גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נזקי מים מדירת השכן? מתי מגיעים תגמולי ביטוח ומתי לא

עפ"י תקנה חדשה שנכנסה לתוקף ב-27 ביולי השנה, במקרה שבו המבוטח יבקש לבצע הרחבה בעבור "סיכוני מים ונוזלים אחרים", ההרחבה תכלול נזק שהתגלה בראשונה במשך תקופת הביטוח ■ מדריכים בתחום

נזקי מים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נזקי מים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מ' ביטח את דירתו לתקופה של שנה. באחד הימים חדרו מים מתקרת חדר הילדים, דבר אשר גרם לנשירת טיח ולנזקים למבנה ולתכולה. תביעה זו הוכרה על-ידי חברת הביטוח של מ' אשר שילמה לו פיצוי. לאחר שנתיים ביטח מ' את הדירה בחברת ביטוח אחרת. מקץ זמן מה החלה נשירה משמעותית של טיח מתקרת חדר הילדים בדירתו של מ'. חברת הביטוח שלחה שמאי מטעמה אשר בדק את תביעתו של מ' ומסר חוות דעת לעניין המבנה ולעניין התכולה.

מחוות הדעת עלה כי נשירת הטיח מהתקרה התרחשה בשל חלחול מים לבטון והגעתם לברזל שבתוכו, אשר כתוצאה מכך עבר פעולת חימצון (החליד), הגדיל את נפחו - והגדלת הנפח היא שגרמה לבטון להיסדק ולחלקים ממנו לנשור. עוד הוסיף המומחה, כי התהליך נמשך זמן רב וכי תופעה כזו נובעת מחדירה מסיבית של מים. המומחה ציין כי אם האירוע קשור לאירוע נזקי המים הקודם שהתרחש, אז מי שנושאת באחריות לאירוע היא חברת הביטוח הקודמת שביטחה את דירתו של מ'. לפיכך סירבה חברת הביטוח הנוכחית של מ' לפצותו ושלחה לו מכתב דחייה שבו טענה להיעדר כיסוי ביטוחי. אי לכך הגיש מ' תביעה נגד חברת הביטוח. האם צדקה חברת הביטוח שסירבה לפצות את מ' בגין האירוע? מה קבעו בתי המשפט בסוגיה זו אשר מתרחשת לעתים קרובות?

בית המשפט ציין כי מקרה ביטוח מוגדר בפוליסה "נזק או אובדן שנגרם לדירה/לתכולה....כתוצאה מאחד או יותר הסיכונים המפורטים להלן:....שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני". במקרה זה "אין כל מחלוקת בין הצדדים, כי בשנת 2005 לא אירע כל אירוע של חדירת מים כזו או אחרת לתקרת דירתו של מ'". אירוע המים היחיד המוזכר על-ידי מ' הינו האירוע שהתרחש בשנת 2003, אשר תואר על-ידי מ' הן בכתב התביעה והן במכתבי הפנייה של עורך דינו למבטחות. תיאור זה אשר לא נסתר על-ידי המבטחות, עונה להגדרה של "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" שכן מקור המים הוא מדירת השכנים ולא מצנרת דירתו. בית המשפט סבר כי פרשנות שתכלול את המילה "הצפה" גם באירוע הנ"ל הינה הפרשנות הראויה להוראת הפוליסה ועולה בקנה אחד עם המשמעות הלשונית הרגילה שיש לתת למונח "הצפה".

עוד ציין בית המשפט כי על אף העובדה שבשנת 2005 לא התרחש "אירוע מים", אין בכך לשלול את קיומו של הכיסוי הביטוחי לנזק שנגרם. "כאשר מדובר בנזק שנובע מנזילת מים, דבר שיכול לקנן במשך זמן באופן מוסתר בתוך תקרת קירות הבית או מתחת לריצוף, נכון לקבוע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לתגמולי ביטוח הינו מועד גילוי הנזק על-ידי המבוטח".

נושא חשוב זה מעוגן בפוליסה התקנית החדשה לדירה שנכנסה לתוקף ב-27 ביולי השנה; במקרה שבו המבוטח יבקש לבצע הרחבה בעבור "סיכוני מים ונוזלים אחרים", ההרחבה תכלול נזק שהתגלה בראשונה במשך תקופת הביטוח.

בית המשפט קבע כי לאור העובדה שבין אירוע הנזק הראשון לבין האירוע השני חלפו שנתיים, יש לחלק את הנזק וליחס רק מחצית ממנו לתהליך שנגרם בתקופת הביטוח בחברת הביטוח הנוכחית, כך שהיא תשלם מחצית מסכום הנזק.

