פרופ' מאוטנר מסביר איך המדינה נכנסה לצומת מסוכן

הציונות החילונית נכשלה; השמאל שכח את השטח; הקפיטליזם החזירי יצר דור של מדוכאים שמצאו נחמה בדת; והמערב הליברלי ניגף בפני הכוחות העולים ברוסיה ובסין ■ אז מה צריך לעשות כדי לצאת מזה בשלום?

פרופ' מנחם מאוטנר / צילום: כפיר זיו
פרופ' מנחם מאוטנר / צילום: כפיר זיו

"...מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות...".

זוכרים את המסמך המקסים והנאיבי הזה, שמעולם לא הבשיל לחוקה של ממש? מגילת העצמאות הניחה יסודות ליברליים לכל דבר ועניין שעליהם אמורה הייתה להיות מושתתה (מילה חמודה) מדינת ישראל. 67 שנים אחר כך, מה קרה לאותה פתיחות נהדרת ומה נותר מאותו ליברליזם חילוני נאור?

נדמה שלא הרבה. התמורות הדמוגרפיות והכלכליות ועייפות החומר שנגרמה מהסכסוך המתמשך, וכמובן כל מה שקורה מסביבנו, נתנו בחברה הישראלית את אותותיהם, ואת האותות האלה אפשר לראות בכל מקום; וודאי לאחרונה: תופעות שהתגלו ב"צוק איתן" (והיו פה כבר הרבה קודם) חוזרות על עצמן באינתיפאדה הנוכחית - תרבות של עליהום, שיימינג ולינץ', ניסיונות צנזורה, אזרחים חמושים זועקים מוות לערבים, ועוד. הליברליזם הולך וניגף בפני הדת והלאומיות. אין מה לומר, נדמה שנטמענו במרחב.

פרופ' מנחם מאוטנר, חוקר בפקולטה למשפטים ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, מבכירי חוקרי המשפט בישראל ואחד הביקורתיים והחריפים שבהם, חוקר כבר למעלה מעשור את הצטמצמות הליברליזם בארץ. לטענתו, המשבר שבו נמצא הליברליזם הישראלי נובע מהמאבק עם חלופה תרבותית המציעה את הדתיות היהודית כמסגרת המאחדת של התרבות הישראלית, וסיכוייו לשרוד במתכונתו הנוכחית אינם נראים מי יודע מה.

בתחילת השבוע נערך כנס באוניברסיטת תל-אביב תחת השם "ישראל לאן - מה יחליף את הליברליזם בישראל?". הכנס, בחסות מכון שחרית בראשות ד"ר אילון שוורץ, הוא הבשלה של סמינר מחקר שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב במשך שנה שלמה ובראשו עמדו ד"ר אילון שוורץ, פרופ' נסים מזרחי, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומאוטנר עצמו. פגשתי אותו בביתו ברמת אביב.

אם מסתכלים על מה שקורה פה ובעולם - זה לא קרב שכבר הוכרע? הליברליזם לא הובס כבר? ודאי במזרח התיכון, אבל גם בעולם יש תחושה שחוזרים אחורה ללאומיות, אולי אפילו לברבריות.