רו"ח עופר מנירב יקבל מהמדינה גמול של 2 מיליון שקל, זאת בעקבות קבלת תביעתו הייצוגית נגד רשות המסים בגין גביית תשלומים שלא כדין מרואי חשבון ומעורכי דין המייצגים נישומים מול הרשות. בא-כוחו, עו"ד סביר רבין, יקבל שכר-טרחה בסכום-עתק של 6.7 מיליון שקל - כך קבעה אתמול (ג'), השופטת יהודית שיצר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת פסק דין משלים שנתנה בתביעתו הייצוגית של מנירב.
הסכום נקבע כנגזרת של ההצלחה של מנירב בתביעה, שבמסגרתה השיג הישג משמעותי עבור המייצגים בתחום המס - החזר כספי בהיקף של 53 מיליון שקל מרשות המסים.
השופטת כתבה בפסק הדין כי "ברי כי אינטרס ציבורי חשוב ביותר מושג על-ידי הרתעת רשויות מינהליות, ובראשן הרשות המינהלית מספר אחת - המדינה - מגביית כספים שלא כדין מהציבור".
תביעתו הייצוגית של מנירב הוגשה בשנת 2007, באמצעות עו"ד סביר רבין, ועברה דרך חתחתים עד לקבלתה בבית המשפט, וכן קביעת הגמול לטובת מנירב ובא-כוחו.
במסגרת התביעה טען מנירב כי רשות המסים גובה תשלומים שונים שלא כדין ממייצגי נישומים - רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס - עבור שימוש במערכת שע"מ, מערכת שירות עיבודים ממוכנים, הכפופה לרשות המסים.
פתח לקבלת 60 תביעות נוספות
בינואר 2008 דחתה השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשתו של מנירב לאישור ניהול התביעה כייצוגית. אולם מנירב - אשר מוכר כאדם שאינו מוותר בקלות בנושאים שאותם הוא רואה כעקרוניים - ערער לבית המשפט העליון, וערעורו התקבל. בית המשפט העליון החזיר את הדיון למחוזי, להכרעה מחדש בבקשת התביעה.
לאחר ניהול ההוכחות, באוגוסט אשתקד קיבלה השופטת שיצר את תביעתו של רו"ח מנירב וקבעה כי רשות המסים תשיב 53 מיליון שקל לרואי חשבון, לעורכי דין וליועצי מס בגין תשלומים שגבתה מהם שלא כדין במשך שנים. זאת, על שאילתות ששאלו עבור לקוחותיהם, באמצעות מערכת המחשב של רשות המסים (מערכת שע"מ).
השופטת יהודית שיצר קבעה בפסק הדין כי "כשם שאת שכר הפקיד ואת עלות תחזוקת מחשבו לא משיתים על הנישום, מאחר שזוהי הפעלת הסמכות השלטונית הריבונית, לומר לנישום כמה מס עליו לשלם על-מנת שיוכל לקיים את חובתו החוקית לשלמו - כך גם אין לחייבו בדמי החזקה חודשיים קבועים של מערכת שע"מ, על-מנת שהמייצג יוכל לברר את החיוב במס באמצעותה".
מדובר בהחלטה דרמטית, שמשמעותה היא שכ-3,000 משרדי רואי חשבון וכמה מאות משרדים של יועצי מס יקבלו, כל אחד, בין אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים, בהתאם לגודל המשרד ולרמת השימוש במחשב שע"מ.
ההחלטה פתחה גם את הפתח לקבלתן של כ-60 תביעות נוספות, בהיקף של כ-20 מיליון שקל, שהוגשו נגד רשות המסים באותו עניין, על-ידי עשרות משרדי רואי חשבון, ושלא נדונו עד לקבלת ההכרעה בתביעתו העקרונית של מנירב. התביעות הוגשו בנפרד על-ידי המשרדים הגדולים במדינה, בהם פאהן-קנה, שטראוס-לזר וליאון-אורליצקי - וכל אחד מן המשרדים הללו צפוי אף הוא לקבל בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים.
בהחלטתה על הגמול למנירב, ציינה השופטת כי הגם שמדובר בטענה משפטית פשוטה יחסית, "התשומה" שהשיג מנירב עבור הקבוצה הייצוגית גבוהה, וברור כי התביעה שהגיש היא זו שהובילה להפסקת הגבייה שלא כדין.