הליך מורט עצבים

ט' היה מבוטח מפני נזקי צנרת מים. בעקבות רטיבות בביתו פנה ט' לחברת הביטוח, ואולם זו סירבה לטפל במקרה בטענה שאינו מכוסה בפוליסה. חברת הביטוח הפנתה את האחריות לבעל הדירה שמעל דירתו של ט'. בעקבות זאת, הגיש ט' תביעה בפני מפקחת המקרקעין נגד השכן ובהמשך צירף את נציגות הבית המשותף. חברת הביטוח טענה כי משקבעה המפקחת שמקור הנזק הוא מצנרת בבעלות השכן שמעל ט', הרי נזקים אלה אינם מכוסים בפוליסה, שכן הפוליסה מכסה נזקים בדירה עצמה. חברת הביטוח הוסיפה כי השכן שמעל דירתו של ט' לא דרש להפעיל את הפוליסה שלו ו/או לתקן את הנזקים בדירתו של ט', מה גם שבפוליסה אין כיסוי לצדדים שלישיים או הדיירים, ככל שאין המדובר בנזקים מהצנרת המשותפת.

ט' הגיש תביעה לבית המשפט וטען כי הפוליסה אמורה לכסות כל נזק בדירתו, גם ממקור חיצוני, ולרבות נזילה מדירת השכן. לטענת ט', בשל התנהלות חברת הביטוח הוא נאלץ לפנות למפקחת על הבתים המשותפים ונותר בדירה שבה קיימת רטיבות משך תקופה ארוכה, ומשפחתו מתגוררת בה באי-נוחות יתירה. כמו כן נאלץ לשכור מומחים בעת הדיון בפני המפקחת ולהוציא הוצאות נוספות. בית המשפט ציין כי המפקחת חייבה את השכן בהחזר כל הוצאותיו של ט', כולל הוצאות בנוגע למומחים שמונו על-ידה, אך קבעה כי לא מצאה לנכון לחייב את השכן בהוצאות המהנדס שנשכר על-ידי ט'. עוד הוסיף בית המשפט כי חברת הביטוח שלחה את ט' שהיה לו כיסוי ביטוחי מלכתחילה להליך מורט עצבים מול השכן, שבמסגרתו נאלץ להתמודד עם טענות שהוא מרטיב את תקרת ביתו בעצמו. לפיכך קבע בית המשפט כי חברת הביטוח התרשלה בהתנהלותה ועליה להשיב ל-ט' את הוצאות המהנדס ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו.

במקרה נוסף נודע ל-ע' באחד הימים, כי עקב חדירת מים ממקור כלשהו למחסן דירתו המצוי בקומת הקרקע של הבניין נגרם נזק לציוד שאיחסן במחסן. דירתו של ע' וכך גם המחסן הצמוד לדירה מבוטחים בפוליסת ביטוח דירה. חברת הביטוח טענה כי הנזקים אינם מכוסים על-ידי פוליסת הביטוח וסירבה לפצות את ט' בגין הנזקים שנגרמו. נציג חברת הביטוח טען כי משהוברר שההצפה במחסן של ע' נגרמה כתוצאה מתקלה בצנרת הדירה שנמצאת מעל למחסן, הרי שאין מדובר בשיטפון ואף לא בהצפה ובכל מקרה, לא בכאלו שנגרמו ממקור מים חיצוני. לטענת הנציג, דובר בתהליך שנמשך על פני זמן ארוך, בעוד ששיטפון והצפה מתייחסים, לטענתו, לאירוע שמתרחש בפרק זמן קצר.

ע' נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט, אשר ציין כי לא ברורה לו ההבחנה של חברת הביטוח בין שיטפון או הצפה המתרחשים ברגע אחד, לבין כאלו המתרחשים לאורך זמן. בית המשפט קבע כי פוליסת הביטוח מכסה גם נזק שנגרם במחסן, ומטבע הדברים, אדם אינו פוקד את המחסן שלו מדי יום-ביומו וייתכן שיחלפו אף שבועות או חודשים בין ביקור אחד לשני במחסן, כך שאם נגרם נזק כתוצאה ממקור מים, אין משמעות לשאלה מה משך הזמן שבמהלכו חילחלו המים. בית המשפט קיבל את התביעה נגד חברת הביטוח, וקבע כי מדובר ב"מקור מים חיצוני" ובנזק שנגרם כתוצאה מסיכון שנכלל בפוליסת הביטוח ועל כן חייבת חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח לפי הפוליסה.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר