בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי
הקהל הרב שהגיע ב-19 ביוני 2004 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כדי לשמוע מהו העונש שהחליט השופט דוד רוזן להטיל על אורי לופוליאנסקי בגין הרשעתו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד - הוכה בתדהמה כשרוזן הודיע שהחליט לשלוח את ראש עיריית ירושלים לשעבר ל-6 שנות מאסר.
התדהמה מהעונש החמור הייתה כה גדולה, בין היתר, לאור העובדה שלופוליאנסקי, בניגוד לשאר מורשעי משפט הולילנד, לא לקח שקל לכיסו הפרטי אלא ייעד את הכספים שקיבל לארגון הצדקה, "יד שרה" שהקים.
סיבה מרכזית נוספת שבעטיה צפו כולם כי רוזן יטיל על לופוליאנסקי עונש קל בהרבה, היא שראש העיר לשעבר סובל ממחלת הסרטן, והכול חשבו שבית המשפט יתחשב במצבו בבואו לקבוע את עונשו.
אחת הסיבות שגרמו לרוזן לשלוח את לופוליאנסקי לשנות מאסר ארוכות, למרות נסיבותיו האישיות החריגות, הייתה ככל הנראה שרוזן היה כבול בהחלטתו לחוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה (תיקון 113 לחוק העונשין שנכנס לתוקף ביולי 2012)".
לפי החוק הקיים, גבולות מתחם העונש ההולם ייקבעו על-ידי השופט, לפי הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה בלבד. החוק אינו מאפשר לשופטים להקל בעונשם של מורשעים, גם אם הם חולים מאוד או זקנים מאוד או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות אחרות.
כדי למנוע את "סינדולם" של שופטים לעונשים חמורים גם כאשר יש נסיבות חריגות המצדיקות הקלה בעונש, מקדמים שרת המשפטים, איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תיקון לחוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, שיאפשר לביהמ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם, בין היתר בהתקיים נסיבות אישיות חריגות כגון מחלה קשה או גיל מבוגר.
"החוק במתכונתו הנוכחית מחייב את בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה לפי עיקרון הגמול, ומאפשר לגזור את דינו של נאשם בחריגה לקולה ממתחם זה רק מטעמי שיקום", נאמר בתזכיר החוק שפורסם היום (א'). "את הנסיבות האישיות ניתן לשקול בתוך המתחם בלבד. בכך, החוק מגביל עד מאוד את יכולתו של בית המשפט להתחשב בנסיבות אלה ולתת מענה צודק וראוי יותר גם למקרים מעין אלה. התיקון המוצע ירחיב את שיקול-הדעת של בית המשפט ויאפשר לו להתחשב בנסיבות שכאלה כדי למנוע עיוות דין".
בתזכיר החוק מוצע לקבוע כי "בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין, כאשר הפגיעה של העונש בנאשם, בשל מצבו הבריאותי החריג או גילו המתקדם, עשויה להיות קשה במיוחד".
מי שעשויים ליהנות בעתיד מהשינוי המוצע בחוק, אם אכן יואשר בידי הכנסת, הם נאשמים מבוגרים אחרים, דגמת צבי בר, ראש עיריית רמת-גן לשעבר, בן ה-80, שהורשע בשוחד ונשלח ל-5.5 שנות מאסר; או השר לשעבר, בנימין בן-אליעזר, בן ה-79, המטופל בדיאליזה, שבשבוע שעבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום חמור בגין שוחד.
מתן אפשרות לשופט להתחשב יותר בגיל הנאשם ובמצבו הרפואי בבואו לקבוע את מתחם הענישה הראוי לו ולגזור את עונשו, אינו השינוי היחידי שמשרד המשפטים מבקש לעשות בחוק.
לדברי שרת המשפטים והיועמ"ש, התקופה שחלפה מאז כניסתו לתוקף של חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה (כ-3 שנים) זימנה מספר מקרים חריגים בנסיבותיהם, שמצביעים על הצורך לתקן את החוק ולקבוע מצבים נוספים בהם עשויה להיות הצדקה לחריגה ממתחם העונש ההולם.
אחד המקרים המוזכרים בתזכיר החוק המוצע היה זה של ד"ר איתמר בורוביץ', שהורשע בעבירות של הגבלים עסקיים אך היה היחידי שהועמד לדין מבין חשודים רבים שהיו נגדם ראיות למעשים דומים. העליון לא קיבל את הטענה שהאפליה צריכה להביא לביטול כתב האישום, אך קבע כי ההגנה מן הצדק יכולה לשמש גם להקלה בעונש.
