלובס", לטובת "הלאמת" המכון שנמצא במצב כלכלי קשה והעברתו לידי המדינה. בתוך הסכום הזה כ-20 מיליון שקל שיוקצו לכיסוי חובות, 22.5 מיליון להסדרת המקרקעין (תשלום היטלים למינהל מקרקעי ישראל וכו'). התוספת התקציבית "הספורטיבית", כלומר הכסף שיקבל המכון לפעילות השוטפת - תעמוד על 2.5 מיליון שקל בלבד מדי שנה - במקום כ-15 מיליון כיום ל-17.5 מיליון שקל לאחר הלאמתו.

* 35 מיליון שקל תוספת יילכו לטובת סעיף "מתקנים". כאן הכוונה היא שיפוץ מתקנים קיימים ברשויות המקומיות. אמנם לטוטו יש את קרן המתקנים שלו, שאמרה לדאוג להקמת מתקנים במדינת ישראל - אבל גם משרד הספורט מחזיק בידיים עשרות מיליוני שקלים בשנה לטובת פעילויות בגזרת התשתיות.

* תוספת של 17.5 מיליון שקל ל"סל הספורט". מה הכוונה? אתמול (ב') למשל ראינו במסיבת עיתונאים שכינסה השרה על החלטתה להקצות כספים לפעילויות קיץ ברשויות המקומיות "כדי שילדים ישחקו ספורט עד השעות הקטנות של הלילה, במקום שיתעסקו בלטפס על הגדרות". במקרה הזה אמנם מדובר על כספים שחלקם מגיעים מהטוטו. אבל גם "סל הספורט" קורץ לרשויות המקומיות והוא למעשה תקציב ספורט שמגיע לחלוקה עבור פעילות שמבצעות הרשויות, בכפוף לקריטריונים. אם אתם רואים למשל את ראש הרשות שלכם מתאמץ לעשות צעדות או מירוצי שדה ולהגדיל את כמות הספורט היישובית, קחו בחשבון שככל שהוא מבצע יותר פעילויות כאלו (שמוכרות על-פי קריטריונים) הוא זוכה לניקוד גבוה יותר בתחשיבים ל"סל הספורט", ובסופו של דבר חלק מהמימון מגיע מאותו "סל ספורט" של משרד הספורט.

* מאמנים - 10 מיליון שקל. תוכנית המאמנים שכבר הוקמה בתקופת לימור ליבנת נועדה לחזק את תחום האימון בישראל. התוספת התקציבית הנוכחית מחולקת ל-5 מיליון שקל בכל שנה.

* תוספת 5 מיליון שקל לספורט המוטורי בישראל. בישראל יש ספורט מוטורי? שאלה טובה. העניין תקוע בעיקר בגלל סבכים בירוקרטיים. יש בעיות ביטוח. יש זה וזה. אבל תוספת תקציבית יש.

* "רכש" של משרד הספורט - 12 מיליון שקל. סכום שמשאיר המשרד בצד שיאפשר לו גמישות לצרכים שניקרים בדרך (לדוגמה: שכירת יועצים, תקציב פרסום לפרויקט מסויים וכו').