צריך לחתוך את מושב כפר יהושע עד הנקודה הכי רחוקה שלו כדי להגיע למשק של עמירם הלוי. הוא מחכה בכניסה לדיר העיזים שאותו הוא מחזיק בשותפות עם אחיו, לבוש בגדים קצרים וסנדלים, כובע פטריה, על החולצה לוגו של החברה שמספקת תערובת לאלף העיזים שבדיר. "עם העיזים התחלנו ב-2002. לפני כן הייתה כאן רפת חולבת, אחר כך הרבה שנים גידלנו כאן עגלים, והיו לולים. ובהתחלה גידלנו כבשים לבשר, אבל היו לנו מה שנקרא שותפים, הגנבות הרגו אותנו, ברמה של אסון כלכלי".
שעה אנחנו מסתובבים בחום הכבד של עמק יזרעאל, גם הסירחון כבד, מגיעים כמעט לקצה הנחלה שיושבת על שטח של עשרה דונם. 370 אלף ליטר חלב עיזים בשנה יוצאים מהמשק הזה. 1,000 ליטר ביום. "פה נולדתי לפני 71 שנה, ואני מניח שפה כבר אשאר", מסכם הלוי את הביקור החקלאי לפני שעוברים לשוחח על הדבר שנקרה לחייו לפני 14 חודשים. כשהנחיתו אותו, בעל-כורחו כמעט, לתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל במקומו של דני חלוץ שברח.
לפנסיה ממועצה אזורית עמק יזרעאל ולחיי המושב נכנסו נסיעות יומיומיות לתל-אביב, מלחמות עסקנים באיגוד, והיום (שישי) ימריא למונפלייה שבצרפת שם תחל הנבחרת בשבת את הופעותיה באליפות אירופה.
- אתה מאורגן על בגדים, עניבה, בכל זאת צרפת?
"יש לי אחת עם קשר מוכן כי אני לא יודע לקשור".
***
הוא בוחר בבית קפה בכניסה למושב ("בבית קפה כזה עוד לא היית!"). המקום מתברר כעגלה ניידת שבסוף היום תתקפל משם, ועומדת באוויר הפתוח מתחת לאקליפטוס ענק. "ספורט זה המקצוע שלי. סיימתי וינגייט ב-1965, עשיתי שם קורס מאמנים בכדורעף דווקא, והייתי שופט כדורסל 18 שנה. שפטתי גם את מכבי. את כולם. משחקים כמו גמר גביע מעולם לא קיבלתי לשפוט כי לא הייתי שופט בינלאומי. למה? אולי כי לא הייתי טוב מספיק, אולי כי לא הייתי מקושר מספיק. הייתי מורה לספורט פה בעמק, עד שבשלב מסוים הבנתי שהוראה זה לא מקצוע לכל החיים, בטח לא הוראת חינוך גופני. ובדיוק נקרתה הזדמנות לעבוד במועצה אזורית קישון בשנת 1976 כרכז ספורט, ואחרי ארבע שנים איחדו את זה למועצה אזורית עמק יזרעאל - ומאז אני בניהול ספורט. במשק המשפחתי הייתי עוזר, עובד מתי שצריך, עוזר בעיקר בחליבות, כי משק חי זה עבדות - 365 יום בשנה.
במשמר העמק ראיתי בפעם הראשונה כדורסל. בסוף שנות החמישים הייתה למשמר העמק קבוצת כדורסל אגדית. אחר כך גבת-יגור תפסה את הבמה, ממנה צמחו בשנות השבעים בועז ינאי, איתמר (מרזל), כל האגדות. את ארז אדלשטיין, שהוא עפולאי, לקחתי בתקופה שעוד היה בצבא לעבוד במועצה בעמק יזרעאל. הוא התחיל לאמן בקט=סל בנות. זו היתה הקבוצה הראשונה שקיבל אצלנו במועצה. וארז, כמה שהוא ג'ינג'י אדום, נהייה לבן והתחיל ללכת בחדר שלי ואמר 'מה אתה עושה לי? מה אתה עושה לי?'. הוא לא רצה את זה, היה בהלם. אבל הוא לקח איתן אליפות עם הילדות האלו. ככה הוא התחיל לעבוד במועצה, והראשון שנתן לו לאמן בליגה הראשונה הייתי אני".
- מה רע לך פה במושב, עם העיזים והפנסיה מהמועצה, שנכנסת לביצה הזאת? הביצה הזאת הטביעה כל מי שנכנס אליה בשנים האחרונות.
