אין ארוחות חינם

ככלל אני נמנע מלכתוב כאן על תוכני VOD. אז למה הפעם חרגתי ממנהגי?

"קטסטרופה", החל מיום ד', הוט VOD

ככלל אני נמנע מלכתוב כאן על תוכני VOD. נכון שחלקינו כבר צורך את הסדרות שלו ישירות מהממיר המשוכלל, בלי לחכות ליום ושעה מיועדים כדי לצפות בפרק הבא - והמגמה הזאת רק תלך ותעמיק, ועדיין אני משתדל לשמור את הטור הזה בגבולות הרגלי הצפייה הוותיקים של מה שקורה בין 20:00 לחצות בערוצים "הרגילים" (גם מטעמי שמרנות גרידא, אבל גם מפני שרגע שנפרץ הסכר - אין לתוכן גבול: למה להסתפק רק בסדרות "בחסות" גורם מקומי כשכל התוכן בעולם זמין לכולם ברשת?).

הקומדיה המוערכת "קטסטרופה", שזמינה החל מהיום (ד') לצפייה בחינם עבור מנויי הוט, היא דוגמה טובה לשינוי: עד לפני זמן לא רב היא הייתה עולה באחד הערוצים שזמינים בחבילת הערוצים "הרגילה" (גם אם לא "הבסיסית"), עכשיו היא עולה "בחינם" למזמינים בלבד.

למה זה מטריד אותי? כי לטווח הארוך, אין ארוחות חינם: אני לא מצפה שיציעו לי בחינם תכנים שעבורם משלמים כסף, אני רק מבחין בזליגה הדרגתית של התכנים האיכותיים ביותר לפלטפורמה שהולכת ומתייקרת - ועוד תוסיף להתייקר. אני לא יודע כמה תכנים נצרוך בערוצי הצפייה בתשלום בשנה הקרובה, אני רק חושש שבעוד זמן לא רב נתחיל להיגמל מהטלוויזיה הרב-ערוצית ונתכנס לתוך עידן חד ש שכולו "עידן".

לגופה של "קטסטרופה", היא אכן מהנה מאוד: סטוץ בין פרסומאי מבוסטון למורה (ממוצא אירי, זה חשוב לבוסטונים) מלונדון מוביל להריון לא מתוכנן - כאשר אוקיאנוס מפריד בין השניים. באמת יופי של תוכן שהייתי מברך עליו לו היה ניתן לצפייה בשיטה הישנה של פרק בשבוע באחד הערוצים המוכרים.

שמרי נפשך

"תרצה אתר - ציפור בחדר", יום ד' 21:00, ערוץ yes דוקו

נדמה שאין עוד לשירה העברית המודרנית דמות אניגמטית יותר מזו של תרצה אתר. ייחוסה המשפחתי (ביתם היחידה של גדול משוררי ישראל נתן אלתרמן ושל השחקנית רחל מרכוס), חייה המורכבים, יצירותיה המולחנות שהפכו לנכסי צאן ברזל של השירה העברית וכמובן, נסיבות מותה הטרגי, שלא התבררו עד תומן, הופכות את סיפורה למרתק.

כשהוא מסופר מפי דמויות מפתח בחייה: עודד קוטלר - בעלה הראשון, דן מרון שאצלו גרה במשך תקופה ממושכת אחרי שניסתה להתאבד, חברתה גילה אלמגור, בנה - נתן סלור ועוד, הוא הופך למרתק עוד יותר.

לא פלא שהשופטים בפסטיבל הסרטים בחיפה זיכו אותו בפרס מטעמם. למרות שמדובר בפרשה זוטא בשולי פרשת חייה הסוערים, הרי שסיפורו של ששי קשת - שהקליט את "הכול נגמר" האלמותי שלה בדיוק ביום שבו מצאה את מותה - מעביר צמרמורת גם במורד גבו של מי שרואה בכגון אלה בבחינת צירוף מקרים בלבד.

* ציון: 9