עוד נקבע כי המדינה נמנעה מלנצל את זכותה להודיע על חדילה מגביית התשלום העודף תוך 90 ימים מיום הגשת התביעה, ובחרה לנהל את ההליך עד תומו, תוך השקעה רבה יותר מאשר במרבית התובענות הייצוגיות נגד המדינה, אשר מסתיימות בהודעת חדילה. לו הייתה מודיעה על הפסקת הגבייה העודפת, המדינה הייתה פטורה מתשלום ההשבה.
שיצר הוסיפה כי "בעניינו, התועלת לקבוצה היא רבה, שכן היא כוללת הן את סכום ההשבה בגין תקופת העבר, כ-50 מיליון שקל (כולל הצמדה וריבית), והן את הסכומים שנחסכו מהגבייה העתידית, אשר נמנעה בשל הגשת התובענה".
בעניין זה צוין כי ב-3 השנים שחלפו מאז הופסקה הגבייה, בעקבות תביעתו של מנירב, כבר נחסכו מהמייצגים מול רשות המס עשרות מיליוני שקלים.
בניסיון להפחית את סכום הגמול שייפסק לטובת מנירב, טענה המדינה ל"אינטרס השמירה על הקופה הציבורית", אך השופטת ציינה כי "בפועל, אין חשש לקופת המדינה, שכן החיסכון הכספי שהשיגה המדינה מהפעלת מערכת שע"מ היה משמעותי ביותר".
בשלהי החלטתה ביקרה השופטת את התנהלות המדינה בתיק, לאחר שזו לא הגישה את תגובותיה בזמן לבית המשפט, והגישה בקשות חלקיות בלבד לדחיית מועדי הגשת מסמכים שאותם ביקש בית המשפט.
השופטת ציינה, בין היתר, כי ביקשה המדינה הארכת מועד להגשת עמדתה לעניין אופן השבת הכספים למייצגים על-פי פסק הדין, כיוון שהקימה "צוות מיוחד" לשם כך; אולם, יום בלבד לאחר שהשופטת דחתה את בקשת המדינה לדחייה האמורה - הגישה המדינה את טיעוניה בנוגע לאופן ההשבה.
עוד בשולי הדברים, השופטת ציינה כי המדינה, במסגרת טענותיה, העלתה טענה,כי מנירב, אשר שימש כנשיא לשכת רואי החשבון בסמוך למועד הגשת התובענה, הגיש את תביעתו לאחר סיום כהונתו, במטרה "לזכות בגמול לתובע ייצוגי".
אולם השופטת בחרה שלא להיכנס לטענות אלה, ביחס למערכת היחסים הפנימית בין התובע ללשכת רואי החשבון, ורק הורתה להעביר את ההחלטה לנשיא לשכת רואי החשבון ולוועדת הקשר, "שרשאים לשקול את מערכת היחסים בין הלשכה לתובע, והאם מעמדו ותפקידו של התובע בלשכה מקנים לה זכות לתבוע משכר-הטרחה שנפסק לתובע, כולו או חלקו".
עופר מנירב מסר בתגובה: "אני שמח שבית המשפט הבין את המאמצים הגדולים שעשיתי ואת הסיכונים הגדולים שלקחתי בניהול תביעה ייצוגית כנגד רשות המסים ונתן לכך ביטוי בקביעת שכר-הטרחה שלי, כמו גם בקביעת שכר-הטרחה של עו"ד סביר רבין שייצג אותי".
מתי יוחזרו הכספים ואיך?
תקופת השבת הסכומים שנגבו מהמייצגים שלא כדין נתחמה על-ידי בית המשפט לתקופה של שנתיים לפני הגשת התובענה, ועד מועד אישורה כייצוגית. רשות המסים הצהירה כי בתקופה זו, בשנים 2005-2011, היא גבתה כ-40 מיליון שקל ממייצגים שהשתמשו בשע"מ, ומסכום זה יש להפחית כמיליון שקל בגין התשלום עבור החיבור החד-פעמי שמנירב ויתר על השבתו.
אולם מנירב טען כי עדה מטעם הרשות הודתה בבית המשפט כי סכום ההשבה צריך להיות גבוה ב-300 אלף שקל מהסכום שעליו הצהירה הרשות. בית המשפט קיבל את טענתו של מנירב בעניין, וקבע כי סכום ההשבה הכולל יהיה כ-39 מיליון שקל, בתוספת 300 אלף השקל האמורים וכן ריבית והצמדה. הסכום הסופי הכולל עומד על-סך 53 מיליון שקל.