"בוא נגיד ככה, היתרון הגדול הוא שבנאדם בגילי עסוק במה שהוא אוהב, ומרגיש שהוא יכול לתרום. החיסרון שזה שאתה לא בכל יום נהנה שם באיגוד מהעבודה. היו הרבה ימים, בעיקר בהתחלה, ששאלתי את עצמי למה אני צריך את זה. זה היה בתקופות של המלחמה באיגוד שנעשתה באמצעות רשם העמותות, מבקר המדינה - אז אתה מבין שאתה לא מתעסק בכדורסל בכלל. הייתי חוזר הביתה, עומד בפקקים, ושואל את עצמי מה אני צריך את זה. הילדים מהרגע הראשון אמרו לי 'מה, אתה משוגע, מה אתה לוקח את זה?!' גם עכשיו אם היו יודעים שאני מתראיין הם היו הורגים אותי. אבל בכל מקרה זה לא הגיע למצב שרציתי לזרוק את זה. לקחתי על עצמי משימה, וידעתי את המחירים שלה, ואת הדברים הטובים. אני מאמין שאנחנו עושים דברים טובים באיגוד ולא מעט. תשמע, זו מערכת אדירה שמתפעלים אותה מעט אנשים - וזה עובד".
- אתה לא מתל-אביב, לא צעיר, לא מהברנז'ה. איך מתגברים על הניואנסים האלו?
"זה באמת עולם אחר בשבילי. בתל אביב מדברים אחרת, חושבים אחרת. אני יותר אוהב את המושב. המושג הזה מדינת תל-אביב הוא לא סתם. אני לא משם, ואני שמח שאני לא משם. אז יגידו שאני קצת שמרן וקצת עתיק. זה בסדר. צריך לדעת לשמר את הדברים הטובים. ההתנהלות שלי היא אחרת. אני נמצא בגוף שצריך לתת שירות, ולפתח מודעות שירות זה אומר להקשיב ולשמוע, ובדברים האלו אני קשוב ומציע. אני חושב שהיתרון שלי הוא שבאתי מהכדורסל. אני יודע איך רושמים קבוצת קטסל לליגה כי עשיתי את זה, אני יודע איך זה לנהל קבוצה מקבוצת ילדות עד ליגת העל, הייתי בכל הדברים האלו".
- היו"רים האחרונים היו עם פרופיל ציבורי גבוה, אבנר קופל, דני חלוץ. הם לא שרדו הרבה. אתה הוצעת כסוג של פשרה, כזה שהמינוי שלו לא ידליק מדורות.
"אחרי שחלוץ עזב לא רצו יותר להביא מועמד מוצנח מבחוץ כי הבינו שזה לא יעבוד. ניסו להביא את יו"ר חברת חשמל, האלוף יפתח רון טל, זה לא הסתייע. ואז אמרו שייקחו מישהו מתוך חברי ההנהלה. היו צריכים לחפש מישהו שאין לו אינטרס, כלומר כזה שאין לו קבוצה. מה לעשות שאין הרבה כאלו שלא קשורים. נוצר מצב שלא היו יותר מדי מועמדים, ואמרתי שאני אקח את זה עד סוף הקדנציה. בסוף זה מבחן התוצאה ולא הדרך. הדרך שלי היא שאני לא מיוחצ"ן כמו אחרים, אני בסך הכל רב סמל ולא רב אלוף, והדרך שלי היא למצוא את קו הביניים מבלי לוותר על העקרונות. חשוב שיהיו אנשים מתוך המערכת, ואם כבר מישהו מבחוץ אז שילמד קודם את המערכת, שיכיר אותה. זה בעיקר תלוי ביכולת שלך לנהל יחסי אנוש, אני חושב שאני לא רע בזה.
- אם היו אומרים לך לפני שלוש שנים, כשאתה פה בעמק ובדיר שלך, שתהיה יו"ר איגוד הכדורסל?
"הייתי מחייך. מעולם לא כיוונתי לשם. מעולם לא חיפשתי כבוד או ג'ובים. זה לא באג'נדה שלי, ואני חושב שזה עיקר הכוח שלי".
- היום היית לוקח את זה שוב?
"אני חושב שכן. אני לא מעריך שיציעו לי, אבל כן".
- מה הייתה הטעות הגדולה של דני חלוץ?
