תעודות הסל שעוקבות אחרי כל תעשיות-העל בשוקי המניות בעולם

כעת, עם סיומה של שנת 2015, זה הזמן להביט קדימה במטרה לבחון ולבחור אסטרטגיית השקעות שתתאים למטרותיכם וצרכיכם. אמנם, המבחר העצום של שירותים ומוצרים שתעשיית הפיננסים מעמידה לרשותנו עלול להיות מרתיע ומורכב עבור משקיעים מכל הסוגים, כולל המקצוענים.

בתקופה הנוכחית שוקדים אנליסטים, משקיעים ומנהלי השקעות כאחד על ניתוח השווקים השונים, על הסקת מסקנות והכנת תחזיות בנוגע לשנה שבפתח. איזה שוק מומלץ - האמריקאי או אולי האירופי? מה לגבי השווקים המתעוררים, וסין בראשם? האם ניתן יהיה לכנותם השווקים 'המתאוששים' או שאולי 'הנרדמים'? ולמי שייכת שנת 2016 - למניות הערך או הצמיחה? מטבע של איזו מדינה צפוי להתחזק בשנה הקרובה, והאם זה ישחק לטובתה או דווקא לרעתה? אם הדולר האמריקאי יתחזק, האם ייווצר אפקט דומינו שיזעזע כלכלות חלשות בעולם? האם שוק הסחורות צפוי להתאושש מהשפל אליו הגיע ב-2015? האם הריבית בארה"ב תמשיך לעלות, וכיצד ועל מי זה ישפיע?

שאלות אלה ורבות אחרות נדרשות לתשובה כדי להבהיר את התמונה המאקרו כלכלית, אולם בפועל, לא פעם הניסיון לצלול ולהעמיק יוצר בלבול ומקשה על קבלת ההחלטות.

ניתן לפשט את המשימה בעזרת כלל האצבע: לפני שצוללים לעומק האפשרויות, חשוב להבין את התמונה הרחבה, ולכן יהיה נכון להסתכל על שוק המניות העולמי בפילוח "גס" לתעשיות-על.

ישנן עשר תעשיות-אם שמקלות לקטלג את כלל החברות הקיימות בעולם: פיננסים, שירותים ציבוריים, מוצרי צריכה בסיסיים, צריכה על פי שיקול דעת, אנרגיה, בריאות, תעשיות מסורתיות, טכנולוגיה, תקשורת וחומרי גלם.

פיננסים: מגזר המאגד בנקים, קרנות השקעה, חברות ביטוח, וגם חברות נדל"ן. ליבת ההכנסות של מגזר זה נובעת ממתן הלוואות ומשכנתאות. ככל שהריבית עולה, החברות נהנות מעלייה ברווחים. מאחר שבשנים האחרונות הכלכלה העולמית מתאוששת מהמשברים הפיננסיים שפקדו אותה, הריביות בעולם הורדו בשיטתיות לכיוון האפס על ידי הבנקים המרכזיים. לצד זאת, פעלו הבנקים המרכזיים בהרחבות כמותיות נרחבות כדי לשמור על יציבות הכלכלות, וכפועל יוצא על מגזר הפיננסים. מאחר שבארה"ב החליט הפדרל ריזרב להעלות את הריבית לראשונה זה כעשור, ענף הפיננסים האמריקאי צפוי לצאת נשכר, וככל שהריבית תעלה, מרווחי האשראי והרווחיות הכללית של גופים אלה יעלו.

שירותים ציבוריים: ייצור וחלוקת חשמל, גז , מים וביוב. המגזר יוצר הכנסות קבועות, שכן מדובר בשירותים הכרחיים הניתנים לאנושות. ככל שהשירותים טובים יותר, כך איכות החיים של הציבור עולה. מדובר בתעשייה המספקת תשואת דיבידנד גבוהה יותר מהממוצע, על אף שזהו תחום לא "זוהר" כמו בנקאות וטכנולוגיה. יש לציין כי מדובר באפיק השקעה יציב יחסית, לנוכח הביקוש הקשיח לשירותים בסיסיים.

מוצרי צריכה בסיסיים: מגזר זה כולל לרוב חברות מזון ומשקאות, או כאלה המייצרות מוצרים שלקהל הצרכנים קשה מאוד לוותר עליהם בהיותם בסיסיים והכרחיים. החברות הנמנות עם מגזר זה לרוב נחשבות לחזקות ויציבות באופן שבו הן יכולות לצלוח האטה כלכלית.