בפסק הדין המשלים שניתן אתמול קבעה השופטת כי יש להשיב לחברי הקבוצה "בעין" את הסכומים שנגבו שלא כדין.
המדינה טענה בבית המשפט כי הקימה צוות מיוחד לקביעת מנגנון ההשבה, שהוא "מורכב", אולם השופטת - בנימה צינית משהו - "פתרה" למדינה את הבעיה, וקבעה בעצמה את מנגנון ההשבה.
השופטת כתבה כי "כדי לחסוך למדינה 'מנגנון מורכב' ו-'צוות' כלשון בקשתה, וכדי להביא סוף-סוף לידי סיום תיק זה, שראשיתו עוד בשנת 2007, אני מוצאת לנכון לקבוע פרוצדורת השבה מעשית ותכליתית בנסיבות העניין", וקבעה כי על רשות המסים לפרסם תוך 120 יום הודעה על עיקרי פסק הדין ועל אפשרויות ההשבה של תשלומי שע"מ, בעיתון יומי בשפה העברית, הרוסית והערבית, במשך החודשיים הקרובים.
השופטת אף פירטה מה יהיה תוכן ההודעה ואילו הנחיות וטפסים על הרשות להעלות לאתר האינטרנט שלה, על-מנת שהמייצגים יוכלו לממש את זכותם להשבה.
עוד קבעה השופטת כי השבת הכספים לפונים תיעשה תוך 45 יום מכל פנייה פרטית שתתקבל תוך שנתיים מהפרסום האחרון.
מה זה שע"מ?
מערכת שע"מ היא מערכת של שירות עיבודים ממוכנים (מכאן ראשי-התיבות שע"מ) הכפופה לרשות המסים, והמספקת שירותי מחשוב לרשות, למינהל הכנסות המדינה וללקוחות חוץ, בהם לקוחות ציבוריים (כגון הלמ"ס וביטוח לאומי) ולקוחות פרטיים (כגון משרדי רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין המייצגים את לקוחותיהם).
המערכת המקוונת מאפשרת למייצגים גישה ישירה לנתונים במערכת המחשוב של רשות המסים, לרבות קבלת נתונים מהמערכת על לקוחותיהם הנישומים, הפקת אישורים מהמערכת וכן שידור דוחות עבור הלקוחות. בנוסף, המערכת מאפשרת פתיחת תיק במע"מ, הקטנת או הגדלת שיעור המקדמות של הנישום ועוד.
עבור השימוש במערכת גבתה רשות המסים 3 סוגי תשלומים מהמייצגים: דמי חיבור חד-פעמיים למערכת; דמי שימוש חודשיים קבועים, ללא קשר למידת השימוש; ותשלום עבור שאילתות בהתאם לשימוש בפועל, זמן השימוש ולמספר מסכי השאילתות המתקבלות.
יצוין כי אותם שירותים ניתנים גם באופן פרונטלי על-ידי פקידים במשרדי הרשות, אך מטעמי חיסכון בכוח-אדם, הרשות עודדה ומעודדת לעשות שימוש במערכת שע"מ על-ידי מתן עדיפות למשתמשי שע"מ בעת בקשות לקבלת ארכה להגשת דוחות הנישומים, וכן על-ידי מתן הנחה.
בבקשת התביעה שלו טען מנירב כי יש לסווג את התשלומים שגבתה הנתבעת (רשות המסים) כ"אגרה", שגבייתה מחייבת חוק המסמיך את הרשות לגבותה, ומאחר שאין חוק כזה, גבייתה אינה חוקית. עוד טען מנירב כי אין לגבות אגרה על בקשה של אדם לקבל מידע על עצמו.
בית המשפט קבע כי התשלומים עבור השאילתות וכן התשלום החודשי הקבוע הם אגרה ולא גביית מחיר (תשלום), ולכן נגבו שלא כדין. השופטת יהודית שיצר ציינה כי גם אם מערכת שע"מ שונה ונפרדת ממחשבו של הפקיד הפרונטלי שנותן את אותו שירות במשרדי רשות המסים, אין הבדל בין הענקת שירות פרונטלי בחינם לשירות הממוחשב המחליף את הפקיד - אשר עבורו כן נגבה תשלום.
שיצר פסקה כי "עסקינן בסמכות שלטונית להודיע לנישום את גובה המס שהוא חייב לשלם, ולא בסמכות-עזר לגביית מחיר עבור שירותים שהרשות מספקת לאזרח, דוגמת מים וביוב או צילום מסמכים".
כתבות
ני"ע