מצב נוסף שעשוי להצדיק חריגה ממתחם הענישה, לפי תזכיר החוק, הוא כאשר חלף זמן ניכר ממועד ביצוע העבירה. "הליכים עשויים לעתים להתמשך באופן ניכר, שלא באשמת הנאשם. במקרה שכזה, הימשכות ההליכים עצמה היא בגדר עינוי דין לנאשם, ומוסיפה לעונשו. על כן, לעתים, לא יהיה זה הולם להעניש את הנאשם באותה מידה בה ראוי היה להענישו בסמוך למועד ביצוע העבירה", נאמר בתזכיר החוק.
לאור האמור, משרד המשפטים מציע לתקן את חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, כך שניתן יהיה לחרוג ממתחם העונש ההולם, כאשר התנהגות הרשויות עמדה בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. חריגה מהמתחם תתאפשר, לפי התזכיר, גם כאשר כתוצאה מביצוע העבירה נגרמה לנאשם או לאדם קרוב לו פגיעה גופנית חמורה.
ועדה מייעצת לענייני ענישה
תיקון נוסף שמציע משרד המשפטים לערוך בחוק הוא הקמת ועדה מייעצת לענייני ענישה, הקיימת במספר רב של מדינות. לפי התזכיר, לוועדה יהיו שני תפקידים: א. לבצע מחקרים באשר לרמת הפסיקה הנוהגת, על-מנת להקל ולסייע לשופטים לקבוע מתחמי ענישה בעת גזירת הדין. מחקרים אלה יסייעו ליצירת שוויון מהותי בענישה במקרים דומים; ב. לערוך ולפרסם מחקרים והמלצות בתחום הענישה.
לפי ההצעה, הרכב הוועדה ישקף מגוון רחב של אינטרסים ותחומי מומחיות. בראש הוועדה יעמוד שופט בית המשפט העליון, ויהיו חברים בה שופט מחוזי ושופט השלום, כאשר השלושה יוכלו להיות שופטים בדימוס. בנוסף יהיו חברים בוועדה נציגים ממשרד המשפטים, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, שירות המבחן, המשטרה ושירות בתי הסוהר. כמו כן יהיו בוועדה 3 חברים שאינם עובדי המדינה, בהם אדם בעל ניסיון בתחום הסיוע לנפגעי עבירה, ושני אנשי סגל אקדמי בעלי מומחיות בתחום הענישה או המשפט הפלילי. את חברי הוועדה ימנה שר המשפטים לתקופה של 5 שנים, וניתן יהיה לשוב ולמנותם.
מריבוי עבירות לריבוי מעשים
בתזכיר החוק מוצע גם לבטל את חובת ההנמקה בגזרי דין בעבירות קלות בהם לא נגזר עונש מאסר, כך שבהן השופט יהיה פטור מלנמק את העונש שהטיל. זאת, על-מנת לייעל את ההליכים בתיקים אלה.
תזכיר החוק מציע גם לשנות את המונח "ריבוי עבירות" המופיע בחוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה" באשר לנאשם המואשם במספר עבירות. בתזכיר מוצע לשנות מונח זה ל"ריבוי מעשים". זאת, כדי להבהיר את היחס בין המונחים "עבירה", "מעשה" ו"אירוע", ולהדגיש כי סעיף זה נדרש אך ורק במקרים של ענישה במצב של ריבוי מעשים.
בפסיקה קיימת כיום אי-בהירות מושגית בעניין זה. במספר פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע כי תחילה יש לבחון אם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים, ורק לאחר מכן יש לבחון האם בכל אירוע יש מספר מעשים או מעשה אחד. "הלכה למעשה, סדר הדברים הוא הפוך. תנאי בסיסי לקיומם של מספר אירועים הוא מספר מעשים", נאמר בתזכיר.
התזכיר נכתב לאחר דיונים רבים שהתקיימו הן אצל היועמ"ש והן אצל המשנה שלו לעניינים פליליים, עם שורת גורמים, ובהם פרקליטות המדינה, המשטרה, הסנגוריה הציבורית, הפרקליטות הצבאית, המשרד לביטחון הפנים והנהלת בתי המשפט.
כמו כן נערכו דיונים עם צוות השופטים שמינתה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לעניין זה, בראשו עמד המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, ובו חברים נשיאת המחוזי בתל-אביב, השופטת דבורה ברלינר, וסגן נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, השופט עמי קובו.
מתי ניתן יהיה לחרוג ממתחם הענישה?
■ נסיבות אישיות חריגות, בהן גיל מבוגר או מחלה קשה
■ במקרה של הגנה מן הצדק (למשל, הנאשם הופלה לרעה לעומת נאשמים אחרים)
■ במקרה של עינוי דין שנגרם עקב כך שחלפו שנים רבות מביצוע העבירה