"אני חושב שבחלק מהדברים הטעו אותו. אמרו לו שאפשר יהיה לעשות דברים כאלו ואחרים, לשנות את התקנון - זה לא עובד ככה, ולא עובד בהנחתות. אתה לא יכול לבוא לתוך מערכת שאתה לא מכיר ולא יודע ולהתחיל להנחית. הוא היה אאוטסיידר לגמרי".
- וקופל?
"קופל היה דיקטטור".
***
- יש לכם הרבה צרות מול מינהלת הליגה, בעיקר סביב דמי הזיכיון שהם הפסיקו לשלם.
"הייתי חבר הנהלת איגוד הכדורסל כשהמינהלת הוקמה ב-2002, והצבעתי בזמנו בעד ההקמה של המינהלת. חשבתי וקיוויתי אז שעם הקמת המינהלת יעזבו את האיגוד להתעסק בבסיס של הענף ובנבחרות ישראל, והמינהלת תתעסק בליגת העל. מבחינה כלכלית המינהלת עשתה באמת עבודה טובה מאוד שמשתפרת. זה שיש לי איתם היום ויכוח כלכלי מסחרי זה דבר אחד. וזה שיש דברים שאני חושב שהם לא טובים לכדורסל ולכדורסלן הישראלי, שהם קובעים באמצעות חוקים ותקנות, זה עוד דבר. חבל לי שיש מחלוקת. בתקופה האחרונה הסיפור עם המינהלת מעסיק אותי ומעסיק עוד חברים באיגוד. יש אצלנו מי שאומר 'קדימה, למלחמה!' ואני למרות שאני לוחם שעבר הרבה מלחמות אמיתיות ויותר קשות מאלה - חושב שמלחמה זה דבר אחרון שטוב. כי במלחמה תמיד יש פצועים לכל הצדדים. אני בפירוש אשמור על האינטרסים של האיגוד, כי בסיכומו של עניין המינהלת גם קיבלו מהאיגוד את כל הפוטנציאל הכלכלי. הרי מה יש לי היום? אני יכול למכור את הליגה הלאומית או ליגה לנערות? אף אחד לא קונה את זה. ולצערי חלק מהאנשים במינהלת שכחו את זה".
- חלק מהאנשים של המינהלת יושבים גם אצלכם באיגוד?
"נכון. אבל אני מניח שלא לאורך זמן".
- רציתם לארח את אליפות אירופה ודחו אתכם.
"נכון, רצינו לארח את אחד הבתים אחרי שלקחו מאוקראינה את האירוח. אבל המצב הגיאו-פוליטי של ישראל הוא לא מזהיר באירופה. אני מקווה שנעבור עכשיו בצרפת את המשחקים בשלום, האזור שאנחנו נשחק בו, מונפליה הוא לא פשוט, אזור של הרבה מאוד מוסלמים, ויש הערכות בהתאם. לא בטוח שיהיה לנו הכי קל שם עם 'אוהבי' ישראל".
- יהיה כישלון אם ניפול בשלב הראשון?
"אני לא אוהב לדבר על כישלונות, אבל אני מצפה שנעבור את השלב הראשון. יהיה בית קשה מאוד, קח למשל את פינלנד - מי ידע פעם מי זאת פינלנד? בכל מקרה, זו משימה לאומית והשחקנים גם מתייחסים לזה ככה, למרות כל הקשיים שיש להם. למשל, זה שהאריכו את הליגה זה לא תרם לטובת העניין, גם לעתודה וגם לנבחרת".
- זה נובע מחוסר סנכרון מוחלט ביניכם לבין המינהלת.
"זה קשור לכסף. הם מקבלים כסף מהטוטו בשביל זה. וכבר אמרתי קודם שההחלטות של המינהלת הן לא לטובת הכדורסל הישראלי".
- ראית את הכדורסל הישראלי משנות החמישים - איפה אנחנו עומדים היום?
"הכדורסל שלנו הרבה יותר מקצועי והרבה יותר מהיר, אבל הרבה פחות מתוחכם. מה אז היה לנו? את הראש. והיו לנו חבר'ה שעמדו וקלעו, עמדו על הבלטות, במגרשים עם הסלים בחוץ, עם הרוח, ועמדו וקלעו. לצערי אין לנו היום מספיק קלעים. גבוה - נולדת או שלא נולדת, אבל קלעי? אתה ואני יכולים להיות. צריך להתאמן, להתאמן, ועוד להתאמן. פיני גרשון טוען שאנחנו מתאמנים מחצית מהשעות שאנחנו צריכים להתאמן, ואנחנו שוברים את הראש איך לשנות ולשפר את זה".