צריכה על פי שיקול דעת: מגזר זה מורכב מחברות קמעונאיות, חברות תקשורת, ספקיות שירותים לציבור, חברות הלבשה ומוצרים בני קיימא. חברות אלה נהנות לרוב בתקופות של שיפור בכלכלה ועלייה בביטחון הצרכנים, וכפועל יוצא הצריכה הפרטית עולה. בשנה החולפת סקטור זה בלט לחיוב על פני תשעת האחרים, כפי שמראים ביצועי המניות המשתייכות לסקטור מקרב מדד ה-S&P500.

אנרגיה: הסקטור שנחבט כהוגן בשנה החולפת כולל בעיקר חברות חיפוש והפקה של נפט וגז ובתי זיקוק, ובהתאם הפעילות וההכנסות בו קשורות למחיר הנפט הגולמי, גז טבעי וסחורות אחרות. מאחר שבשנה האחרונה נרשמה צלילה חדה במחיר הנפט ל-36 דולר לחבית, מרבית מפיקות הנפט נפגעו קשות.

בריאות: מגזר זה מורכב מחברות ביוטכנולוגיה, חברות ניהול בתי חולים, יצרני מכשור וציוד רפואי, פרמצבטיקה ועוד. הדרישה התמידית של האנושות לשירותי רפואה, בין אם מחזורי הכלכלה חיוביים או שליליים, הופכת את הסקטור לבעל אופי הגנתי והזדמנויות צמיחה. בשלוש השנים האחרונות תחום זה פרח מאוד, ובלט לחיוב מקרב הסקטורים.

תעשיות מסורתיות: בעיקר חברות תעופה וחלל, ביטחון, ייצור מכונות, חקלאות, בנייה וייצור. צמיחת המגזר מונעת על ידי ביקוש למוצרי תעשייה.

טכנולוגיה: כולל חברות מתחומי האלקטרוניקה, תוכנה וטכנולוגיית-מידע, ורוכב על טרנדים חיוביים בכלכלה העולמית. בשנים בהן נרשמת צמיחה ארוכת שנים, חברות הטכנולוגיה מציגות פריחה מואצת.

תקשורת (טלקום): מגזר זה מורכב לרוב מחברות כבלים, ספקי שירותי אינטרנט וחברות לוויין, ספקיות ציוד אלחוטי ועוד. תעשייה זו נדרשת להתייצב מול שינויים מהירים, נוכח ההתפתחות המהירה של טכנולוגיית המידע.

חומרי גלם: סקטור זה כולל חברות כרייה, זיקוק, כימיה, חברות פיתוח וגילוי של חומרי גלם. כמי שנמצאות בראשית שרשרת האספקה, חברות אלה חשופות מאוד לשינויים במחזורי העסקים. כך למשל, כשבסין ובשאר המדינות המתפתחות והמפותחות נרשמת האטה בביקוש, החברות שפועלות בתחום הן הראשונות לסבול מכך.

שורה תחתונה: לכל אחד מהמגזרים יש דינמיקה ייחודית המשפיעה על ביצועיו העסקיים. כל אחד מהם מושפע באופן שונה מהשינויים ומהמגמות המאקרו כלכליות הפוקדות את השווקים חדשות לבקרים. ועדיין, חלוקה שכזו מקלה את הסריקה והבחירה של אפיקי ההשקעה, ואף מצמצמת את האפשרויות לטעות בבחירת אפיק מבחינה סטטיסטית. בחירה של תעשיית-על אחת מהרשימה מצמצת את הטעות לכדי 1:10, בעוד שבחירה של מדד כזה או אחר מגדילה דרמטית את האפשרות לטעות, שכן מגוון המדדים העולמי הינו עצום.

כיצד נחשפים לאסטרטגיית השקעה זו? אחת הדרכים הנוחות והזולות להשקיע בעשר תעשיות-העל המרכיבות את שוק המניות העולמי, הינה באמצעות תעודות סל, ETF's. למרות שאסטרטגיה זו מפשטת את המשימה, אנו ממליצים להיעזר במומחי השקעות שמכירים כל תעודה ותעודה, את היתרונות, החסרונות, העלויות ופרמטרים כלכליים נוספים שיש לקחת בחשבון.

■ הכותב הוא אנליסט בכיר באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 מדדי תעשיות העל בפיזור גלובלי