- הסכם משמעותי שחתמתם לאחרונה הוא החסות הראשית עם תנובה. היה דיבור שארז אדלשטיין הביא את זה.
"ארז עזר, הוא חבר של אריק שור (מנכ"ל תנובה). אבל לא ארז הביא את תנובה".
- מי הביא?
"גור שלף. גור מתל עדשים, גם פה מהעמק, אני ידיד משפחה שלהם. הוא בא אליי יום אחד ואמר לי 'עמירם, מה דעתך'?' הוא אמר לי שהוא מעריך שהוא יכול לסגור את זה. אמרתי לו 'יאללה קדימה'. והוא הביא את זה .במסיבת העיתונאים הראשונה עם תנובה היו איזה 15 עיתונאים וצוותי צילום, ואריק שור יושב לידי ואומר לי 'תשמע, מכרנו את תנובה לחברה סינית, עסקה של מיליארדים, ובאו שלושה עיתונאים. תראה עכשיו, חסות לנבחרת ישראל ותראה מה יש פה'. הוא אוהד ספורט, ולתנובה היה חשוב מאוד הקשר עם הישראלים".
- אתה תרוץ לעוד קדנציה?
"אני לא רץ לשום מקום. מקסימום נוסע על אופניים. ואם לא השטויות של האיגוד הייתי רוכב יותר".
- מי עוזר לך הכי הרבה באיגוד?
"שמעון (מזרחי)"
- ומי עוד?
"שמעון".
***
- אם היית יכול לבחור נקודה אחת ולעקור אותה מהאיגוד, מה היא הייתה?
"הדבר העיקרי הוא המלחמות הפנימיות. אני משוכנע שעמותה זה לא המבנה המשפטי שיכול לנהל גוף כזה. לא יכול להתנהל גוף עם 47 חברי הנהלה, וגם כשבבחירותה קרובות המספר יירד ל-29 זה עדיין יותר מדי. אבל בעיקר העניין הזה של המלחמות הפנימיות. אף פעם לא היתה תת-תרבות דיון כזאת, בשום מוסד שהייתי בו חלק בכל החיים שלי, והייתי באחדים. לשמחתי הלהבות ירדו לאחרונה כי אני חושב שרוב האנשים רוצים את טובת הכדורסל. חילוקי דיעות על דרך זה בסדר, אבל איך שמבטאים את זה צריך לעשות את זה במסגרת תרבות דיון. בישיבות האחרונות הדברים הם עניינים ולא לגופם של אנשים".
- מה ההחלטה החיובית הכי טובה שלקחתם בתקופתך?
"שהבאנו את פיני גרשון. התרומה שלו היא האדירה, וכל אלו שפקפקו - הבנאדם עובד. הוא חי את הענף והוא באמת מומחה".
- מה אתה עושה במקביל לעיסוק באיגוד?
"ניהלתי לא מזמן את פסטיבל 'חלב ודבש' בעמק, עבדתי שלושה חודשים על הפרויקט הזה. אני מתעסק עם ארבע עמותות בעמק שעוסקות בחינוך בלתי פורמלי, חינוך בקשישים, טיפול בנוער, ומתעסק עם מוזיקה ומחול. אני מאוד אוהב מוזיקה, יותר מאשר מחול. אני צרכן של תרבות, בעיקר מוזיקה קלאסית. אני מאמין שילדים צריכים ללמוד בבית הספר שני דברים - ספורט ומוזיקה, אולי קצת אנגלית, כל היתר פחות חשוב. ונדמה לי שאם כך היה, העולם היה יותר טוב".
- קודם כשדיברת על המשק, והסתובבנו שם, נראה לי שבסוף זה כאב ראש בשבילך - עם כל המושבניקיות הזאת.
"נכון. מהפנסיה אני מתפרנס, ועל המשק אני רק מוציא כסף ומשקיע. אח שלי אומר שכל המושבניקים דפוקים - שהם לא מסוגלים לסגור את העסק הזה. אבל אני אוהב את זה. לא לנצח אני אהיה באיגוד. להזדקן זו לא תופעה מבורכת מדי, אז לשמחתי אני עסוק באיגוד הכדורסל במקום לשבת בקופת חולים. מה האלטרנטיבות הרי לאנשים בגילי? זו האמת".